ישר כח לכל הבנות שהשקיעו והעלו יצירות איכותית, וכמובן לכל הבנות שהצביעו ופירגנו למשתתפות. בנוסף, תודה מיוחדת למובילת הקהילה הגברת רות רוט שמשקיעה רבות בתוכן, באיכות, באוירה ובמקצועיות עבור החברות.

אז קבלו בתשואות חן חמות את הזוכות עם היצירות שאהבתן:

היצירה הזוכה במקום הראשון: קשוט עצמך | מרים נ miriamdesign@

כשתראה אותו

שמח לאיד

מחייך חיוך זחוח

כשתראה אותו

זקוף מתמיד

גאה כטווס נפוח

כשתראה אותו

ממורמר וכועס

זורק לכל עבר מילים

כשתראה אותו

מבולבל ונבוך

מסתובב סביב במעגלים

אז תראה אותו,

ותבין אותו,

ואל תחפש בו –

רק רע.

שמא אינך יודע הכל,

שמא זה אתה,

במראה.

היצירה הזוכה במקום השני: שַׂמְתָּ חוֹתָמְךָ עַל לִבִּי | אהובה מליח

הַמָּחָר מְקַפֵּל בְּחֻבּוֹ אֶת אֶמֶשׁ,

וַאֲנִי עוֹמֶדֶת עַל גֶּדֶר הַזְּמַן.

הָעַרְפִלִּים נוֹדְדִים מֵהָאֶתְמוֹל אֶל הַמָּחָר

וַאֲנִי מְנַסָּה בְּכַפּוֹת יָדַי

לְפַזְּרָם בְּמֶרְחֲבֵי הָרוּחוֹת,

מְצַפָּה לְמָחָר שָׁלֵו יוֹתֵר, יָשָׁר יוֹתֵר.

וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת, תְּמֵהָה,

מְחַפֶּשֶׂת תְּשׁוּבוֹת.

אָז פָּתַחְתִּי אֶת מְגִלַּת הַהֶסְתֵּר,

הַמְּגוֹלֶלֶת עַל תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי

וְעַל כָּל הָעִיר שֶׁצָּהֲלָה וְשָׂמֵחָה,

וּבֵין לְבֵין אֲנִי שׁוֹמַעַת:

“כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ

אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ”.

וּבְכָךְ שַׂמְתָּ חוֹתָמְךָ עַל לִבִּי, חָפֵץ בִּיקָרִי,

כִּי רַק בְּעָלְמָא דִּקְשׁוֹט יִתְבַּהֲרוּ הָעַרְפִלִּים,

וְאַרְגִּישׁ עַד כַּמָּה עַזָּה הָאַהֲבָה.

וּבֵינְתַיִם,

אֲנִי חַיָּה אֶת הַ”כָּכָה”, לְלֹא שְׁאֵלוֹת.

כִּי לֹא אָבִין. כִּי לֹא אֵדַע.

היצירה הזוכה במקום השלישי: קשתית ליניארית | אמונה בנישתי – [email protected]

אני אוהבת את שירה אחותי. היא בחורה גדולה כזאת של סמינר. יש לה תיק גדול מלא ספרים. מלא עטים, ודפים ומחברות. והיא כל הזמן לומדת וכותבת.

היא כל הזמן עסוקה ואין לה בקושי זמן לדבר איתי. אבל בכל פעם כשאני שואלת אותה שאלה היא מתייחסת אלי ואומרת בחיוך גדול: מצוין שאת שואלת, אם לא תשאלי איך תדעי?

בשבוע שעבר המורה נתנה לנו עבודה חשובה מאד בטבע. התחלנו ללמוד על נפלאות הבריאה ועל גוף האדם.

המקצוע הזה מעניין אבל גם קשה, יש בו כל מיני מילים מסובכות.

פתחתי את המחברת שלי וקראתי בקול את השאלה שהכתיבה המורה.

מהי קשתית? נו, באמת לא זכרתי מה המורה הסבירה בכיתה. לא יודעת למה אבל בשיעור כל הזמן נזכרתי בל”ג בעומר. ראיתי לי בדמיון אש ומדורה והרבה חיצים וקשתות.

קשת היא כמו קולב עגול שמתוח בשני הקצוות שלו חוט. זה דומה מאד גם למסור אם מחברים במקום החוט מסורית קטנה.

לא ידעתי מה לכתוב במחברת אז ניגשתי לאחותי הגדולה, זו שתמיד יודעת הכל ושאלתי אותה מה לכתוב. היא הייתה עסוקה במחברת שלה כשאמרה משהו ולא הבנתי בכלל.

שאלתי אותה שוב וכשלא הבנתי מה היא אמרה היא הוציאה מילון גדול דפדפה ודפדפה ופתחה אותו באות ק’. חפשה וחפשה ובסוף הצביעה לי על איזו שורה ואמרה: תקראי, כאן כתובה התשובה לשאלה שלך.

מקסימה אחותי! היא כל כך דואגת לי גם כשהיא עסוקה מאד. ‘קשתית’, קראתי בקול. ‘דג נוי ממשפחת הקשתיים ואחד היפים שבין דגי הנוי.’

איך הגיע הדג לגוף שלנו? לא הבנתי. בשכפול שהמורה חילקה הייתה מצוירת עין גדולה. איך מגיע דג נוי לעין? אולי בעין רואים את הדגים כמו שרואים שם איש קטן?

אחר כך בבדיקת המחברות סימנה המורה ליד התשובה איקס אדום וכתבה לי קשוט. איך יכול להיות שגם למורה גדולה יש שגיאות כתיב והיא כותבת קשת עם ט’? 

צריך לתקן את זה, לא?

אתמול שמעתי את אחותי נאנחת. לאחות גדולה כמו אחותי אין בכלל בעיות. למה היא נאנחת כל כך בקול. התקרבתי אליה כדי לראות אותה מקרוב. הסתכלתי על הפנים שלה הן היו מקומטות כאלה ועצובות.

שמעתי אותה אומרת לעצמה בשקט: חזקה ליניארית מה זה בכלל? איך פותרים את זה? אוף, לא יודעת כלום!

אבל אני כבר ידעתי מה לעשות. כשלא יודעים משהו יש מילון. מיהרתי למילון חיפשתי וחיפשתי אות ל’. זכרתי מצוין איזו מילה אחותי אמרה. היא אמרה אותה כל כך הרבה פעמים שלא הייתה לי בעיה לזכור בכלל.

לי.. ני… א… רי… ת… זהו מצאתי. לקח לי הרבה זמן אבל בסוף הגעתי למילה הנכונה.

רצתי לאחותי בשמחה עם המילון ביד.

“אני יודעת את התשובה”, אמרתי לה בשמחה. “הנה הסתכלי, כאן כתובה התשובה”.

ליניארית – כתב קדום שהתגלה בחפירות בכרתים וביוון.

מה היה לא טוב במה שקראתי? למה אחותי חיבקה אותי כל כך חזק והתחילה לצחוק?

ובאמת, איך קשורים החפירות ביוון למחברת עם הקווים לאורך ולרוחב – מחברת חשבון שבה היא כותבת??

:<