הייטק Noa Sharabi
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
עונה לסעיף ב’- בתור קוראת, לגבי השאר אין לי מושגים…
חושבת שאומנית אמיתית יכולה להתגלות רק אם מקבלים חומרים שלה לאורך זמן,
שיר יכול להיות טוב והשיר הבא פחות,
סיפור קצר כנ”ל, אסייג ואומר- שזה לא עניין של קל יותר או פחות,
זו אומנות של ממש לכתוב סיפור קצר, בנוי ומעניין, עם מסר שמשולב בצורה יפה, לאפיין דמויות וכו’, כי האורך מגביל…
גם לשיר טוב יש הרבה כללים של משקל וחריזה וצריך לשים לב שלא יפריעו לתוכן…
אבל שוב, זה רק סיפור או שיר אחד טוב, כמו שאומרים- הלך לה…
לעומת זאת בסיפור בהמשכים יש חשיפה ארוכה לסגנון הכתיבה, בניה של עלילה, קצב, אפיון הדמויות
ועוד מלא פרמטרים שאתן למנוסות ומבינות ממני לפרט…
סיפור בהמשכים מאפשר לקורא להיכנס לעניין להרגיש את הדמויות להתחבר ולתת פידבק ממקום אחר,
וגם נותן יותר אינדיקציה לגבי הרמה של הסופרת,
כי יש יותר פרמטרים לפיהם אפשר לבחון
ומצד שני יש התייחסות גם למכלול,
כלומר, גם אם פרק או שניים בפני עצמם יצאו קצת פחות, זה לא משנה-
אם המכלול, לפי הפרמטרים הנ”ל, נוטה לשלמות…
מקווה שהועלתי:)
-
חייבת להצטרף- בתור קוראת, למה שכבר אמרו כאן, בעניין הסיפורת.
לא זוכרת מתי קראתי לאחרונה ספר טוב ששווה קריאה נוספת/ שאמליץ עליו למישהי,
הסופרות הטובות, שמשקיעות מחשבה בספר ובבניה של עלילה טובה ויצירתית,
מעבירות מסרים בצורה יפה והגיונית והכתיבה שלהן באופן כללי נעימה לקריאה-
מוציאות ספר פעם ב— הסיבה ברורה😔
פעם חשבתי לעצמי- אוקי, גם הן היו מתחילות פעם, החלטתי לקנות ספרים של סופרות לא מוכרות, ונכוויתי,
ספרים שלא שווים את היערות שכרתו בשבילם😤 לא חזרתי על זה, מטעויות לומדים…
פשוט לא מסוגלת להבין איך הקוראים נותנים לזה יד-
מוכנים לבזבז זמן (נשים את הכסף בצד), על מישהו שחלם משהו בלילה ויום למחרת הוציא ספר…
ועוד להגיד- מה אני אעשה אין לי משהו אחר לקרוא.
בצורה כזו גם לא יהיה…
ספרים רדודים/ מרוחים/ בלי אחיזה במציאות, ואני עדינה…
משתלטים על אחוז נכבד מהסיפורת שלנו, כי קל יותר לכתוב אותם…
ואם קהל היעד לא בררן, אין חשש שהם לא ייקנו…
פלא שרמת הסיפורת ירדה כל כך…
א-י-נ-פ-ל-צ-י-ה
בדיוק כמו בדירות רק בהפוך,
אם אנשים מוכנים לשלם סכומים לא מציאותיים, על כוכים עלובים, ברור שהמחיר ימשיך לעלות…
אם קוראים מסכימים לקרוא חומרים לא איכותיים, ברור שתמשיך להיות הצפה של חומרים כאלה בדיוק…
הצפה שלא מאפשרת למי שטוב- באמת:) להצליח ולהרוויח.
אני לא מדברת על עלילות ששקוף שהן ‘מחורדות’!
(טוב, אולי לא שקוף, אבל מחשבה כלשהי על העלילה וסביב מה היא סובבת, מביאה למסקנות בלתי נעימות…)
לעניות דעתי, אסור לתת לזה יד!
