אסופת תקני נגישות משמעותיים בתכנון

התקנים מלוקטים מתוך תקן ישראלי 1918 על חלקיו

תוכן:

מידות אנוש, טווחי הגעה, שטח סיבוב, רוחב דרך נגישה, רוחב הפתח, משטחי תפקוד, רוחב פרוזדורים ומעברים, כבשים בתוך הבניין, מדרגות בתוך הבניין, מתקני תברואה, מבנה עמדת שירות נגישה, מעברים בין רכיבי ריהוט קבועים.

במסמך זה לוקטו חלק מתקני הנגישות, שעשויים להיות משמעותיים בשלב התכנון, ולהפחית צורך בשינויי תכנון. המסמך לא מהווה תחליף לייעוץ נגישות המותאם לכל פרויקט.

מידות אנוש

טווחי הגעה

רוחב דרך נגישה

שטח סיבוב

רוחב הפתח

רוחב הפתח (הגדרה 1.3.1) לא יהיה קטן מ80- ס”מ.

בכל מקרה, בדלת בעלת שני אגפים, לפחות רוחב האגף הנפתח ראשון יתאים לדרישה זו.

למרות האמור לעיל, רוחב הפתח יהיה לפחות 110 ס”מ בחללים שיש לאפשר בהם גם פעילות של אנשים המתניידים בכיסאות גלגלים מיוחדים, שמִפתח הגלגלים שלהם גדול במיוחד (פעילות כגון: כדורסל, טניס שולחן, סייף, אתלטיקה, מחול), ובפתחים לאורך דרכים נגישות המובילות לחללים אלה ומהם (כגון: בכניסות לבניין, לשירותים נגישים, למקלחות נגישות, למלתחות נגישות, למזנון).

אופן מדידת רוחב וגובה של דלת

מדידת רוחב וגובה של פתח דלת תיעשה כמפורט להלן:

א. בדלת חד-אגפית – יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, הנמדד בין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי (בפתיחה מרבית) ובין פאת מזוזת המלבן הבולטת ביותר כלפי האגף הפתוח.

ב.  בדלת דו-אגפית או רב-אגפית – יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות לקיר שבו היא נמצאת.

ג.  בדלת הזזה חד-אגפית – יימדד המרחק האופקי בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול.

ד.  בדלת הזזה דו-אגפית שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים – יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות     של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי.

ה. למרות האמור לעיל, תותר בליטה מקומית של ידיות או צירים בעומק של עד 9 ס”מ ועד לגובה מרבי של 100 ס”מ ממישור הרצפה.

ו.  מעל גובה 198 ס”מ ממישור הרצפה יותרו בליטות ללא הגבלת רוחב.

משטחי תפקוד

כללי

מיקום משטחי התפקוד (הגדרה 1.3.2) יהיה כמפורט להלן:

א. לפני פתח הדלת ואחריו יישמר משטח תפקוד שיאפשר לאדם בכיסא גלגלים תמרון במהלך תנועתו דרך הפתח. מיקום משטחי התפקוד ומידותיהם יתאימו למתואר בציורים 3-2.

ב. למרות האמור לעיל, במקומות שקיימות לגביהם הוראות כל דין המאפשרות שמידות משטחים לפני דלת יהיו קטנות מהנדרש לעיל, יתאימו מידות המשטחים לנדרש בסעיף 2.4.2.2ב.

     הערה:

     הדרישה המפורטת בסעיף א לעיל אינה חלה על פתחים הנמצאים במשטחי ביניים במדרגות, למעט במשטחי ביניים המהווים דרך גישה לאזור מחסה (ראו סעיף 2.7) או לחללים נגישים אחרים.

ג. משטח התפקוד יכלול את כל רוחב הפתח.

 בדלת סובבת יימשך משטח התפקוד ממזוזת(6)(7) הדלת שבצד הצירים ועד מעֵבר למזוזה שבצד המנעול.

בדלת סובבת שאינה נפתחת אוטומטית יישמר שטח קיר חופשי ברוחב 30 ס”מ לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול (ראו ציור 2).

הערה:

משטח תפקוד יכול להיות חלק משטח הפרוזדור.

מידות משטח התפקוד

מידות משטח התפקוד יהיו כמפורט להלן:

א. לדלת סובבת הנפתחת במשיכה: לפחות [130´(D110+)] ס”מ, או לפחות [150´(D80+)] ס”מ, כאשר D = רוחב אגף הדלת בס”מ (ראו ציור 2)(8) .

ב. לדלת סובבת הנפתחת בדחיפה: לפחות 150 ס”מ  ´150 ס”מ, או לפחות 130 ס”מ  ´170 ס”מ (ראו ציור 2).

ג. לדלת הזזה: לפחות 150 ס”מ  ´150 ס”מ, או לפחות 130 ס”מ  ´170 ס”מ (ראו ציור 3).

(7) מזוזת הדלת מכונה בפי הציבור בטעות “משקוף”.

(8) במקומות המיועדים לפעילויות ספורט, שמידות הדלתות בהם מתאימות לדרישות סעיף 2.3.4, מידות משטח התפקוד יהיו [150´(D120+)] ס”מ לפחות.

