בס"ד
בפעם הבטא
השמש האירה עדיין על העולם הריק שבחוץ, אבל הבחור הצעיר ישב בכיווץ עיניים ומצח ולא הרים לכיוונה גם לא מבט אחד. נראה היה שהמסך מולו נעצר על אותן שורות צבעוניות בזמן שהחפץ המלבני על רצפת הפרקט הספיק להשמיע קול צרצור כבר 3 פעמים. הוא לא תמיד היה שם ברצפה, השעון הרוטט. רק מאז שבן העשרים ושבע החליט שלהתקשר לאייב אפשר גם אחר כך. עכשיו, הוא צריך לעבוד.
כשהחושך נכנס בצעדים אפלים לחדר בבניין חברת 'אלפא', הוא מצא את ג'ונתן נשען בזווית עקומה על הכיסא, מעביר אצבעו על חבילת עוגיות כסופה, מרשרשת.
"אתה עדיין שקוע שם בפרויקט של החומה, ג'ונתן?" היו בקול נגיעות מתכתיות, אבל הילד העייף לא ניסה להתייחס לזה.
"כן, אח גדול, אם אתה רוצה לקרוא לזה כך" גיחוך קצר.
"תהנה, לפחות. אם למסיבות משפחתיות אתה לא מגיע" לא היתה שום אמפטיה בצד השני.
"אני נהנה כרגיל, אייב, אתה יודע שאני לא יכול להגיע. מי היה במפגש היום?" אם מישהו היה מתעמק יותר, הוא היה מבחין ברגש ההחמצה שניסה להסתתר מאחורי משב העליזות הרעשני שלו.
"כולם" לא. הוא אפילו לא ניסה לנחם אותו.
"אה",
"סבא, אבא ואמא, סמואל והבני- סוללה חלשה, עובר למצב הטענה סולארית"
"מה?"
"כן, אני בטא על מצב סנכרון מלא, 45667670 שלי עזב את המדינה במסווה של מסיבה משפחתית. ארץ יעד – מקסיקו".
"מה??"
—גרסת בטא 32558907 נכנסת לפעולת הצבה עם הרשאות מלאות, אי תפקוד זמני של ג'ונתן ברום. השעה תשע חמישים ושתיים בערב, מפעיל סריקה לעדכונים חדשים—.
הכביש היה שחור, וחדש. אבל זה לא ריגש אותו. הכל כאן נראה כ"כ חדש, ולא בשימוש.
כשכל האנשים סביבך מעדיפים לישון עוד שעה או שעתיים ולשלוח את בטא שלהם למלא את מקומם בעבודה ובמשימות אחרות שגרתיות, השקט ברחוב יכול להימשך גם שבועות.
הוא עצר את הרכב הכחול ליד מבנה זכוכית גבוה. סוגר את הדלת בטריקה, החיוך שלו מכוון לג'ארד שהגיע גם הוא בשעה המוקדמת ביותר שהבניין הזה מסכים לקבל אותם.
"ג'ונתן, אתה אפילו לא מנסה להיות מנומס",
"מה עשיתי הפעם?" המבט נע בעקבות ציפור, חומה וקטנה, אבל חופשיה.
"חונה מול הכניסה כאילו אתה אוליבר וולברג, לא שמעו על המושג חניון אצלך?" ג'ארד ניסה לעקוב אחרי תנועת העיניים שלו, לא מבין מה יש שם בחנות הקיוסק שממול.
"אל תעליב את המנכ"ל, הוא תמיד חונה בחדר האפל ההוא למטה. אבל הרכב שלי פה 11 שעות ביממה, אז אתה יכול לחשוב שהוא בסך הכל תמרור, או ביתן שמירה, או –"
"או איזה בטא חמוד שנהרס לו המעגל החשמלי" השלים החבר בחיוך מתוק שגרם לג'ונתן לחפש במהירות משהו לומר, "בתור אחד ממומחי 'אלפא' ששולח את בטא שלו לאסוף את הילדה מהגן במקומו, הייתי מצפה ממך ליותר הערכה ליכולות שלו".