זה כבר תוכן בעייתי ממש, לא סתם רדוד…
ולמרבה הצער זה נכנס אלינו בדרך אגב ובין השורות… והלוואי שלא בתוך:)
(יש דברים שצועקים, וכשזה מחריש את האוזניים של עוד כמה אנשים, מבינים שזו לא סתם רגישות יתר…)
מה שכן, חייבת לומר, שבתור אחת שלא נותנת צ’אנס למתחילות, (סורי🙏)
זה שיש כאלו, שמפרסמות כאן או במיילים, סיפורים, וסיפורים טובים!!!
יגרום לי, לקנות ספר שלהן! ואני מניחה שלא רק לי.
אני בטוחה שכל אחת כאן, שתראה ספר חדש של תהילה או שירי וכו’ לא תהסס לקנות ולהמליץ לאחרות,
פשוט כי היא כבר מכירה את הסגנון, זה לא חתול בשק…
עד כאן דעתי בעניין:)
לעניין חינם/ התנדבות-
יש הבדל בין למכור את עצמי, כי אין מי שמעריך,
לבין התנדבות למען מטרה מסוימת/ ערך שאני מאמינה בו…
אם אני אוהבת לכתוב, ואף פעם לא חשבתי להשתמש בזה כהכנסה,
התנדבות זה הפתרון, כי אני לא אלך ואתחנן שיקבלו אותי בחינם למקום שמשלם בד”כ,
מי שרוצה אותי אני כאן (לא באמת, אין לי שניה זמן)…
ואם זה חסד/ זיכוי הרבים/ מצווה כלשהי, על הדרך… זה לגמרי מהווה תשלום (בשבילי, מהסיבה הנ”ל)
הצלחות לכולנו, ו-
איך אומרים בימים אלו,
כתיבה וחתימה טובה❤
מאחלת לכולכן (וגם לי😉),
(אם בכלל קראתן את כל זה… האמת, גם אם לא)
שתוציאו מלא ספרים יפים בקלות ובלי כאבי ראש ושתרוויחו מלא כסף, ואני ארוויח מלא ספרים:)
פרנסה כשרה בקלות וברווח בכיף ובלי תסכולים…
ובקיצור- “תחל שנה וברכותיה”, (על הקללות כבר יש מי שמדבר…) -
וואו!!!
וואו, וואו, וואוווווו
מדהים ברמה, שאפשר לסלוח על המתיחה בלב שלם😉
המון רגש, בצורה שלא סוחטת רגשית את הקורא…
זו אומנות!
עברה את האירוע ממש בטוב, איזה נס… חששתי עליה😌
והמשפחה שלה התגלתה כחמודה יותר ממה שהצטייר לי…
מחכה לפרק הבא, מקווה שיהיה על העבר…
-
עזבתי סיפור רגוע, שרק רומז מה עומד להתרחש…
וחזרתי לשיא הדרמה…
מחכה מאד מאד להמשך!!!
-
הי,
התנתקתי קצת כראוי לבין- הזמנים…
אני רואה שההשראה חזרה😉
קיבלתי כמה פרקים בבת אחת איזה כיף…
ו- הסיפור התקדם בצורה מלחיצה ממש😱
נגמר מהר מידי ובאמצע המתח- – –
את כותבת מיוחד! נדיר! אין דברים כאלה!!!! נשאבתי!
כמובן, כמובן- מחכה לעוד פרקים, כמה שיותר מהר:)
אני קצת חוזרת על עצמי אבל לגמרי מתכוונת לזה🙂
-
וואו שירי מדהים!
תודה שאת מתקתקת ככה פרקים❤️
זה בטוח לא קל במיוחד בבין הזמנים:)
זה היה נראה כמו פרק הכנה לדרמה שהולכת להתרחש…
אז אני ממש מחכה לפרק הבא!
תמיד מחכה😉
-
נראה לי כדאי לשנות את השם של הדיון,
קטע לביקורת זה לא מספיק מסגיר,
וממש לא משקף את העלילה המדהימה שקוראת פה!!!
פתחתי במקרה כי ראיתי הרבה תגובות ורק אז נזכרתי מה זה…
תהילה הסיפור מסקרן ממש!!!
פשוט נדיר!
והכתיבה שלך מיוחדת!
מחכה לעוד פרקים!!!
יש לי מיליון ניחושים כמו לכולם…
אבל הלוואי ותפתיעי:)
-
מדהים!
