כלכלת המשפחה נדלן והשקעות
דירות, נכסים, ביטוחים, תקציב, תזרים מזומנים, אמצעי תשלום, קניות, חיסכון לילדים, תיווך, משכנתא, השקעות ועוד!
מובילות:
- Organized by
-
-
עוד יותר חוב…
-
עוד יותר חוב…
שלום לכולן,
רוצה לשתף אתכן במסר ששלחתי היום לרשימה שלי.
אני חושבת שהוא חשוב מאוד ואשמח לשמוע אתכן.
קיבלתי מייל מקרובת משפחה.
היא כתבה לי: “אולי תוכלי להראות לאנשים”
והיה גם קובץ מצורף.
פתחתי את הקובץ.
טרנד די מוכר של מילים היו רשומות בו
אבל בשינוי קטן… כמעט… בעצם גדול.
לפני שאעתיק אותו בשבילכם,
מציעה לכם לקחת רגע ולחשוב מה מרגיש לכם
עם המילים שתראו ואז
להמשיך לקרוא את המסר
אשמח גם אם תרשמו לי מייל חוזר
מה הרגיש לכם עם זה.
זה מאוד חשוב לי וגם לכם
כי הרבה מהדברים הטובים שאנחנו יכולים
להביא לבית שלנו בתחום הכלכלי
מתחיל במה אנחנו מרגישים מול משהו מסוים.
אז אלו המילים שהיו בקובץ:
הבנק שלי תמיד אוהב אותי ותמיד
יהיה לי רק חוב (*2)
ועוד יותר חוב, ועוד יותר חוב
ועוד יותר….
(הפרסומת שכלללל הבנקים לא
ירוצו לעשות…)אז מה אומרים?
טוב או חוב?
תשמעו סיפור. אמיתי.
(חלק ממי שהיו אצלי בסדנאות או בתוכנית “מתאזנים”)
כבר כנראה שמעו אותו.
מבחינתי זה סיפור מפתח
במיוחד כשאני מכירה
את הנפשות הפועלות מקרוב.
(וזה לא לשון הרע… אין לכם סיכוי לדעת מי זה)
אז אותו אדם אמר כך:
“אם אין לי מינוס בבנק
אני לא מרגיש שווה”… בום
מכירים דבר כזה?
אז זהו שאולי כן ורוב הסיכויים שלא
אבל, מה הסיבה לאמירה הזו?
ההסבר שלו הוא:
“אם אני לא במינוס, אני לא מרגיש שאני שווה,
שאני מפרגן למשפחה, שאני נדיב”
אסביר:
הפעולות שאנחנו עושים בכל תחום
וגם בתחום הכלכלי
מושפעות מהרבה מושגים, תובנות
אקסיומות שנבנו לנו בראש
מתי שהוא וגם בגיל צעיר מאוד.
עכשיו, אם אותו אדם שמע פעם
שאביו אומר לאימו שהוא קנה לה
תכשיט/ מיקסר משוכלל למטבח/ וכו’
ואמר לה שזה היה מהמינוס בחשבון
ואז אימו אמרה: “וואו, איזה יופי, כמה שאתה מפרגן”
מה אותו ילד מבין?
ככל הנראה הוא מבין שלפרגן = מינוס בחשבון
ולכן כך הוא מתנהל.
הבנו?
האם זה נכון, האם זה טוב?
באמת שאלה.
אבל לא זה הנושא שאני רוצה להדגיש
הנקודה החשובה היא:
מה החוויה שלי אומרת ביחס ל…
למרות שבאמת היחס צריך להיות…
לדוגמא:
החוויה של האדון הנ”ל היא
שמינוס שווה פירגון
למרות שבאמת מינוס בחשבון לא שווה פירגון.
נסו לשים לב,
האם יש התנהלות מסוימת
שאתם פועלים בה,
בשעה שאתם יודעים שהיא
לא נכונה או בעייתית?
יכולים גם לשאול אותי במייל
לגבי שאלות ספציפיות שיש לכם.
רק שחשוב לי שתבינו
שהדבר הזה שנקרא
התנהלות על סמך הנחות מוטעות
או חוויות טובות או שלא מהעבר,
הן נחלת כל בני האדם.
רק מה?
כאשר ההתנהלות פוגעת בנו,
מביאה אותנו למקומות לא טובים
כדאי לנו לפעול ולעשות משהו בנדון.
