
מרור ואמונה
בספסל מתכת קר בלב לילה אביבי, גבר עייף נמשך אל אור חמים שמבטיח מעט מצה ויין. זכרונות רחוקים פורמים את השקט, מבעד לריבועי אור וחלונות סגורים. קולות ישנים, גביעים רועדים וטיפות יין מדממות חושפים כאב שאינו מרפה – או אולי תקווה שעדיין מהבהבת.