נוגע הכי עמוק כמו תמיד
מחכה שיהיה לה כבר אומץ…
*לדעת מה הדבר הראשון שתעשה😉
ושיגיעו כבר לצרפת! נשמע שהולך להיות שם בלגן😱
-
וואו, וואו, וואו
מצמרר!!!
מרגש עד דמעות
אין לי מילים—
-
זה באמת הזוי, אני לא איזה מנוסה או משהו ולא למדתי בצורה מקצועית,
יכול להיות שבדיוק אלי מתכוונים בכל הדיון הזה, ואני עוד מעזה להגיב🤭
אבל בכיתה שלי הייתי כותבת המון, בכל הזדמנות,
בדרך כלל זה היה בכיף, אבל לפעמים זה קצת העיק,
למשל אם בערב ר”ח אדר מישהי חמודה נזכרת שכדאי לעשות משהו,
היא מבקשת ממני אם לא אכפת לי לכתוב…
לא היה לי אכפת, חשבתי שיהיה קליל,
אבל בסוף זו אני שנשארתי ערה כל הלילה כשהיא ישנה ב-‘שלוות מאצילי סמכויות’…
להקריא את זה לקח רבע שעה וזה חד”פ- ייחודי על הכיתה, אין לי מה לעשות עם זה עכשיו…
אם יש לך כישרון כלשהו בכתיבה (ביחס לסביבה שלך, בכל אופן), מבקשים ממך לכתוב ברכות על ימין ועל שמאל, שיר לכל מסיבה, הקראה לכל תקופה לא שגרתית בסמינר.
ובינינו, מתי יש תקופה שגרתית? תחילת שנה, סוף שנה, שבועיים מבחנים, מכירה סינית, יריד, עוד מבחנים, מחנה כיתתי, ויש גם חגים- חנוכה, פורים, חזרה ל’שגרה’, אין לזה סוף…
אבל לא קולטים שלא תמיד זה יוצא בקלות…
יש ימים שאת פשוט לא במצב…
ויכול להיות שאת גם שבוע לא במצב, חסרות סיבות? לחץ, עומס, סתם יום עייף או מצב רוח ירוד…
ולא, אף אחד לא מתכוון לנצל, אבל באמת חושבים שזה בקטנה ובקלות, כמו שמישהו אחר מקשקש על דף…
מחמיאים אחרי זה גם- ‘וואו איזה כישרון‘
כישרון, נו, מתנה משמים, אין דיבור על ההשקעה והמאמץ:)
מניחה שרוב, אם לא כל, הכותבות אוהבות את התחום, אבל גם למתכנת שאוהב את המקצוע שלו משלמים…
כל אחד מבין (ואולי לא?) שכל אתר שמתפקד טוב, מורכב מהמון שורות קוד, כאשר מושקע מאמץ בכתיבת כל שורה בצורה המדויקת ביותר לוגית ותחבירית (syntax).
מהשילוב המדויק של כל הסקריפטים נוצר אתר שעובד.
אם להשתמש בדימוי – כל קטע שכתוב טוב, מורכב מהמון שורות, כאשר מושקע מאמץ בכתיבת כל שורה בצורה המדויקת ביותר, ירידה לפרטים הכי קטנים וגם- כן(!) תהליך הגיוני ותחביר תקני,
השילוב של כל הפרטים האלו, יחד עם מאפיינים ייחודיים לכל סוג כתיבה, הם שהופכים את הקטע לקטע שעובד- מה זה עובד? -משיג את מטרתו, לא משנה מה היא.
אבל משום מה את זה הרוב לא מבינים אלא אם הם קשורים לתחום בצורה ישירה או עקיפה…
וואו אני כל פעם מגזימה באורך, סליחה,
אני כאילו כותבת הוכחה במתמטיקה –
ה. ג. ש. מזה נובע… לפי משפט חפיפה III צ. צ. צ.🤓
-
לא בטוח שאפשר למנוע הדפסה כששולחים דרך המייל
-
קונדיטוריות לא מרוויחות בהתאם לעבודה בכלל,
אנשים פשוט לא קולטים כמה עבודה זה!!!
