ציפי שפרנוביץ
מיתוג שיווק ופרסוםתגובות הפורום שנוצרו
-
ויתור הרואי, סיפור מתעתע עד הרגע האחרון.
נשמתי את העשן, החנק ותחושת אוזלת היד.
היה קשה ומלחיץ במטוס.
ו- חבל שהרגת אותו:(
האם נכון להרוג גיבור?
נתקלתי רק פעמים בודדות בגיבור שחייו הסתימו בין דפי הספר.
אמנם כאן זה רק קטע קצר ומהתחלה “ידענו” שזה יכול לקרות. אבל בסיפורים ארוכים זו טרגדיה של ממש ושבירת אמון לדעתי לבגוד בקורא ולהרוג את הגיבור- ידידו שעבר איתו את המסע…
מה אתן אומרות?
נ.ב. לדעתי המילה: אובדן מיותרת. אם הצלחת להעביר את הרגש אין צורך לכתוב אותו.
ועוד הערה קטנטונת: צרמו לי כמה הגיות שגיות כגון: “יה” במקום “יא” או “ש” במקום “כש” ועוד.
וסתם כך אני מסוקרנת מה התקופה, מי אלו היו ומה היתה המטרה שלהם!
הצלחות!
-
תודה, אני חושבת שזה גם מפני שכתבתי בגוף ראשון.
אתן אכן חושבות שסיפור בגוף ראשון יוצר הזדהות יותר?
-
הגרפיקה מהממת, יפה. חדה. קולעת.
הקופי צריך עוד ליטוש… לדעתי תקצרי אותו שלא יהיה מדי עמוס.
המשיכי להצליח!
-
אם את רוצה תפני אלי באישי *** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***
-
ציפי שפרנוביץ
מיתוג שיווק ופרסוםחברה22/08/2024 ב10:37 am בתגובה ל: אין לך אפילו מושג שיש לך את זה!מדהים!
אהבתי מאד את הכותרת!
-
ציפי שפרנוביץ
מיתוג שיווק ופרסוםחברה22/08/2024 ב9:53 am בתגובה ל: רחל בן פורת, לאה אלוני וריקי קראם מגישות: 🎶 ‘ונשובה’ 🎶מיוחד!
מעורר ונוגע…
את השיר לא הצלחתי לשמוע אבל גם בלעדיו- זה ביצוע!
-
אוהו!
ממש יפה ומגרה!
הערה קטנטנה אך משמעותית בעיני:
כתבת “הכח נושר – כושר”
נושר- זה במלרע וכושר זה במלעיל, כך שהמילים יפות אבל לא חרוזים.
בהצלחה!