[תמר]

מצחיק כל מי שחוותה דבר מהסוג הזה…<div>

כתוב יפה ונעים לקרוא בשטף.

מוכר היטב!

פעם הבאה – רגע לפני שהיא נכנסת להתקלח:

אחותי!

כן?

זכרת את ה: (כאן תפתחי את הרשימה שהכנת…) 😉

</div>

[תמר]

איזו זכות להצטרף לנבחרת המילים!

שלום לכולן, שמחה מאד לשהות בקהילת כתיבה ומאחלת שנזכה לכתוב ולהוציא ולקדם דברים בעזרת השם, שאזכה ללמוד וללמד 🙂

ועכשיו להיכרות:

תמר,

תמיד מתקשרת למילים.

קוראת-כותבת-עורכת מה שבהישג עין-יד, גם בלי תשלום 😉 אוהבת לנתח סצנות, אישיויות ובעיקר לנסות להבין ‘מה הסיפור’.

היתי בפורומים שונים של כתיבה (יצאתי מסיבות שאינן קשורות לפורום, תקלת אנוש שהסתימה באיבוד כואב של פרטי ההזדהות), וכתבתי סיפורים שלא ראו אור הדפוס. שמחה בכל הזדמנות לכתוב, לראות ולמשש מילים בכל מצב תצורה.

ובעיקר מכוונת לקידוש השם, יש חיוב 🙂

לא כולל סוגרי’ים, ב”ה לא עברתי את 50 המילים הנדרשות לצמצום ההיכרות 🙂

נעים להכיר!

[תמר]

וואו. כואב!

אמנות לכתוב כך, כמעט גורם צמרמורת…

[תמר]

ב”ה

שלום לכולן!

שמי תמר, בעלת העסק ‘תור ויותר’

כעשור, מציעה שירותי משרד לפרטיות ועסקיות, כולל שירותי הקלדה, כתיבה, הגהה ועריכה לשונית.

עוסקת במחשבים מתוך אהבה ומיומנות בתחום, אומנות המילה המדוברת והכתובה מעסיקה אותי יום ולילה.

ידע נרחב במחשבים, אופיס לדורותיו, שיכתוב ותימלול להכניס את העסק לענינים.

כמו כן, עוסקת בהוצאת וסגירת חשבוניות וקבלות תוך היכרות עם משולם, ypay ועוד.

צריכה להוציא טקסט לפרסום? אל תפרסמי בלי עריכה לשונית שמקפיצה את הטקסט הכתוב לניסוח קולע וברור, ולפחות הגהה שמוודאת שאין טעויות מביכות 😉 , כדי לסיע לך להעביר שדר רציני ומנוסח כהלכה, כמו שאת רוצה.

מוזמנת לפנות, אשמח לעזור!

[תמר]

אכן לא מצופה שתפרט את הגיל המדויק וכדומה, אישית – כן היתי מצינת לדוגמא “גיל 23 נראה מכאן כל כך קטן / גיל 30 כבר עבר מזמן / גיל 50 מתקרב בצעדי ענק/ … “

כל דבר שיתאים לסגנון של הכתיבה שלה כמובן, ויתן רמז קטן לקוראת הממוצעת מאיזה כיוון היא מסתכלת על הגיל שלה.

קודם כל, הסיפור עצמו מרתק והכתיבה מאד מושכת וגורמת להיכנס למתח ולעלילה בקלות ולהמתין להמשך עד לסוף. סגנון כתיבה שאי אפשר להוריד מהידים עד לסוף הסיפור זו מתנה לכותבת ולכל הקוראים!

מסכימה מאד עם הדעה שהפרק לא מכיל מספיק תוכן כדי לסגור אותו, אכן ממליצה להכניס יותר בשר וגם פירוט כמו שכתבו למעלה – איך נפלה על הספה, וגם איך הספה נראית יתן עוד בשר לפרק. אפילו שזה סתם בשר שמתכלה ברגע אחד של לעיסה ולא באמת מהווה מנה עיקרית, רק לפחות כמו מנה ראשונה…

תמשיכי לכתוב, ממליצה כן לשתף ולפרסם יש לך מה לתת.

[תמר]

בעזרת השם.

קודם כל נעים מאד, חדשה כאן 😊

הסיפור מרתק, יפה ונוגע ללב.

יש הרבה סימני שאלה, ויש לי משהו חשוב (כמה משהו’אים) לומר לגבי זה, בהמשך לפי ההספק בלי נדר.