"בתור אחד ממומחי 'אלפא', אני יודע שלכל תוכנה יש באגים, גם אם אתה שולח אותה במקומך לאירועים משפחתיים". ג'ארד הכיר אותו. אבל לא את סיפור הבריחה של יום ראשון, השבוע.

המסך שלו נותר ריק ושחור, הדקות שעברו רק שיחקו בכיסא שלו ימינה ושמאלה לסירוגין. הם עזבו. כולם. בלעדיו. והכי גרוע, הוא יכול להאשים רק את עצמו.
—32558907, בוקר טוב, מה הספקת היום?—
שאלה טובה פיל בראון. הוא עיוות את שפתיו, מכניס לתוכו נשימה ארוכה. רק אז הסתובב, מוציא בנשיפה אחת את כל המחשבות שעברו לו בראש.
—תראה לי בבקשה את ההתקדמות מאתמול—
בטא של הבוס לא חיכה הרבה זמן לתשובה וג'ונתן יכול היה לנחש את תהליך קבלת ההחלטות שלו.
'יש באג במודל החיקוי של בטא, ג'ארד', קווים בהירים של חיוך הצטיירו על פרצופו הענייני של המתכנת, 'פיל בראון האמיתי הרבה יותר קשוח'.
קולות עולים ויורדים פרצו לחדר, ידו נעצרה על משטח המקלדת.
—שוב, בפעם השלישית בשבועיים האחרונים— פיל דיבר מימינו, נע קדימה ואחורה.
—זאת כנראה מקסיקו— המשיך. ונעצר.
—כאן ג'ארד קול–בטא— צחוק כמעט אנושי, כמעט דומה לג'ארד.
—ממשלת מקסיקו הצליחה לנתק 2048 מערכות בטא של עובדי 'אלפא'. לא נותרו בחברה פושעים רבים מידי. השלב הבא יגיע בקרוב, לא ניתן לארצות הברית להרוס את האנושות בגלל אינטרסים כלכליים צרים. העולם יחזור להיות טוב. כנראה בלעדיכם, אבל בטוח בלי בטא שלכם—.
זה היה מוזר. או שבעצם לא כל כך, אבל רק כאב אחד הדהד לו במרחב המאוים שלו – 'למה הייתי טיפש? למה הפסדתי את המסיבה הזאת? דניאל של סמואל בקושי מכיר אותי כבר, ואבא ביקש– אם הייתי יודע'.

"ג'ונתן, תפתח לי את הדלת" לא היה מאוד מאוחר לביקורים. אבל גם לא כל כך מוקדם לשוד.
"בטא, היכנס למצב סנכרון מלא, אין הוראות מיוחדות, עקוב אחרי מאפיינים קודמים בהיסטוריה"
את סוף המשפט כבר מלמל בעיניים עצומות.
— גרסת בטא 32558907 נכנסת לפעולת הצבה עם הרשאות מלאות, מתוזמן על ידי ג'ונתן ברום. השעה שתיים עשרה ורבע בלילה, מפעיל סריקה לעדכונים חדשים—.
"ג'ונתן, זה יהושע, יש מקום באונייה של ראמזי, עוד 3 שעות ורבע מעכשיו, תביא איתך רק תעודת זהות ישנה ותיק עם חפצים אישיים",
—אני לא עוזב את ארצות הברית. לא עוזב את העבודה שלי. לא עוזב ככה- בלי שום דבר—
"ג'ונתן, שערי מדינות אחרות ננעלים אחד אחרי השני. רק הבוקר מקסיקו הודיעה שהיא לא מקבלת יותר אזרחים אמריקאיים",
—על פי הנתונים שברשותי, פריט מידע זה עלול לגרום להידרדרות מנטלית של 32558907. אין הרשאות להחלטות ברמת סיכון גבוהה, פונה לקבלת הנחיה ישירה מג'ונתן—
נשיפה מודגשת הצליחה לעבור דרך הדלת החלקה "אני מתחיל להבין את המדינות האלה, חשבתי שזה ג'ונתן, ולא בטא בגרסה החדשה".
"בטא, יש לך את כל המידע עליי, אתה מכיר דרכי פעולה ותגובה. עזוב אותי", סיבוב אחד לצד השני, "אני לא נוסע בשום אוניית חילוץ. יכולתי להיות ביחד עם כולם עכשיו".
