אענה בשאלה: איך את יודעת שהגיע הזמן להחליף נעליים?

אז או שהנעליים הקודמות התבלו/ נקרעו, או שהן כבר מיושנות, או שהן לא נוחות, או שנהיה קטנות.

אמנם החלפת עבודה משמעותית פי כמה וכמה מהחלפת נעליים, אבל השיקולים- בגדול- הם דומים, ונחלקים לכמה קטגוריות עיקריות שאפרט להלן.

(לפני הכול- באופן כללי, ההמלצה היא לא לעזוב עבודה לפני שמוצאים עבודה חדשה, כל עוד העניין בשליטתך.)

• אילוצים חיצוניים:

 לעיתים אנו נאלצות להיפרד מעבודה קודמת ולחפש עבודה חדשה, בלי קשר לשאלה אם אנו מעוניינות בכך או לא. המקרים הללו כוללים, לדוגמה, סגירת מקום העבודה, סיום עבודה זמנית, ולעיתים אף פיטורין למרבה הצער.

במקרים אלה, אין ברירה אלא ליטול את מקל הנדודים, להתפלל ולחפש את התפקיד הבא.

• שינויים:

לעיתים, מעבר מקום עבודה נעשה שלא בצורה כואבת וטראומתית כמו קריסת האירגון או פיטורין. לפעמים פשוט חלים שינויים, ואנו צריכות להתאים את עצמנו. כך לדוגמה, אם החלטתם לעבור דירה מסיבות מסויימות- או אם מקום העבודה עבר דירה- זוהי סיבה לעצירה ולחשיבה מחודשת. אם הגיעה מנהלת חדשה ואת פחות מסתדרת איתה; אם נולד תינוק חדש והטיפול בו דורש מעבר למשרה חלקית; אם האירגון נרכש ועבר לבעלות אחרת ותנאי העבודה נפגעו; אם חברה טובה בצוות עזבה ומאז “זה לא זה”- כל אלה נסיבות שבהחלט מצדיקות שיקול דעת וחשיבה על חיפוש עבודה חדשה.

• הפתעות בעבודה החדשה:

התקבלת לעבודה חדשה וכבר בהתחלה ראית שזה לא מתאים לך. דורשים ממך דברים שאינך יכולה לעשות או שנוגדים את ההלכה; התפקיד שונה לחלוטין ממה שהבנת במהלך תהליך הגיוס; סביבת העבודה מתגלית כבלתי נוחה מבחינת טמפרטורה או רעש; או כל הפתעה אחרת שלא צפית מראש. במקרה כזה, אם את מרגישה שיקשה עלייך לתת כאן את המיטב שלך- כדאי לחזור למעגל המחפשות.

• “התיישנות”:

סיבה אחרת להחלפת עבודה היא התחושה שנוכחותך בתפקיד הזה כבר עתיקת יומין. בדיוק כמו נעליים אהובות שחרשת עליהן כמה עונות ונאלצת להשליכן בצער- כך בדיוק יכול לקרות עם תפקיד בעבודה. את מרגישה וותיקה ומוערכת אבל “ישן” לך מדי; את מרגישה שאת עושה כל יום את אותו דבר, דורכת במקום; את מרגישה שהידע שלך כבר לא רלוונטי למעסיקים אחרים; את חוששת שאם תישארי בתפקיד הזה עוד שנה- כל יום ירגיש כמו נצח; הרגשות אלה הן הסממנים המוקדמים של שחיקה, וכדאי להתחיל לבדוק אופציות אחרות.

• שיפור תנאים:

התקבלת לעבודה בתנאים מסויימים, ואת מרגישה שהם כבר לא מתאימים. במשך שלוש שנים לא קיבלת העלאת שכר למרות שסמכויותייך התרחבו; או: את מרגישה שיותר מתאים לך לעבוד במשרה חלקית; אולי נעשית פחות תלויה בתח”צ (עקב רכישת רכב וכדו’) והמעגל הגיאוגרפי שלך התרחב. ייתכן שבדיוק סיימת קורס וכעת תוכלי למצוא תפקיד משמעותי יותר. כל אלה הן סיבות שמצדיקות גישוש מחודש בשוק העבודה, ואולי מציאת עבודה משתלמת יותר.

• לא טוב לך:

למעשה, הסיבה היחידה שמצדיקה עזיבת עבודה גם אם אין משהו אחר “ביד”, זו הסיבה הזו. אם את חווה בעבודה סבל יומיומי ותחושת השפלה, אין שום סיבה להמשיך לסבול.

כמובן שאין הכוונה לסתם דברים שלא מוצאים חן בעינייך. ואם המנהלת עיקמה את האף או נזפה בך- לא קרה כלום. גם אם יש תקופת עומס ואת חשה מוצפת- עדיין שווה להוריד את הראש ולחכות שהגל יעבור.

 אבל אם את מוצאת את עצמך בולעת דמעות עלבון במהלך יום העבודה; מתעוררת שטופת זעה בגלל סיוטים הכוללים דמויות מהעבודה; מרגישה שהתפקוד הכללי שלך נפגע בגלל מה שאת חווה בעבודה; מרגישה שהעבודה מחלישה אותך וגורמת לך לפקפק בעצמך- זו סיבה להכריז “קאט” באופן מיידי, ולחפש- ובעז”ה גם למצוא- מקום עבודה עם סביבת עבודה מאירת פנים.

לשיתופים ותגובות, אפשר להשאיר מטה, אשתדל לענות בשמחה.