רוחב פרוזדורים ומעברים

הרוחב החופשי של דרכים נגישות בבניין, לרבות פרוזדורים ומעברים, ולמעט מעברים בין מחיצות קלות ומעברים בין רהיטים קבועים, לא יהיה קטן מ130- ס”מ;

רוחב מעברים בין מחיצות קלות ומעברים בין רהיטים קבועים יתאים לנדרש בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 3.2(1).

למרות האמור לעיל, בפרוזדורים שלפי תקנות התכנון והבנייה(2) מותר שרוחבם יהיה קטן מ130- ס”מ, יתקיימו דרישות אלה: (יש לבדוק כל מקרה לגופו מול מורשה נגישות.)

א.   רוחב הפרוזדור לא יהיה קטן מ90- ס”מ.

ב.   בכל מקום שנדרשת בו פנייה לפתח או לפרוזדור סמוך בזווית גדולה מ-°30 מכיוון התנועה בציר הדרך, יהיה שטח חופשי לסיבוב. מידות השטח החופשי לסיבוב יתאימו לנדרש בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב, או שסכום מידות הרוחב (a+b) לא יהיה קטן מ210- ס”מ כמתואר בציור 5.

ג.   לאורך הפרוזדור, במרחקים שאינם גדולים מ15- מ’, יהיו הרחבות, שמידותיהן מתאימות לדרישות התקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;

      הערה:

     פנייה לפתח תיחשב הרחבה לעניין זה, אם הפתח ושטח הפרוזדור שלפניו מתאימים לדרישות סעיף ב שלעיל.

ד.   אם קצהו של פרוזדור או של מעבר ללא מוצא מרוחק מההרחבה הקרובה מרחק גדול מ6- מ’, יהיה בקצה הפרוזדור שטח חופשי לסיבוב שמידותיו כמפורט בתקן הישראלי ת”י 1918

      חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב (ראו ציור 5).

כבשים בתוך הבניין

כללי

הפרש הגובה המרבי בין מפלסים שניתן לגשר ביניהם באמצעות כב  שׁ יהיה 150 ס”מ.

כאשר הפרש הגובה בין שני מפלסים גדול מ150- ס”מ, תותקן מעלית (סעיף 2.8).

שיפוע הכבש

שיפוע הכבש יעמוד בדרישות אלה:

א. שיפוע מהלכי הכבש בין משטחי ביניים יהיה קבוע. מהלכי הכבש (בין משטחי הביניים) לא יהיו מעוקלים (ראו הגדרה 1.3.8), אלא במקרים שבהם תנאי הבניין מחייבים זאת.

ב.  השיפוע האורכי (ראו הגדרה בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1) של הכבש לא יהיה גדול מ8%-. אם השיפוע גדול מ6%-, יהיו בסמוך לכבש מדרגות המשרתות את אותה דרך. המדרגות יתאימו לדרישות סעיף 2.6.

ג.  בכבש שמהלכיו מעוקלים, בכל נקודה לאורך מהלכי הכבש לא יהיה השיפוע האורכי גדול מ8%-.

     הערה:

     שיפוע של כבש שאינו מעוקל מודדים בציר המשטח הנמדד; שיפוע של כבש מעוקל מודדים ברדיוס הפנימי של עיקול הכבש.

ד.  השיפוע הרוחבי (ראו הגדרה בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1) של הכבש לא יהיה גדול מ2%-. השיפוע הרוחבי של כבש מעוקל לא יהיה גדול מ2.5%-.

רוחב הכבש

הרוחב החופשי של פני הכבש יהיה 130 ס”מ לפחות.                                                                  

משטחי ביניים בכבש

משטחי ביניים (ראו הגדרת “משטחי ביניים” בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1) יהיו במקומות אלה:

א. בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש;

ב.  במקומות שבהם משתנה כיוון ציר התנועה על פני הכבש, למעט בכבש מעוקל;

ג.  לפחות משטח ביניים אחד לכל הפרש גובה של 75 ס”מ (ראו ציור 6).            

משטחי הביניים יעמדו בדרישות אלה:

א. אורך משטח הביניים יהיה לפחות 130 ס”מ בכיוון התנועה, ורוחבו יהיה לפחות כרוחב הכבש.

ב.  זווית המפגש בין ציר הכבש למשטח הביניים תהיה °90 (ראו ציור 7).

פני הכבש

פניו המוגמרים של הכבש יעמדו בדרישות הסעיף הדן בפני השטח שבתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1, למעט הדרישה לגבי עמידות בהחלקה.

מקדם ההתנגדות להחלקה של פני הכבש הנמדד כמתואר בתקן הישראלי ת”י 2279 יהיה 0.8 לפחות.

מעקים בכבש

במקומות שנדרשים בהם מעקים יתאימו המעקים לדרישות התקן הישראלי ת”י 1142. בתי-האחיזה בכבש יתאימו לדרישות סעיף 2.5.7 להלן.

בתי-אחיזה בכבש

בכבש המגשר על הפרש גובה גדול מ20- ס”מ יותקנו בתי-אחיזה, העומדים בדרישות אלה:

א. בתי-האחיזה יותקנו משני צידי הכבש.

