מה לי ולתוכניות עבודה?
שואלת בעלת עסק כבר למעלה מ-3 שנים.
ביננו (ואל תגלי לאף אחד, כן?…)
אני המנהלת, המזכירה, מנהלת החשבונות וחשבת השכר,
היועצת, המשווקת, המוכרת וגם נותנת שירות. ברור.
לא גיליתי לאף אחת מי את.
באמת שלא.
אבל היו פה כמה שהרימו אצבע כששאלתי מי מזדהה…
הן הרימו מאחורי הגב.
אף אחד לא צריך לדעת ש“תמר, מנהלת משרד” זו בעצם “שירה, מחלקת גביה”
וגם “שרי, מנכ”לית”…
הכל טוב ויפה אם הכל באמת טוב ויפה והמהלך היה מחושב מראש ומתוכנן לפרטי פרטים.
וסדר היום שלך מחולק פרפקט לפי דחוף-חשוב, דחוף- לא חשוב, חשוב – לא דחוף וכו’…
אבל מה קורה כשזה לא קורה?
ותמר מנהלת המשרד משתלטת לך יותר מדי על הזמן תוך מענה על מיילים ברמת דחיפות פחותה,
או כשקרוב ל-15 לחודש מודיעה לך שירה שהיא בעצם עמוסה מאד עם לקוחות ועבודה, ולא תתפנה
החודש לגבות תשלומים ישנים.
ומה עם המיזם ההוא שזנחת בצד על אף שיכול לחסוך לך זמן עבודה ניכר ולהכניס יותר כסף?
והתוכנית ההיא שעדיין עומדת בטיוטה, בושות!
והמשת”פית שכבר לא מחכה לתשובות.
ושעות העבודה ששוב ושוב נמרחות ונסחבות.
וההבטחה ההיא שמעלה אבק.
ומי מדבר על הצלחות ענק שאין לך אפילו זמן לעצור, לומר תודה למי שהכל שלו, ולמחוא לעצמך
כפיים שלא נותרת תקועה מתחת לפוך…

אין, אין זמן.
אין זמן לנשום.
כל היום לרוץ, לקפוץ, להשיג.
לא נמאס?

כשההצלחות הקטנות, אלו שהיו אמורות להוות דלק להמשך, הופכות לפיח כי הן באו אחרי מדי
הרבה זמן, מאמץ או הררי תחושות חמוצות…

וגם אם אין לך את הנקיפות האלו.
והעסק באמת זורם, נוסע, חלק.
יש מזכירה (אמיתית!) ואפילו כמה בעלות מקצוע.
כבר אמר החכם “מרבה נכסים….”

מה מיוחד בתוכנית עבודה שמסירה לנו אבנים מהלב לפני שהעמסנו אותן עליו?
בפסיכולוגיה פשוטה, אחד הדברים שהכי מפחידים אותנו הוא ה”לא נודע”.
אנשים מפחדים לנסות, להעז, להתקדם כי – מי יודע מה יקרה, כי מי יודע מה יאמרו עלי, כי מי יודע
אם זה יצליח, כי מי אמר שזו הדרך הנכונה, כי מי אמר…
אף אחד לא אמר.
מי שיכול היה לומר כבר פועל ועושה ואין לו זמן לדיבורים מיותרים לאנשים שפוחדים.
תכנית עבודה מעמידה אותך פנים אל פנים עם השנה הקרבה.
עם השאיפות החבויות בלב.
עם המטרות שנכון לך להגשים.
עם החזון האמיתי שלשמו הלכת לפתוח עוסק פטור או מורשה או חברה בע”מ.
לא משנה הטייטל. היתה שם איזו מחשבה בהתחלה, זוכרת אותה?

תכנית עבודה מפרטת את הצעדים הנדרשים, פורטת אותם לצעדים מעשיים, כאלו שניתן לכבוש
בתקופה קצרה. כי מי אמר שכדי להצליח חייבים באמת לעבוד קשה? (לקרוע את עצמך, בלע”ז…)
ותכל’ס ממוססת פחדים, כי אם אמרת את זה את כבר בדרך.
אה, רגע, נכון!
גם סעיף גמישות קיים בתוכניות העבודה. (ע”ע קורונה, שעשתה לנו שיעור- אוהו – שיעור!)
ופה מתקיים הכלל שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
איך כתבה לי משהי?
גם לפני נסיעה אני שמה וויז.
כל כך חכם. כל כך אמיתי.
אם יש יעד והתוכנית מפרטת לנו איך להגיע אליו (בכיכר צאי ימינה אל פסגת ההצלחה….)
הכל יכול להיות קל ופשוט יותר.
אז מה התוכנית שלך ל-2023?
מכאן מתחילים לתכנן.
מתאים לך?
אשמח להתאים לך.
חני מרנשטיין.