פסי פישר
כלליתגובות הפורום שנוצרו
-
אולי במקום להתדיין בנושא הזה שוב ושוב,
שתקום זאת שפתחה את הפורום ( @taliashwartz לכאורה?) ותצהיר חד משמעית מה המטרה של הפורום.
אם המטרה לתת מקום למטפלות בלבד להתרם זו מנסיונה של זו- שיסגרו את הפורום לציבור הרחב.
אם המטרה לתת מקום לשאלות ענייניות בלבד– שלאתהיה תגובה לדיונים שאינם כאלה/ שיימחקו אותם.
ואם המטרה לתת מקום לכל אחת לומר כל דבר בנושא- אז לכל אחת מותר לומר כל דבר בנושא.
לעניות דעתי, מי שפותחת את הפורום היא זאת שאמורה להחליט למה יש בו מקום ולמה לא.
-
תודה על התגובות:)
התלבטתי אם לשתף
ואני שמחה שעשיתי את זה.
-
לוהט, רותח, שורף, בוער, חם, מהביל, יוקד, שמש ,דליקה, שרב
מתקבל?
-
שוב אני מתגעגע לקיץ.
שיבוא כבר, שיבוא. לוהט ונמרח ככל שיהיה.
ולא אכפת לי להישרף בשמש הקופחת, ללכת ברחוב ולדחוף במאמץ את האויר המהביל בשרב הנורא. להתאדות בדירה נטולת המזגן ולהיהפך לשלולית. שלולית אני.
שרק יבוא.
יבריח מפניו את החורף הקפוא, זה ששוכן בתוך הלב שלי כבר תקופה ארוכה, נמתחת ומתמשכת כמו הגלות, איומה.
משאלה ניצתת בי. בוערת. מדליקה לי אישונים.
שיפשיר בי הכפור.
שרק יהיה לי נעים וטוב, בסוף.
-
-
תהילה,
קודם כל הכתיבה שלך היא משהו של אחד בדור. נדיר.
דבר שני- אין הרבה ספרי בדיון ופנטזיה בציבור שלנו, ולכן הגיוני למדי שזה מזכיר ספרים אחרים בז’אנר הזה.
לי אישית זה הזכיר קצת את להי נאאר בקטע של החיות ההזויות שם.
בואי נאמר שהמוני הספרים שקיימים היום, אלה שמדברים על גרושים/ אלמנים/ יתומים/ חולי נפש/ אנשים שנפלו כלכלית/ חולים וכו’ וכו’ גם הם מזכירים אחד את השני באופן מדהים.
הכל טוב..
תמשיכי לכתוב, נראה שתפסת כאן רייטינג לא רע;)
הכתיבה שלך מרתקת.
-
אבאלה. צמררת אותי.
פשוט שיר מבטא ברמות
כל כך תואם מצב:(
הלוואי שיבוא כבררר
-
תודה על התגובות:)
זה בהחלט שמוע’ס רציני..
אבל לא כתבתי את זה לכן, כתבתי לעצמי.
רק שיתפתי…
-
אני ברגע שאני רואה את שגיאת הכתיב הראשונה, מאבדת את החשק לקרוא.
זה יוצר תחושה שהבן אדם שמאחורי המילים לא רציני, לא השקיע בתוכן. סתם כתב מה שיוצא יוצא.
בנוסף, זה מאד מפריע לרצף של הקריאה כשאת צריכה לעצור לפענח מילים. גם כשזה לוקח שבריר שניה, זה יותר מידי.
אני חושבת שזה הבסיס, לבדוק שהאיות נכון. מינימום של כבוד לאינטליגנציה של הקוראים..
-
בשביל לפנות למנהלות הפורום אין צורך לפתוח דיון.
אפשר פשוט לפנות אליהן באישי.
-
האופציה הראשונה שעלתה לי לראש היתה שזאת בת שסיימה לימודי הנדסת תוכנה/ בניית אתרים ומחפשת לצבור ניסיון.
רק לא ברור לי, אם אכן זאת התשובה כמו ששיערת גם את, מה הבעיה להודות בזה?