ב.  בתי-אחיזה שאינם רציפים(9) יימשכו לפחות 30 ס”מ מעבר לקצה שיפוע הכבש, במקביל לפני משטחי הביניים הגובלים עם הכבש בשני קצותיו, אלא אם אין הדבר אפשרי בגלל הפרעה במעבר (כגון: פתח, או בליטה היכולה להוות מכשול).

ג.  בתי-האחיזה יסתיימו בקצוות מכופפים (ראו ציור 6) או בסיומת בולטת ללא פינות חדות.

ד.  הפן הפנימי של בית-האחיזה לא יחרוג יותר מ5- ס”מ מחוץ לכבש או למשטח הביניים ולא יחדור יותר מ10- ס”מ לתחום הכבש או משטח הביניים, ובלבד שהמרחק האופקי הנמדד בין הפנים הפנימיים של בתי-האחיזה שמשני צידי הכבש לא יהיה קטן מ90- ס”מ.

ה. הפן העליון של בית-האחיזה יהיה בגובה 90 ס”מ – 95 ס”מ מפני המשטח המוגמרים של הכבש. אם יותקן בית-אחיזה שני, נמוך יותר, יהיה גובה הפן העליון שלו 70 ס”מ – 75 ס”מ מפני המשטח המוגמרים.

ו.  המבנה, הגימור וההתקנה של בית-האחיזה יתאימו למפורט בסעיף 2.6.9.

(9) אם ההפסקה ברציפות בית-האחיזה אינה גדולה מ10- ס”מ, בית-האחיזה ייחשב רציף.

רכיבי הגנה בשולי כבש

שוליהם של כבשים ושל משטחי הביניים שלהם, שאינם במפלס אחד עם השטח הצמוד להם או שאינם צמודים לקיר, יהיו בעלי רכיבי הגנה.

רכיבי ההגנה לא יגרעו מרוחב הכבש הנדרש בסעיף 2.5.3.

פניו העליונים של רכיב ההגנה יהיו בגובה 9 ס”מ לפחות מעל פניהם המוגמרים של הכבש ומשטח הביניים (ראו ציור 8א).

תחתית רכיב ההגנה תהיה בגובה 5 ס”מ לכל היותר מעל פניהם המוגמרים של הכבש ומשטח הביניים (ראו ציורים 8ב – 8ג).

הערה:

אם הפרש הגובה בין מפלס פני הכבש למפלס פני השטח הצמוד אליו אינו גדול מ20- ס”מ, אין חובה להתקין רכיבי הגנה.

מדרגות בתוך הבניין

רוחב מהלך המדרגות

רוחב מהלך המדרגות יתאים לדרישות הנקובות בעניין זה בתקנות התכנון והבנייה(2)(4).

רומים ושלחים

א. במדרגות המחופות בלוחות עשויים טראצו או אבן טבעית יתאימו הלוחות לדרישות התקנים הישראליים ת”י 1554 חלק 1 או ת”י 1554 חלק 2, לפי העניין.

ב.  במהלך מדרגות אחד יהיו כל הרומים בעלי מידות אחידות וכל השלחים בעלי מידות אחידות.

ג.  רומי המדרגה לא יהיו פתוחים (ראו ציור 9א).

ד.  גובה רום המדרגה לא יהיה קטן מ10- ס”מ ולא יהיה גדול מ17.5- ס”מ (ראו ציור 10).

   עומק שלח המדרגה, הנמדד אופקית בין קצות שני שלחים עוקבים, לא יהיה קטן מ26- ס”מ (ראו ציור 10).

     למרות האמור לעיל, אם אין בבניין מעלית המובילה לאותם חללים שאליהם מובילות המדרגות האמורות, גוב רום המדרגה לא יהיה גדול מ16.5- ס”מ, ועומק השלח לא יהיה קטן מ28- ס”מ.

ה. הסטיות המותרות בגובה רום המדרגה או בעומק השלח, במהלך מדרגות אחד, לא יהיו גדולות מהמפורט להלן:

     – בין שתי מדרגות סמוכות – 5 מ”מ לכל היותר;

     – בין המידה הגדולה ביותר לבין המידה הקטנה ביותר – 10 מ”מ לכל היותר.

מספר המדרגות במהלך אחד אם מותקנת בבניין מעלית המובילה לאותם חללים שאליהם מובילות המדרגות האמורות, מספר המדרגות במהלך אחד לא יהיה גדול מהמפורט להלן:

– 16 מדרגות שגובה הרום שלהן אינו גדול מ17.5- ס”מ; או

– 22 מדרגות שגובה הרום שלהן אינו גדול מ15.5- ס”מ.

אם לא מותקנת בבניין מעלית המובילה לאותם חללים שאליהם מובילות המדרגות האמורות, מספר המדרגות במהלך אחד לא יהיה גדול מ11- מדרגות שגובה הרום שלהן אינו גדול מ16.5- ס”מ.

