הכשרת עבירת בניה בירושלים ע”י הוצאת תב”ע נקודתית

[יעל קצבורג]

אסתר,

יש כאן כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם בנתונים שהעלית.

ראשית, חשוב לבדוק לעומק על בסיס מה השכנה קיבלה שטח גדול יותר.

יתכן שהמגרש שלה גדול יותר, או שהייתה חלוקה שונה של אחוזי הבנייה בין הדירות בפרויקט. יש גם סיבות תכנוניות אחרות שיכולות להסביר את ההבדל – לכן חשוב להבין את המקרה לגופו של מיקום ספציפי.

אם לאחר בדיקה מקצועית יסודית מתברר שגם לדירה של הלקוחה שלך מגיע שטח דומה – השלב הבא הוא לפנות במייל מסודר לרפרנטית האחראית על האזור, ולברר האם אפשר להגיש תב”ע חדשה, ומה העמדה העקרונית של הוועדה כלפי הכשרה בדיעבד.

מהתגובה של הרפרנטית אפשר יהיה ללמוד כמה סיכוי יש באמת לאשר את התב”ע – ובכך לשקול אם נכון ללכת במסלול כזה מראש, או שיש בו סיכון לא מבוטל.

נקודה חשובה נוספת: ככלל, נדרש להמתין כ־10 שנים בין הפקדת תב”ע אחת לבין הגשת תב”ע חדשה לאותו מגרש. במקרים חריגים – ובכפוף לנימוק מספק – אפשר לפעמים לעקוף את הדרישה הזו, אבל חשוב לקחת אותה בחשבון בשלב מוקדם.

בנוסף – חשוב לדעת שתהליך של תב”ע חדשה הוא תהליך יקר מאוד,

ולא פחות חשוב: הוא דורש את שיתוף כל השכנים הרלוונטיים באותה תב”ע, כולל הסכמה מלאה מצידם.

זהו תהליך משמעותי מבחינת עלויות, לוחות זמנים והשלכות משפטיות – ולכן לא כדאי להמליץ עליו מראש, אלא רק לאחר שמבינים היטב את כל ההשלכות, מכל הכיוונים.

[אסתר כרמל]

תודה רבה, יעל, על התגובה המפורטת והמקצועית! רק היום קלטתי איך מגיבים פה (חשבתי שאני חסומה בגלל שלא עברתי אימות טלפוני).