יכולה רק לומר שהייתה לאחותי בת- מצווה ממש עכשיו, והתחלנו להכין חודשים מראש…
הרכבה סופית של פטיפור אפשר לעשות מקסימום יומיים- שלושה לפני האירוע,
אז יש גם הרבה עבודה של הרגע האחרון,
וזה עוד בקטנה- בר לבת מצווה משפחתית…
והכי מגניב שחמש דקות אחרי שפותחים אותו לא נשאר זכר לעבודה-
להתחיל הכל מחדש…
וכמה אנשים מוכנים לשלם על דבר כזה?
אלפים בודדים- לא קרוב לשכר מינימום, וגם זה בקושי:)
ואם מורידים מזה את עלות חומרי הגלם שהתייקרו מאד,
(השוקולד התייקר ב200% (!) ומה זה קינוח בלי שוקולד…)
יוצאים עם כלום ביד…
-
אני לא יודעת מה רמת ההרשאות של דרייב,
אבל אפשר לפתוח הרשאות של צפייה בלבד, לאנשים מסויימים
ולא דווקא לכל מי שקיבל את הקישור.
עדיין אפשר לצלם מסך, או להעתיק את הטקסט (אלא אם כן מעלים כתמונה)
אבל אין תועלת בלהעביר…
הבעיה שלא כל מי שיש לו מייל יכול לפתוח גם דרייב…
אבל נראלי, כמו שאמרת, עוד מוקדם מידי לדבר:)
-
אפשר לשאול את טליה שוורץ,
אני לומדת באחד הקורסים של קדם,
לכל המשתתפות יש הרשאות לצפייה בקורס,
אבל אין אפשרות להוריד.
מאמינה שזה לא כזה מסובך לפתוח הרשאה רק למנויים,
אבל תמיד יהיו את המתחכמים שיעתיקו רק את הטקסט או יצלמו מסך וכו’ ואם זה אין איך להתמודד…
ברמת ההרשאות וחסימת אפשרות להורדה, לטליה ודאי יש פיתרון.
אפשר לתייג אותה אם זה נראה לכן מספיק חשוב:)
-
התלבטתי אם להזכיר את עניין ההעברות של ספרים עיתונים וכו’
זה נכון, אבל סיפור כותבים פעם אחת ומוכרים עד עולם
ואוכל צריך להכין כל פעם מחדש:)
גם גרפיקה/ עריכת וידאו בד”כ משמשים רק ללקוח ספציפי…
לגבי האגב- נראה לי ל@tehilab1000 יש רעיון לעניין ההעברות של מגזין דיגיטלי…
-
העלו בקטנה,
אני חושבת שזו בעיה במגזר בכל התחומים עם מאפיינים דומים
כמו קולינריה גרפיקה עריכת וידאו ועוד
אני מכירה את זה מבפנים כי אמא שלי מכינה קינוחים ברמה מטורפת,
אבל הציבור שלנו כמעט לא מוציא כסף על כאלה דברים,
לא יודע להעריך כמה עבודה זה,
חומרי הגלם התייקרו…
וגם בתחום הזה, מי שבפנים- בפנים, ומי שלא צריכה למכור את עצמה…
כמובן יש את אלו שלא משקיעים ב- גימורים/ איכות חומרים/ טעם וכדו’
משקיעים פחות, מייצרים יותר…
ממש מאפיינים זהים-
חוסר מודעות להשקעה,
אין הערכה של איכות,
ההוצאות עלו וההכנסות לא השתנו,
השוק מוצף בתחליפים זולים,
למי שלא מוכרת, קשה להיכנס לזה…
מגשי פירות, גילופים (אחותי עושה…)
גם עריכת וידאו כנ”ל, (אני הייתי עושה…)
לא יודעים כמה עבודה עומדת מאחורי כל שניה,
אני מניחה שיש עוד הרבה תחומים כמו אלו,
שאני לא מודעת אליהם או לא זוכרת כרגע…
בכל אופן הקהילה כאן היא כתיבה ספרותית, אז ברור שזה הנושא הבוער,
אולי כדאי להציף בקהילות נוספות…
-
מסכימה מאד לגבי החיבור לכסף…
רוצה לסייג- הציבור הישראלי- החרדי.