משטח ביניים

בקצה כל מהלך מדרגות יהיה משטח ביניים. משטח הביניים יתאים לנדרש בתקנות התכנון והבנייה(2)(4) בסעיף הדן במשטח אופקי בחדר מדרגות.

קצה שלח ואף מדרגה(6)

א. אם יש חפיפה בין שלח לשלח שמתחתיו, כך שנוצר אף מדרגה, אף המדרגה לא יבלוט יותר מ4- ס”מ מעבר לחלקו העליון של קו רום המדרגה.

ב.  אפי מדרגה הבולטים יותר מ2- ס”מ לא יהיו חדים בתחתיתם (ראו ציור 9ב) אלא ישופעו כמתואר בציורים 10א – 10ב.

אפשר ששיפוע תחתית אף המדרגה יתחיל במרחק של עד 1.5 ס”מ מהרום, כמתואר בציור 10ב.

ציור 10 – מידות רומים, שלחים ואפי מדרגה (המידות בסנטימטרים)

פני השטח המוגמרים של המדרגות, לרבות משטחי הביניים, יתאימו לנדרש בסעיף 2.4.3.

אמצעי האזהרה יתאימו לנדרש בסעיף 2.6.7.

אמצעי אזהרה למדרגות

בקצות המדרגות ובתחילתו ובסיומו של מהלך מדרגות תינתן התראה על ידי אמצעי אזהרה.

הערה:

אמצעי אזהרה למדרגות נדרשים עבור אנשים בעלי לקות ראייה, העשויים להתקשות בזיהוי המדרגות ובזיהוי תחילתו וסופו של מהלך מדרגות.

אמצעי אזהרה למדרגות יעמדו בדרישות אלה (ראו ציור 11):

א. יותקנו משטחי אזהרה מישושיים בכל מפלסי הכניסה אל מהלכי מדרגות והיציאה מהם, ובמשטחי ביניים שעומקם גדול מ200- ס”מ.

     המרחק d בין משטחי האזהרה למדרגה העליונה ולמדרגה התחתונה של מהלך המדרגות יהיה כעומק שלח המדרגה d.

     רוחבם של משטחי האזהרה המישושיים יהיה כרוחב המדרגות, עומקם יהיה 60 ס”מ לפחות (ראו ציור 11) והם יהיו עשויים מחומר המנוגד במרקמו לחומר המדרך במפלס הקומה, כך שניתן יהיה לחוש בהם בכף רגל נעולה.

ב.  נוסף על כך יותקנו אמצעי אזהרה נוספים, שיבטיחו שקצה כל שלח ייראה בבירור לאדם היורד במדרגות. לדוגמה: פסי אזהרה שגונם מנוגד לגון השלח, שיימצאו במרחק שאינו גדול מ3- ס”מ מקצה השלח, ושאורכם 80% לפחות מאורך השלח.

ג.  מספר הקומה יסומן באמצעות סימון מישושי בקצה בית-האחיזה בכל קומה, לפחות במדרגות המשמשות דרך מילוט.

מעקים למדרגות

מעקים למדרגות ולמשטחי הביניים יתאימו לדרישות התקן הישראלי ת”י 1142.

בתי-אחיזה במדרגות

במדרגות ובמשטחי הביניים שלהן יותקנו בתי-אחיזה, שיעמדו בדרישות אלה:

א. בתי-האחיזה יותקנו משני צידי המדרגות (ראו ציור 11); במדרגות שרוחבן גדול מ250- ס”מ יתאימו בתי-האחיזה לנדרש בעניין זה בתקנות התכנון והבנייה(2).

ב.  בצד הפנימי של מהלכי מדרגות המשכיים שכיוון העלייה משתנה בהם, כגון מדרגות פרסה(6), יימשכו בתי-האחיזה באופן רצוף (ראו ציור 11).

ג.  בית-אחיזה שאינו רציף(9) יימשך 30 ס”מ לפחות מעבר לרום המדרגה העליונה, וימשיך את שיפועו מעבר לרום המדרגה התחתונה לאורך מרחק שמידתו האופקית אינה קטנה מעומק שלח המדרגה d (ראו ציור 12), אלא אם אין הדבר אפשרי בגלל הפרעה במעבר (כגון: פתח, או בליטה היכולה להוות מכשול).

ד.  קצות בית-האחיזה יעוצבו כך שלא יהוו מכשול, לדוגמה: על ידי כיפופם לכיוון הרצפה, הקיר או העמוד (ראו ציור 12), או באמצעות סיומת נטולת פינות חדות.

ה. הפן העליון של בית-האחיזה יהיה בגובה 90 ס”מ – 95 ס”מ מפני קצה השלח ובניצב לו (ראו ציור 12).

 ו. בתי-האחיזה יהיו ממוקמים כך, שיאפשרו עלייה לאורך המדרגות בקו ישר וניצב למדרגות (לא באלכסון) (ראו ציור 13).

ז.  הפן הפנימי של בית-האחיזה לא יחרוג יותר מ5- ס”מ מחוץ למהלך המדרגות או למשטח הביניים.

ח. המבנה והגימור של בתי-האחיזה יתאימו לנדרש בסעיף 2.6.10.

