בחדרים חשוכים של בניין זכוכית, מול מסכים דוממים וזיכרונות כואבים, ג'ונתן מתמודד עם ההשלכות של בחירותיו. הבטא שלו שומר עליו, אבל גם לוקח ממנו. בין רעשי צרצור, דפי עיתון ישנים והבהובי מערכת – השקט מתמלא באשמה, והבריחה הופכת לחלום רחוק.
שתי נשים, שתי מקלדות, ושני סיפורים נולדים מתוך דחף עמוק לכתוב ולהיראות. בין דדליין שחלף לא מזמן לעבר שמתחיל להתבהר, נרקם חוט דק של יצירה, זהות ואנונימיות. משהו מתנוצץ, אולי שוקולד, אולי חלום.
יום אפור מוביל את נעמי בין מדרגות בוציות, כיתת תלמידות, וגעגוע צורב לבן שהתרחק. היא נלחמת בדמעות, מחזיקה חזות של חסידה, אך כל פרט – תפילה, קומיקס, פלאפל – מחזיר אותה לשמואל. באקראי, בתוך בית כנסת זר, נפער חרך לאור אחר, ולב פתוח מתחיל לנשום.
נסיעה חורפית באוטובוס הופכת למסע פנימי כואב עבור רחל, אם שמלווה את בתה לתחנה בשתיקה כבדה. מחשבותיה נודדות אל זיכרונות של שינוי, התרחקות, ואובדן הדרך המוכרת. מבעד לחלון הרטוב, היא נאבקת בקול פנימי נוקב ובכאב שאין לו מנוח.
רחל חוזרת מביקור מטלטל אצל בתה, שעטפה את שתיקותיה במשב רוח חורפי. זיכרונות כואבים, תחושות של בגידה והחמצה, ומילה אחת שממשיכה להדהד בה ללא מנוח. הדממה שביניהן צורמת יותר מכל ותחושת הזרות גוברת ככל שהמרחק מתארך.
בלב חנוכה, רגע של הודיה הופך למסע מטלטל בין תקווה לייאוש, בין תפילה לחרדה. אישה אחת, תינוק ביד אחת ובן שלוש בשנייה, מנסה להחזיק את העולם שלא יתפרק. הכל מתערבל – אור נרות, דמעות, שוטרים, ומבט אחד שמבקש רחמים.
בוקר שגרתי בעיירה הופך לרגע קפוא של פחד, כשהצל של ענן אבק מתקרב ומטיל מורא על כל פינה. בין נהר שקט לעליית גג אפלה, קולות של תפילה, ציורים קרועים וניגון לימוד מתערבבים זה בזה. דממה מותחת שולטת, עד שנס דקיק חומק פנימה – ומותיר אחריו שאלה תלויה באוויר.
אסתר מגיעה לפגישה המיוחלת עם יועצת התעסוקה, נחושה וממוקדת מטרה, אך לפתע הכל משתנה באחת. שקט בלתי מוסבר חודר לחדר, פורץ גבולות ומוביל אותה לעזיבה חפוזה. ברחוב, תחת שמש מסנוורת, היא ממשיכה לצעוד, אך הפעם אל כיוון אחר לגמרי.
הלילות ארוכים מדי, והמחשבות רודפות זו את זו בלופ אין סופי. תמר נעה בין שקט חיצוני לרעש פנימי, מחפשת מקום שבו תוכל לנשום באמת. כל העולם סביבה ממשיך לנוע, אך בתוכה – משהו עדיין ממתין.
הטלפון של חני שותק, אבל הקול הפנימי של אמא שלה לא נותן לה מנוח. סוד ישן מתעורר מחדש, חוצה דורות ופותח פצעים שלא הגלידו. בין עוגות לשבת למצפון מרוסק על הרצפה, אף אחד כבר לא ישן באמת.
אדוארד האריס, יורש צעיר למשפחה עשירה, שוקע באפלה שאין לה שם. עיניו הכחולות כבות, גופו מתייסר, והוא משוכנע בכל מאודו שאינו בין החיים עוד. בתוך אחוזה עטופת יגון ולחישות, הוריו נקרעים בין פחד לתקווה, עד שמגיע זר מרחוק עם מבטא כבד ועיניים חודרות.
מאחורי דלת חורקת בבני ברק, מסתתר עולם של סיפורים שלא התרחשו – החמצות קטנות שמרקיעות שחקים. בחור צעיר נכנס עם ספר קרוע, אך יוצא עם מבט אחר על השגרה האפורה שמלווה אותו מדי יום.
אנא אשרי שאת רוצה לחסום חבר זה.
לא תוכלי עוד:
אנא המתיני מספר דקות לסיום תהליך זה.
חשוב: לא כל פרסום מאושר, נא לפרט בדיוק במה מדובר