אבל אני חושבת שזה נובע מהעובדה שהרבה מהציבור הוא ציבור אברכי,
ציבור שהתרגל שאם יש שקל מיותר, חוסכים אותו לדירה/ להרחבה/ לילדים…
גם מי שלא אברך, חי ונושם את האווירה הזו, שואף אליה…
מלבד זאת הציבור החרדי הוא ציבור שממן את הילדים (שכר לימוד, ביגוד וסתם מותרות),
ולמשפחה חרדית ממוצעת יש קצת יותר מילד או שניים, כך שמדובר על סכומים גבוהים,
גם שתי משכורות יפות בחודש לא מספיקות להוצאות האלו,
ושתי משכורות לא יפות? משכורת אחת? אחת, לא משהו…
קונים מה שחייבים, וספר הרבה פעמים לא נכנס להגדרה…
*דיברנו על זה בעניין קולינריה/ בר מתוקים, עוגות ויטרינה, פטיפורים וכו,
הציבור שלנו כמעט לא מוציא כסף על כאלה דברים,
לא יודע להעריך כמה עבודה זה,
חומרי הגלם התייקרו…
וגם בתחום הזה, מי שבפנים- בפנים, ומי שלא צריכה למכור את עצמה…
כמובן יש את אלו שלא משקיעים ב- גימורים/ איכות חומרים/ טעם וכדו’
משקיעים פחות, מייצרים יותר…
ממש מאפיינים זהים-
חוסר מודעות להשקעה,
אין הערכה של איכות,
ההוצאות עלו וההכנסות לא השתנו,
השוק מוצף בתחליפים זולים,
למי שלא מוכרת, קשה להיכנס לזה…
-
על לב של קרח כתוב 98, זה לא באמת,
קנינו את שתיהם, כל אחד כשיצא, ב-65.
-
אם דעתי נחשבת-
בשבילי זה בסדר..
היו המון רמזים לעניין אלישבע,
כך שגם אם בפועל היו רק שני פרקים על הנושא,
זה לא מה שמשמעותי, כי הייתה המון הכנה שגרמה להם להיחרט בזיכרון קצת יותר מכל פרק…
מעבר לזה, בעיני,
אך טבעי לסגור את ענייני הפרידות והמעבר,
לפני ששוקעים שוב בעבר
(יצא לי חרוז😉)
הפרק עצמו מדהים,
מרגש, כואב, דמעות!
אין מילים!!!
מחכה להמשך:)
הצלחות!!
-
הפתרון הוא לשלוח קישור עם כוכביות או כל תו אחר שברור שלא קשור
כך הקישור התקול הוא הקובץ שהתפרסם
וכשמוחקים את התווים המיותרים
זה כמו לפתוח כל קישור אחר ששלחו לך בפרטי…
הנה קישור ששלחו לי במייל אני מניחה שזה יהיה בסדר
-
תודה על ההערה
התלבטתי אם להוסיף את זה
נראה שהמוסיף גורע😉
-
הכל טוב❤️
גם אני לא מגיבה לכל מה שכותבים לי (וזה לא אותה כמות)
לייק זה לגמרי מספיק
והסיפור שלך לגמרי שווה כל תגובה
-
מי אני להתערב
אבל אני חושבת שבנסתר זה יהיה מצוין
כי שמתי לב שאם תשני לנוכח זה לא יסתדר בחרוזים
(אף פעם לא באמת נשכחת)
ואת הבית הזה נראלי אפשר להשאיר נוכח:
קומי צאי מתוך הפיכה,
מקוטרת בשמן המור,
רב לך שבת בעמק בכא,
הגיע הזמן לחזור.
כי זה ציטוטים,
מעבר לזה השיר מיוחד!
מחבר ממש!!!
-
האמת בדיוק מזה התחיל הרעיון,
ובהתחלה קראתי לזה נשברה צלחת…
אבל בדקתי את העניין
וראיתי שיש עוד סיבה לשבירת צלחת באירוסין,
להראות שכמו שהצלחת לא תהיה שלמה יותר,
כך השידוך לא יתפרק, או משהו כזה…
לא רק זכר לחורבן,
לכן לא כללתי את זה בקטע.
-
איזה יפה
יואוווו
הייתי הראשונה לקרוא…
מדהים, מדהים, מדהים!!!!!!!
אין לי מילים
לילה טוב