מבנה, גימור והתקנה של בתי-אחיזה

המבנה, הגימור וההתקנה של בתי-האחיזה יתאימו לנדרש בעניין זה בתקן הישראלי ת”י 1142 ולדרישות הנוספות האלה:

א. צורת בית-האחיזה תהיה עגולה או אחרת, ובלבד שתהיה נוחה לגריפה; קוטר בית-אחיזה שצורתו עגולה יהיה 3 ס”מ – 4 ס”מ; רוחב בית-אחיזה שצורתו אינה עגולה לא יהיה קטן מ3- ס”מ ולא יהיה גדול מ6- ס”מ, ופינותיו העליונות שעל פני משטח האחיזה יהיו מעוגלות ברדיוס 0.3 ס”מ – 0.5 ס”מ (ראו ציור 14).

ב.  בתי-האחיזה יותקנו באופן קשיח, יציב ובטוח.

ג.  מבנה בית-האחיזה ואופן התקנתו יאפשרו גריפה רציפה לאורכו.

ד.  מסביב לבית-האחיזה יהיה מרווח חופשי לגריפה שהיקפו 4 ס”מ לפחות מהפנים החיצוניים של בית-האחיזה (ראו ציור 14).

ה. בתי-האחיזה יהיו בעלי גוון שונה מגון הרקע סביבם, כדי שיהיה אפשר להבחין בהם בקלות;

     בתי-אחיזה שהם חלק ממעקה יכולים להיות בגוון זהה לגון המעקה.

מתקני תברואה

חלל כניסה לשירותים (חדר שירות)

אם יש חלל כניסה לפני תא השירותים הנגיש, הוא יעמוד בדרישות אלה:

א. לפני דלת הכניסה לחלל ואחריה יהיה משטח תפקוד, שמידותיו מתאימות לדרישות סעיף 2.3.5;

ב.  מידות חלל הכניסה יאפשרו תמרון, סיבוב וגישה חופשית, הנדרשים לאדם בכיסא גלגלים כדי להיכנס לתא השירותים הנגיש וכדי להשתמש בכיור ובאבזרים המותקנים בחלל הכניסה והמיועדים לשימוש הציבור; מידות השטח החופשי הנדרש לסיבוב כיסא גלגלים יתאימו לנדרש בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;

ג.  אם נדרש סף בפתח בין אזור רטוב לאזור יבש, יתאים הסף לנדרש בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בהפרשי גבהים.

תא שירותים נגיש

בכל תא שירותים נגיש יותקנו קבועות ואבזרים אלה לפחות:

אסלה, כיור, מאחזי יד, מראה, מתקן לנייר טואלט, מתקן לסבון נוזלי, מתקן לייבוש ידיים או לניגובן, אשפתון, מתלה, משטח להנחת חפצים, וכן לחצן לקריאת חירום, אם נדרש.

הערה:

לחצן לקריאת חירום משמש לקריאה לעזרה במקרה שאדם בעל מגבלות נזקק לסיוע בעת שהותו בתא השירותים.

הקבועות והאבזרים יעמדו בדרישות המפורטות לגביהם בסעיפים 2.11.5 – 2.11.9, לפי העניין.

מידות תא השירותים יאפשרו תמרון חופשי של אדם בכיסא גלגלים בין המתקנים והאבזרים המותקנים בו, ואפשרות לנוכחות מלווה שיסייע במעבר אל האסלה וממנה (ראו דוגמות לאופני המעבר בסעיף 2.11.1). לתמרון חופשי של אדם בכיסא גלגלים בתא שירותים נדרש שטח חופשי לסיבוב שקוטרו 150 ס”מ, עד לגובה 68 ס”מ לפחות מפני הרצפה.

תא שירותים המאפשר מעבר לאסלה מצד אחד – תא עם אסלה פינתית (טיפוס 1)

תא עם אסלה פינתית לא יהיה קטן מ150- ס”מ ´ 200 ס”מ.

מיקום הקבועות והאבזרים בתא יהיה כמתואר בציור 16.

מידות התא ומיקום הקבועות והאבזרים יאפשרו שימוש בכיור גם תוך ישיבה על האסלה וסיוע מלווה.

הערה:

בתא שירותים שבו האסלה נמצאת בסמוך לפינת התא (אסלה פינתית), המעבר הצידי מכיסא הגלגלים לאסלה מתאפשר רק מצד אחד של האסלה (ראו אופני המעבר לאסלה בסעיף 2.11.1). חלק מהאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים אינם יכולים לעבור מכיסא הגלגלים לאסלה מכל צד, ואסלה המאפשרת מעבר רק מצד אחד עלולה להוות עבורם בעיה אם זהו הצד שבו יש להם מגבלה.

יש לקבל הנחיות ממורשה נגישות האם יש צורך בתא שרותים מטיפוס 2, במידות 240/220.

וכן הנחיות למקרה שיש במבנה מקלחות, מלתחות, מתקני שתיה וכו’.

אסלה

האסלה ואופן התקנתה יתאימו לדרישות אלה:

א. לצד האסלה המשמש למעבר מכיסא הגלגלים לאסלה יישמר רוחב חופשי של 80 ס”מ לפחות (ראו ציורים 17-16); אולם בתא עם אסלה מרכזית יישמר, בצד שבו מותקן הכיור, רוחב חופשי של 100 ס”מ לפחות.

