ניסיתי להיות אקטואלית: ערבבתי עבודה בסטודיו, עם תשעה באב ובינה מלאכותית. מה יצא?
ניסיתי להיות אקטואלית: ערבבתי עבודה בסטודיו, עם תשעה באב ובינה מלאכותית. מה יצא?
רעיה אליאס מ'מנטה' עשתה לי חשק להיכנס גם לאווירה של תשעה באב
הממשמש ובא , עם הכרזות היפות שהיא יצרה
לקחתי לי פסק זמן קצר מהעבודה השוטפת ויצרתי לי 2 כרזות.
מפה לשם הייתי כבר חייבת לשתף.
שנתחיל?
1.
חיפשתי בלקסיקה תמונות קיימות של 'קבצנים עם בגדים מרופטים
וקרועים ותנוחה שפופה' כל פעם הוספתי והורדתי בתיאור
ומצאתי 2 תמונות של אנשים שנראו לי מתאימות
מציינת שאלו תמונות שחיפשתי ולא יצרתי!
2.
הורדתי תמונות נוספות תחת התיאור 'ירושלים של פעם'
הורדתי מפריפיק קבצי פוטושופ של דמעות
חיפשתי במגילת איכה משפטים שהתאימו לתמונות ולתחושה שלי
והחלטתי לקחת את אלה:
'דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד'
'על אלה אני בוכייה עיני עיני יורדה מים'
5.
הכנסתי את התמונות לפוטושופ והתחלתי לשחק עם הממצאים
כופפתי ראשים, הכהיתי אזורים, והבהרתי
מבט קשוח הפכתי למבט מיואש
ומבט חודר הפכתי למבט עורג
המבטים הלא כל כך יהודיים הפריעו לי, ניסיתי לעדן אותם,
הוספתי דמעות ודוק אדום של עצב בתוך העיניים
גבות מכווצות בכעס שחררתי והרמתי מעט ליצירת אבל ועצבות
טשטשתי אזורים מיותרים והוספתי אלמנטים של ירושלים
ולקינוח העמדתי את הפסוקים בטיפוגרפיה שהייתה נראית לי מתאימה
–
תוך כדי שאני עובדת על זה הרגשתי את העצב הזה מבפנים,
וזה סיפר לי שאני בכיוון טוב,
ובכלל- עושה משהו לקראת החורבן הזה כשמנסים להבין ולהרגיש אותו דרך העיצוב.
–
והתוצאה:
צד ימין, יהודי מסב פניו מהחורבן שמתרחש מאחוריו ודומע
צד שמאל, דרכי ציון אבלות, שוממות, לאחר התרחשות החורבן.
Log in to reply.
