עצמאיות
עצמאיות! ליצירת דיון חדש בחרי את הפורום המתאים מתוך הלשונית "דיונים" . רוצות להכיר אותך | שרשור היכרות
מובילה:
- Organized by
-
כי תצא למלחמה….
כי תצא למלחמה….
אני מעיזה לפתוח פה, ולזעוק את הזעקה הזו:
לפני כמעט 3 שנים ספגה מדינתינו מהלומה כבדה,
אכן, זו הייתה טרגדיה בלתי ניתנת לתיאור, פחד פחדים. זעזוע עמוק בכל הארץ כולה
יהודים רבים נטבחו על עצם היותם יהודים. והרבה יהודים סבלו במרתפי הרשעים
בכל אותם השנים שעברנו עד כה-בכל מפגש, בכל כינוס, בכל עיתון מזדמן-ראינו, התפללנו והזכרנו את שמות החטופים
שרנו בכל נשמתינו-אנא ה', אחינו כל בית ישראל, ושמור נא….
צעקנו לה', צרה של הדור, התחננו לגאולה-כי, איך אפשר לשרוד ולסבול עוד כאלה מהלומות….
ובאמת, זה היה השתתפות מינימלית כיהודים-כאחים.
להתפלל ולזעוק לגאולה ופדות.
ומה קרה לאחר מכן?!
גזירה נחתה על היהדות החרדית. גזירה נוראה! גזירה רוחנית. על הנשמה!!
במדינה יושבים אנשים. שהם (קוראים לעצמם) יהודים, כן כן. ומנסים לעקור כליל את הלב של עם ישראל-
מנסים את לומדי התורה בכל הסנקציות וההשפלות שבעולם,
ומתרצים בכל מיני תירוצים שונים ומשונים
תגידו-זה לא זמן לזעוק את דמנו????
זה לא זמן לשפוך לב כמים על הגזירה הנוראה המרחפת על עולם התורה???כמה בחורי חמד, שכל רצונם היה-להיות חרדים לדבר ה', ללמוד את תורתו, ולשמור את מצוותיו-
נפלו בשבי, רח"ל.
ובשבי השטן! בשבי שמאוד קשה -עד לבלתי אפשרי להינצל ממנו, הנשמה שלהם זועקת, מתחננת, תעשו משהו בשבילי!!!
איך אפשר להמשיך ולראות בעינינו את הזוועות האלה-את המאסרים, ההשפלות, ההגבלות, ולהמשיך בסדר היום כאילו כלום????בכל הדורות ראינו-שבמלחמה על הנשמה-אבותינו מסרו נפש !
נמות ולא נתגייס-זו לא קלישאה או סיסמא חסר פשט או תוכן-
זוהי ציווי התורה. חובת השעה.
למסור נפש. לזעוק, להתחנן, לקרוע שערי שמים על ביטול הגזירה-
לפחות באותה כאב הלב כמו שזעקנו עד עכשיו,
לפחות באותה הרצינות שהתנוענו בעת שירת-אחינו כל בית ישראל-וליבנו במנהרות המזעזעות-
ה', שמור נא על הילדים הטהורים שלך,
שכל רצונם הוא לעשות רצונך,
שגם ככה-אנחנו בקושי ובמאמצים מרובים אוחזים בחבלי משיח.
בואו, לא נשכח. ולא נסלח
תורתינו היא חיינו.
אחים אנחנו,
ועד טיפת דמינו האחרונה-נלחם, על הדבר הכי חשוב בזה ובבא.
אני לא יודעת איך אפשר לעשות משהו, והאם יש דרך. אבל כן לעורר את כולנו, להעלות למודעות, להתפלל ולא להפסיק למען אחינו, למענינו, למען בנינו, ודורותינו
וכשנגיע למקום כינוס, שייפתח ברוב עם-עם מזמור ותפילה לה', נוסיף ברגש ובכאב-תפילה אישית, חמה וקרובה, לאלו אחינו-שנפשם דורשת את השתתפותנו
ואני בטוחה-שה' נהנה מכל תפילה וצביטה של כאב מבניו-על בניו וכש"כ על נושא זה…
שנזכה במהרה לביאת משיח צדקינו במהרה. אמן!
- 1 תגובה
סטטוס תעסוקתי:
מנהלת קהילה שמחה שהרמת פה את הקול הזה.
וכתבת מאד יפה. וכואב.
כואב על האדישות כלפי המצב. ועל אף ש"בכל דור ודור קמים עלינו.." ואנו כבר מורגלים בגזירות על התורה ורגילים למסור את נפשנו עליה.
ובכל זאת, צריך לעשות יותר.
וכמו שכתבת- לזעוק את דמנו!
אך מה לעשות- שאין מה לעשות?!
אנו נשים. וכוחנו בתפילה.
אין לאל ידינו לעשות יותר מזה. ויותר מזה או דבר אחר לא יועיל.
אולי נפתח ספר תהלים שכל אישה תיקח פרק ותקפיד לאמרו כל יום?
אתן בעד? אם כן, אתחיל מיד בהכנת טופס לחלוקת הספר…
ושהשם יהיה בעזרנו! אמן!
Log in to reply.