ב.  בתא עם אסלה פינתית (סעיף 2.11.4.1), המרחק מציר האורך של האסלה לקיר הקרוב המקביל אליה לא יהיה קטן מ45- ס”מ ולא גדול מ50- ס”מ (ראו ציור 16).

ג.  המרחק מהקצה הקדמי של האסלה עד לקיר שבגבה, בצד שנשמר בו רוחב חופשי המשמש למעבר מכיסא הגלגלים לאסלה, לא יהיה קטן מ-(3±72) ס”מ. מרחק זה לא יופרע על ידי צנרת או בליטות אחרות (ראו ציורים 17-16).

ד.  גובה הקצה העליון של מושב האסלה יהיה 45 ס”מ – 50 ס”מ מפני הרצפה.

ה. מושב האסלה יהיה ממין מושב סגור, כהגדרתו בתקן הישראלי ת”י 1172; המושב יהיה עשוי מחומר קשיח ויהיה ניתן לניקוי ולחיטוי בקלות; המושב יחובר לאסלה בחיבור יציב, שיבטיח את עמידותו בתנאי השימוש, באמצעות ברגים עשויים מתכת עמידה בשיתוך (קורוזיה), רצוי בורגי     פלב”ם (פלדה בלתי מחלידה).

     הערה:

     יש להבטיח את היציבות והבטיחות של התקנת האסלה ושל חיבור המושב לאסלה, מכיוון שבעת מעבר מכיסא גלגלים לאסלה מופעלים על האסלה, על המושב ועל החיבורים כוחות אופקיים ואנכיים חזקים.

 ו. מכל ההדחה יהיה סמוי או גלוי, צמוד לאסלה או מוגבה; הדחת המים תהיה אלקטרונית או ידנית; אין להתקין מכל הדחה עם מנגנון הפעלה רגלית.

ז.  אמצעי ההפעלה במכל הדחה עם מנגנון הפעלה ידני ימוקם מעל מרכז האסלה, או בצד הקרוב למקום המשמש למעבר מכיסא הגלגלים לאסלה; אמצעי ההפעלה יתאים לנדרש עבורו בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1.

מאחזי יד

יש צורך במאחזים משני צידי האסלה. מאחז אחד בצורת L מקובע לקיר, והשני מתקפל.

יש לשים לב לתקינותם ולהתקנתם על פי התקן.

כיור

כיור בתא שירותים נגיש

בתוך תא השירותים יותקן כיור רחצה תלוי על הקיר (ללא רגל), שיאפשר גישה קרובה לאדם בכיסא גלגלים וחלל חופשי מתחת לכיור לברכיים ולכפות הרגליים בעת סיבוב כיסא הגלגלים(13) , כמפורט בסעיף הדן בחללים חופשיים לברכיים ולכפות רגליים שבתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1. הכיור יעמוד בדרישות אלה:

א. רוחב הכיור יהיה 30 ס”מ – 40 ס”מ. אורך הכיור יהיה 40 ס”מ – 52 ס”מ (ראו ציור 18א).

ב. בתא שירותים עם אסלה פינתית (סעיף 2.11.4.1) יותקן הכיור כך, שמרכזו יהיה במרחק 118 ס”מ – 122 ס”מ מהקיר שבגב האסלה, כדי שיתאפשר לאדם היושב על האסלה להגיע לכיור ולברז ולהשתמש בהם (ראו ציור 16).

ג. בתא שירותים עם אסלה מרכזית (סעיף 2.11.4.2) יותקן הכיור כך, שמרכזו יהיה במרחק (80-70) ס”מ מהקיר שמול האסלה, ובאופן שיבטיח שבין הכיור לאסלה יישמר מעבר חופשי שרוחבו 80 ס”מ לפחות (ראו ציור 17).

ד. הפנים העליונים של הכיור יהיו בגובה 80 ס”מ – 85 ס”מ מעל פני הרצפה.

ה. גובה הפנים התחתונים של הכיור והחלל שמתחת לכיור יתאימו למפורט בציור 18ב.

ו. ברז המים בכיור יהיה מסוג המאפשר הפעלתו ללא שימוש באצבעות הידיים; לברז המופעל בלחיצה תידרש לחיצה קלה בלבד; אין להתקין ברז שהפעלתו באמצעות הרגל; הברז יצא משפת הכיור בצד הקרוב לאסלה או ממרכז הכיור; במקום שנדרשת בו לפי הוראות הל”ת(14) אספקת מים חמים, יהיה גם בתא השירותים הנגיש ברז למים חמים בכיור.

    הערה:

     ברזים נוחים לשימוש הם ברז מסוג ידית מנוף או ברז שהפעלתו אוטומטית.

כיור משולב במשטח

במקום שמותקנים בו כיורי רחצה מחוץ לתא השירותים, כיור אחד לפחות יתאים לדרישות אלה:

א. מתחת לכיור יהיה חלל ברכיים חופשי שרוחבו 75 ס”מ לפחות(13).