אבל בכללי, לגבי הדעה הזו – נכון מאד! בכללי גיל 15 אכן צעיר מאד בשביל להבין את המורכבויות ולכתוב עלי’הן בדקות הנדרשת ולא לעשות טעויות גדולות ומביכות, אבל זה מאד שונה מה הסביבה והנערה עצמה עוברת. זכיתי להכיר נערה בסביבות הגיל הזה במסגרת חינוכית, סיפור החי’ים שלה מאד מורכב והיא עברה המון דברים, יותר ממה שנשים בנות 40 או 50 עברו… ההתמודדות חישלה אותה (וגם את החברות בכיתתה, שהכירו את מצבה) והרגישות, הדקות וההבנה המורכבת שלה לסיטואציות היתה קצת יותר משל נשים מבוגרות בהרבה מהגיל שלה. היא לא הפסיקה להיות ילדה, וגם המשיכה לבקש את מה שהיא באמת צריכה בגילה – וגם נתנו לה את כל זה כדי שתמשיך להיות נערה בגילה, ובכל זאת יש דברים שזכיתי בעצמי ללמוד ממנה, למרות הבדלי השנים בינינו. היא ביגרה אותי בכמה שנות לימוד בזמן בו שהיתי בסביבה שלה… כן, יש דבר כזה.

ועכשיו לכותבת (כלומר לשליחתה של הכותבת)

הסיפור יפה, כתוב יפה, אמנם קצת בוסרי אבל לחלוטין מקסים להתחלה.

יש לי משהו חשוב לומר בענין הביקורת – במיוחד אם את באמצע הכתיבה – חכי עם הציות לביקורת! תתחילי לכתוב. כדי שהביקורת לא תחסום ולא תעצור את מעין הכתיבה שזורם בך כעת. תמתיני עם השינוים, הביקורת והטעויות.

יש מה לתקן, יש מה לשפר ואפשר לשפץ הכל, אין שום ענין להיכנס ל’מה את צריכה לשפר’ עכשיו – אבל כן אחר כך, כי הרבה פעמים ביקורת יכולה לשנות את הסגנון העצמי שלך (כמו שלימוד יכול לשנות את הסגנון האישי)

ממליצה לשמור את כל הדעות, לאחר שתכתבי את שלך ותסימי את הסקיצה, וכשכבר תרגישי מוכנה לגעת בתוצר – תפתחי את כל הביקורות ובאמת תתחילי לשפר לפי מה שנכון לקטע שלך, רק את מכירה אותו בסופו של דבר כמו שצריך.

ועכשיו להערות שלי 🙂

חושבת שחלק מההתחלה הוא שגם חלק מהדברים לא ממש ברורים, כאן הנושא עצמו נראה כחידה אחת גדולה, נראה שהילדה מעדיפה להישאר בצורה שאף אחת נורמלית לא אמורה לבחור בה. מה הסיבה שבגיל 15 הילדה משכנעת את עצמה שלא תוכל להקים משפחה? למה היא בוחרת להישאר בחשיכה וזה נראה שלמרות הכעס (על מי וממה הוא נגרם?) היא ממשיכה לבחור בדרך שהיא לא רוצה (לא רוצה ללכת לאחות – אולי לצאת למקום אחר? אין הרבה דיאלוגים פנימים, הקוראים לא משותפים בתהליכי הבחירה. את מעונינת להפיל על הקוראים את הבחירות שלה או לשתף לפחות מעט מה עובר עלי’ה כשהיא בוחרת במצב בו היא בוחרת, ששוב – היא לא רוצה ולא אמורה לבחור בו? אולי זה בגלל האבל ותחושת החסר הפתאומי שמעצימה את הבדידות שלה והיא רוצה לחוש אותו עד הסוף? האם זה נובע ממשהו אחר? חושבת שכדאי מאד לפרט לפחות מעט אך לשתף את הקוראים במעבר לבחירה כדי להשאיר את הקוראים בסיפור ולא מנותקים מההתרחשות. ההתחלה חשובה מאד! אפילו שיש בה משהו מבטיח, כשהיא מעורפלת מדי ומשאירה אין סוף שאלות ובכל פעם נותנים חור הצצה קטן למשהו אחר זה קצת עלול ליאש קוראים מלהבין את היגיון הסיפור ולנטוש אותו. נקודה למחשבה.

לדעתי תוספת של תחושות ודעות או אפילו האמונות התפלות, בהן היא בוחרת להאמין, חשובות כדי להבין את משמעות הבחירה שהיא עושה. אחרת הקוראים מרגישים שעוקפים אותם – למה בעצם לשתף אותם בסיפור שהם לא הופכים ל’בני הבית’ בו. זה גם בכללי, לא רק לך אבל מאמינה שיעזור מאד.

בעבר למדתי אצל לאה פוטש – ממליצה עלי’ה מאד! שנתנה טיפ חשוב לכתיבה – לכתוב! בלי פיסוק ובלי לעצור את הכתיבה. פשוט לתת לכתיבה שלך לזרום ורק אחר כך, תוכלי להוסיף סימני פיסוק, לשנות לתקן לשפץ – תמיד ממליצה להשאיר עותק למקור בו לא תיגעי! ובהתחלה פשוט תזרמי. אל תעצרי. ממליצה להעלות הכל בבת אחת או לפנות לעריכה.

מוכנה בשמחה לעזור גם עם עריכה.

בהצלחה!