-
עלית על זה:)
תודה לכולכן,
כל תגובה היא זריקת מוטיבציה..
-
וואי וואי וואי
אני מרותקת פה. אמיתי, עם פה פעור 😮
קודם כל מהנושא- הוא מרתק ברמות, ודבר שני- מאוסף הדעות..
ממש בבחינת “כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות”
אני אישית אוהבת גם שירה מחורזת וגם שירה לא מחורזת, בתור בנאדם מרובע לקח לי זמן להתחבר לסוג השני.
מה שכן, מה הזלזול הזה בשירים מחורזים??
כשאני קוראת שיר מחורז (בחרוזים יפים, לא פושטים) אני רואה בו יצירת אומנות ולא הגיג משוכתב.
נכון שגם בשירה מודרנית יש אומנות, אבל כשמוסיפים חרוזים זה בולט הרבה יותר.
מניסיון- הרבה יותר קל לכתוב בלי חרוזים.. ולכן זה לפעמים יוצא יותר מהלב. חרוזים הרבה פעמים מגבילים. אבל בשביל לדעת את הגיגיך ומחשבותיך מספיק לי שתכתוב אותם בארבע שורות צפופות.. בלי שירה ובלי כלום.
כשאני קוראת שיר אני רוצה לקבל גם מסר. אבל לא רק!
ולכן אוסף של שורות קצרות, נוגעות ללב ככל שיהיו, אם אין מקצב, משלב לשוני וכל מה שצריך(אני קוראת הרבה את הז’אנר הזה אבל לא יודעת את הכללים בדיוק) הוא לא שיר!! חד משמעית.
מניחה שלא חידשתי כלום (ארוך השרשור!) לא קראתי פה את כל התגובות, אבל מרגישה חייבת לכתוב את דעתי בנושא.. הוא קרוב לליבי 🤍
-
קודם כל זה וודאי קשור לרמה הרוחנית של הבן אדם.
לא כל אחד ילך לצפות במופע כזה, ומי שכן, לפעמים זה באמת הרע במיעוטו אצלו..
לא יודעת אם אפשר לומר שההופעות החרדיות לא נופלות ברמה והמקצועיות שבהופעות החילוניות, בלי לבדוק את זה..
במוזיקה לדוגמא, המוזיקה החילונית עולה בהחלט על המוזיקה החרדית (ואת זה אני מספרת מניסיון, לצערי. היום אני רחוקה מזה ברוך ה’) אז מה??
לכן מה?
גם בשר חזיר נחשב לבשר טעים מאד!! ולכן???
הבעיה היא היום שאסור לדבר על המושג של של רגישות.
אם כתוב שאסור, אין בעיה. אני לא אעשה.. רק תראי לי איפה זה כתוב…
פעם אמרה לנו מורה- כשאת מתיישבת מול המחשב, שימי עוד כסא לידך. לקב”ה..
אולי גם כשהולכים לשבת בהופעה כזאת צריך לשים עוד כסא לקב”ה.
מי שמספיק מוחשי לה שהוא נמצא שם, לא תעז להנות מדבר שהוא כל כך שונא, כשהקב”ה נמצא לידה.
זה נושא עצוב מאד
-
מספיק בשביל להבהיר שהסיפור לא הולך להיות על שתי ילדות סמוקות לחיים?
היו כאן כאלה שכתבו שזה נראה פרולוג לספר ילדים, זה ממש לא הרושם שאני רוצה ליצור..
תודה לכל אחת ואחת שמגיבה!
-
איך אפשר להבהיר שזה קטע מהעבר?
חשבתי להוסיף תאריך, משהו כמו-
חשוון תש”ס, מושב שחר חדש
אבל אני לא בטוחה שזה מספיק.
יש לכן עוד רעיון?
-
זהו, שהסיפור לא מיועד לילדים בכלל.
מסופר על הילדות האלה שנים אחרי..
בכל אופן זה כנראה באמת לא משקף את רמת הסיפור
תודה על התגובות:)
אגב, לא חסרות דרכים לברוח.. גמני עשיתי את זה;)