ב. אם מותקן בחזית הכיור “סינר”, המרחק בין קצהו התחתון של הסינר לרצפה לא יהיה קטן מ68- ס”מ (ראו ציור 18ב).

ג. קדמת הכיור לא תהיה מרוחקת יותר מ7- ס”מ מחזית המשטח שהוא מותקן בו (ראו ציור 18ג).

ד. ברז המים יתאים לנדרש בסעיף 2.11.7.1; המרחק של אמצעי ההפעלה של הברז מחזית המשטח לא יהיה גדול מ45- ס”מ; המרחק של פיית הברז מחזית המשטח לא יהיה גדול מ35- ס”מ.

(13) סיפון המותקן במרחק שאינו קטן מ25- ס”מ מקדמת הכיור או מקדמת משטח הכיור, לפי העניין, אינו מהווה מכשול בתחום חלל הברכיים שמתחת לכיור.

(14) הל”ת – הוראות למתקני תברואה התש”ל1970-, על עדכוניהן.

משתנות

אם מותקנות משתנות, תעמוד לפחות אחת מהן בדרישות אלה:

א. המשתנה תותקן כך, שגובה השפה העליונה הקדמית שלה לא יהיה גדול מ50 – ס”מ מפני הרצפה.

ב.  משני צידי המשתנה יותקנו מאחזי יד אנכיים קבועים, שאורכם 60 ס”מ לפחות ושהקצה התחתון שלהם מותקן בגובה (2±70) ס”מ מפני הרצפה. המאחזים יותקנו כך שמרכזם יהיה במרחק (2±32) ס”מ ממרכז המשתנה.

ג.  שטח הרצפה שלפני המשתנה יהיה אופקי, ללא כל הגבהה.

ד.  המשתנה תהיה ניתנת להבחנה על ידי אנשים כבדי ראייה, לדוגמה: באמצעות הבדלי גוון בין המשתנה לקיר הרקע.

אבזרים

בתא שירותים נגיש יותקנו האבזרים המפורטים בסעיף 2.11.4. האבזרים יתאימו לדרישות אלה:

 א. מיקום האבזרים יאפשר שימוש נוח בהם, ולא יפריע לתמרון כיסא הגלגלים בחלל התא ולמעבר מכיסא הגלגלים לאסלה.

ב.  תפעול האבזרים יתאים לשימוש באמצעות יד אחת ולשימושם של אנשים בעלי חולשה בפעולות הגפיים העליונות.

ג.  המתקן לנייר טואלט יותקן בהישג יד לאדם היושב על האסלה, ובאופן שלא יפריע לשימוש במאחז היד ולתפקוד המשתמש בתא.

הערה:

כדי לאפשר גישה נוחה לנייר הטואלט בתא שירותים עם אסלה מרכזית, אפשר למקם את מתלה הנייר על גבי מאחז היד המתקפל.              

ד.  מעל לכיור תותקן מראה שרוחבה 45 ס”מ לפחות, כך שגובה הקצה העליון שלה מפני הרצפה לא יהיה קטן מ175- ס”מ וגובה הקצה התחתון מפני הרצפה לא יהיה גדול מ90- ס”מ.

ה. בצמוד לכיור, בצד המרוחק מהאסלה, יהיה בגובה פני הכיור משטח או מדף המשמש להנחת חפצים; קצותיו יהיו מעוגלים, אורכו יהיה 30 ס”מ לפחות ועומקו 15 ס”מ לפחות, ובכל מקרה הוא לא יבלוט מעבר לחזית הכיור (ראו ציורים 17-16).

ו.  בסמוך לכיור יותקן מתקן לסבון נוזלי והפעלתו תתאים לדרישות המפורטות בסעיף ט.

ז.  מתקן לייבוש הידיים או לניגובן יותקן כך, שתחתיתו תהיה בגובה 120 ס”מ – 130 ס”מ מפני הרצפה.

ח. בתא יותקן מתלה (וו) בגובה 140 ס”מ מפני הרצפה.

ט. אמצעי ההפעלה יעמדו בדרישות הסעיף הדן באמצעי הפעלה בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1.

     גובה התקנתם יהיה כנדרש שם, למעט במקרים שיש לגביהם דרישה אחרת בתקן זה (ת”י 1918 חלק 3.1).

דלתות לתאי שירותים נגישים

  הדלתות לתאי שירותים נגישים יתאימו לנדרש בסעיפים 2.3.1, 2.3.4 ו2.3.5-, ונוסף על כך גם לדרישות אלה:

א. אגף הדלת ייפתח החוצה.

ב.  למרות האמור לעיל, תותר פתיחת דלת לתוך תא השירותים אם גודל התא יהיה כזה שיתאפשר בתוכו סיבוב כיסא גלגלים מעבר לתחום פתיחת הדלת. (לסיבוב כיסא גלגלים בתא שירותים נדרש שטח חופשי שקוטרו 150 ס”מ, עד לגובה 68 ס”מ לפחות מפני הרצפה).

ג.  אם לא מתאפשרת פתיחת הדלת החוצה וגודל התא לא מאפשר פתיחה פנימה, כמפורט לעיל, תותר התקנת דלת הזזה.