—זה יהושע, להגיד לו את זה?— אם הוא לא היה רובוט, כנראה היה חשש בקול שלו.
"אם זה יהושע, תגיד לו ש – זהו, אני לא עוזב. יכולתי לעזוב עם הרבה יותר, אני לא בורח עכשיו רק עם תיק. אה, ותעודת זהות" הלב שלו היה ריק, רק לכן נשאר בו מקום לכל כך הרבה רגשות.
—זאת בערך התשובה שעניתי, מכניס את התגובה החדשה שלך למנגנון הלמידה שלי. אבל בהתחשב בנתונים העדכניים—
"מה זה?" רשרוש קל, וריח אותיות דפוס שחורות.
—דף עיתון. עיתון הוא חפץ מחתרתי לידיעות לא רשמיות. עשוי מדפים דקים, מלכלכים–
"את זה אני רואה" הוא לא עצבני בד"כ. רק היום.
—יהושע הכניס את זה—
מצעי הכותנה התקמטו כשהתיישב, הוא הסתובב כדי ליישר את הכרית, מוצא את משקפיו מונחים לצידה ברשלנות. 'המצוד אחר מאלפי הבטא' הוא מצמץ, מניח את כף ידו הימנית על מצחו, נתזי הדיו מרצדים מולו 'בשעות הקרובות החל המצוד הגדול אחר עובדי חברת אלפא. מתקוממים רבים החליטו לשים סוף לסנקציות הכלליות נגד אזרחי ארה"ב. אף לא אחד שיער שהמאבק הזה יהיה נחוש כ"כ, נראה שחזרנו לימים נשכחים'.
'בשעות הקרובות'. העיתון לא הודפס לפני דקה. זה היה ברור לו.
"אל תקנה לי שום כרטיס, לשום אוניה, לשום ארץ. הכנס לדיסק הקשיח וגבה את תוכן המשפט הזה שלוש פעמים על השרת המרוחק"
—בוצע. ההוראה נקלטה—
"אני יודע שהוא רוצה להציל אותי, אבל תבין שיכולתי לעזוב עם כולם, עם הכסף שלי, לבצע את המעבר הזה בצורה כל כך- נעימה. לא רוצה לחשוב מה הפסדתי, בגלל- אלפא. אם הייתי בורח הייתי עושה את זה כבר שלושה ימים קודם, לא ככה".

"אנחנו כמעט שם" המתולתל התמתח, בועט בפחית ריקה שנזרקה ליד גלגלי הכיסא עליו ישב בימים האחרונים. הצליל המתכתי שלה הגיע בתזמון מדויק עם צפצוף קצר. הוא נעמד, דופק עם פחית אחרת, סגורה, על גב חברו שראשו נשמט על השולחן חמש דקות קודם.
"שימו לב, ברגע זה מערכות הבטא של כל החברים שלנו ב'אלפא' שוכחות איך קוראים להן".
—לפי המידע שברשותי, ועל פי תחזיות המערכת, האנשים שאחראים לקולות מבחוץ יגיעו לשכונה בעוד עשר דקות, משוער—.
לא, לא צריך להיות בטא, כדי להצליח לזהות קולות פרועים של המון נחוש להציל את המדינה המבודדת.
האורות הכחולים המהבהבים ניסו להרגיע אותו,
—עובד על תוכנית חלופית, שאינה כוללת יציאה משטחי המדינה—
הבהוב אדום.
—בוצע אתחול מערכת עקב תקלה בשרתי המידע, הדיסק ריק, חוזר להגדרות מערכת בטא 32558907—
הצעיר קפא, מביט על היצור הטכנולוגי מולו כשראשו מתחיל לצייר לו כוכבים, וחושך.

הבהוב צהוב.
—על פי שקלול נתונים בסיסי שביצעתי, 32558907 חייב לעזוב את האזור הגיאוגרפי בדחיפות—
הבהוב ירוק.
—ג'ונתן, קניתי לך כרטיס להפלגת חילוץ—
"אבל אמרתי לך, אני לא-"
—מצטער, לא נשמר מידע קודם, ביצעתי בחירה מחדש–