ד.  מנגנון נעילת הדלת יאפשר פתיחת הדלת מבחוץ ללא מַפתֵח, באמצעים זמינים.

ה. אם לפני תא השירותים אין חלל כניסה ודלת תא השירותים פונה לחלל ציבורי, אפשר להתקין מגיף דלת המתאים לדרישות סעיף 2.3.2, או אמצעי מתאים אחר שיבטיח סגירת הדלת מעצמה.

ו.  יותקן אמצעי עזר לסגירת הדלת כמפורט בסעיף 2.3.7.2.

מבנה עמדת שירות נגישה

א. גובה פני עמדת שירות שהשירות בה מיועד להינתן כאשר מקבל השירות יושב, לא יהיה קטן מ73- ס”מ ולא גדול מ80- ס”מ מפני הרצפה.

ב.  בעמדת שירות המיועדת לקבלת שירות בישיבה בגישה חזיתית, עומק החלל החופשי לברכיים בצד של מקבל השירות יהיה כנדרש בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1 (ראו ציור 10א).

ג.  עומק פני עמדת שירות שבה מקבל השירות ונותן השירות יושבים זה מול זה לא יהיה קטן מ70- ס”מ (ראו ציור 10א). 

ד.  רוחב פני עמדת שירות שהשירות בה מיועד להינתן כאשר מקבל השירות יושב, לא יהיה קטן מ90- ס”מ (ראו ציור 10ג).

אם אפשר, רוחב המשטח בעמדת שירות המיועדת לקבלת שירות בישיבה לא יהיה קטן מ150- ס”מ, כדי לאפשר מקום גם למלווה לצידו של אדם בכיסא גלגלים.

ה. גובה פני עמדת שירות שהשירות בה מיועד להינתן כאשר מקבל השירות עומד, לא יהיה גדול מ105- ס”מ מפני הרצפה (ראו ציור 10ב).

     הערות:

     א. גובה נוח למקבל שירות עומד, כשהשירות מצריך כתיבה או חתימה, הוא 95 ס”מ לפחות;

     ב.  גובה נוח לקבלת שירות, המצריך העברת מוצרים למקבל שירות יושב או עומד, הוא 90 ס”מ לכל היותר.

ו.  בעמדת שירות המיועדת לקבלת שירות בעמידה, ושאין בסמוך לה עמדת שירות המיועדת לקבלת שירות זהה בישיבה, ישולב משטח קבוע נמוך יותר שגובהו מתאים לנדרש בסעיף 2.11.3 א, רוחבו 90 ס”מ לפחות ועומקו 40 ס”מ לפחות. אם אפשר יישמר מתחת למשטח הנמוך חלל ברכיים חופשי שגובהו 70 ס”מ לפחות, שיאפשר גישה אלכסונית. אם אי אפשר לשלב משטח נמוך קבוע כאמור, יש להוסיף משטח כתיבה מתקפל או נשלף שיאפשר כתיבה או חתימה כחלק מקבלת השירות הניתן במקום (ראו ציור 10ג).    

ז.  בעמדת שירות סגורה (הגדרה 1.3.5) תאפשר המחיצה למקבל השירות לראות בבירור את פני נותן השירות. נוסף על כך תותקן בעמדת שירות סגורה מערכת שמע דו-כיוונית, הכוללת מיקרופון ומגבר משני צידי המחיצה, בתוספת לולאת השראה. כמו כן תתאפשר העברת דף בגודל A4 כאמצעי תקשורת בכתיבה.

ח. במקומות שצפוי בהם רעש סביבתי באזור עמדת השירות יחופו התקרה, הקירות והרצפה בחיפויים מתאימים, לצורך שיפור העברת הקול.

הערה:

רמת רעש גבוהה מדי באזור עמדת השירות מקשה על אנשים עם לקות שמיעה את הבנת הדיבור.

ט. התאורה באזור עמדת השירות תתאים לנדרש בתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בתאורה. התאורה הטבעית והתאורה המלאכותית ימוקמו כך שלא יסנוורו ושיאירו את פני הדובר.

ציור 10 – עמדת שירות (המידות בסנטימטרים, הציור אינו לפי קנה מידה)

מעברים בין רכיבי ריהוט קבועים

בחללים שמוצבים בהם רכיבי ריהוט קבועים, לרבות מחיצות, יתאימו המעברים הנגישים בין הרכיבים  הקבועים לדרישות אלה:

א. רוחב המעברים לא יהיה קטן מ90- ס”מ.

ב.  לאורך המעברים הנגישים יהיה שטח חופשי לסיבוב כיסא גלגלים, כנדרש בסעיף הדן בסיבוב שבתקן הישראלי ת”י 1918 חלק 1 (ראו ציור 11).

ג.  בכל מקום שנדרשת בו פנייה לפתח או למעבר סמוך בזווית גדולה מ-°30 מכיוון התנועה בציר הדרך, יהיה שטח חופשי לסיבוב כנדרש בסעיף ב לעיל, או שסכום מידות הרוחב (a+b) לא יהיה קטן מ210- ס”מ כמתואר בציור 11.