אני לא רוצה להשאיר אתכם
במצב של חוסר אונים, של ייאוש
ואמירות כמו: “מה כבר אנחנו יכולים לעשות בנדון”
אפשר לשנות התנהלות כשמבינים מה הגורם לה.
הרבה אנשים ונשים עברו את זה לפניכם,
זה אפשרי ואני רואה את זה שוב ושוב.
כל אחד יכול לרכוש את כלים והבנה
ולהגיע למקומות כלכליים טובים יותר.
מה אומרות? אשמח לשמוע,
חגית
-
6 תגובות
-
634
402
0
פעילה בקהילה
אני מאוד מתחברת
יש לי דוגמא פשוטהיותר מאותו אחד שסיפרת עליו…
מי שחווה בילדות צמצום ירגיש טוב כאשר יפרגן לעצמו יותר מהתקציב וכן להיפך…
בטוחה שהרבה חוו את זה,
וצריך ללמוד להתנהל נכון ולא על סמך חוויות ילדות
-
29
28
0
חברה חדשה
מה אומרות?
שפשוט נכון, שדפוסים לא מודעים נצרבים לנו בילדות
ואנו מתנהלים על פיהם שלא במודע ביום יום, מבלי לבחון את ההתנהלות הזו.
עד שמגיע טריגר, ועוד טריגר, ועוד אחד שמנסה לעורר אותנו, ולהציב סימני שאלה על כל התנהלות שהייתה נראית כמובנת מאליה,
וכל השאלה היא מתי אנחנו מתעוררים….
ומתחילים פעול מתוך חיבור אמיתי לעצמינו, לבני הזוג שלנו, לערכים שלנו… -
1166
1844
0
פעילה בקהילה
כן,
זה בעצם עבודת החיים שלנו –
לבחון מחדש
לשנות הרגלים
להתגבר על הדחפים.
והקב”ה בכוונה מביא לא טריגרים – כדי שנזוז ונפעל מתוך בחירה והתבוננות.
-
1595
2692
0
מנהלת קהילה
נשמע עצוב.
וחייבת לציין שגדלתי בבית חסכן, שבשנים הראשונות גם לא היה (ואני, כבכורה, זוכרת מאוויים שטותיים, כאלו שבשוה לכתוב בפורום ציבורי, ועד היום אמא שלי מתנצלת שפשוט לא היתה אפשרות לפרגן). וגם כשהיה, תמיד חיו בצורה מושכלת עם מה שיש (עד לנישואי ילדים, כמובן) וידעו לחסוך לנישואי ילדים ולא לבזבז.
חושבת שכל אחי ואחיותיי מתנהלים יחסית בצורה מושכלת כלכלית, ומתוך הבנה והרגשה שאין מצב לחיות מהמינוס. יש משכנתאות, יש הלוואות. מינוס בבנק – לברוח מזה.
זו אחת המתנות הגדולות שהורים יכולים להעניק לילדיהם
-
634
402
0
פעילה בקהילה
אני זוכרת שלמדנו בשיעור פסיכולוגיה שאם תתנהגי בדיוק כמו ההורים או בדיוק ההפך זה לא מבחירה
אלא מכח הרגל או מריאקציה. החכמה לעצור ולהסתכל ולחשוב מה מתאים לחיים שלך.
אם לדוגמא ילדה בקשה מאמא שלה נעלי שבת חדשות לקיץ (אני מתכוונת ילדה מהדור הקודם, שלנו, כאימהות…)
ואמא שלה הסבירה לה שלא כל מה שרוצים קונים / שאין לה כסף לזה כעת,
הילדה כשתגדל יכולה לפעול ב2 צורות, (כמובן רק במקרה שזה הורגש לה כחסר והיה לה קשה)
או שגם לא תקנה לבנות שלה, למרות שיכול להיות שבשיקול רלוונטי לדור של היום ולמצב – חכם יותר כן לקנות.
או שתפצפץ את הילדים שלה ותלביש בסטייל כדי שאף פעם לא ירגישו ככה.
ברגע שהיא תסתכל על עצמה ותחשוב מה באמת נדרש ממני? מה יהיה טוב לילד שלי ולא למשקעי הילדות
זה יהיה הרגע שהיא פועלת מבחירה.
-
628
62
0
מנהלת קהילה
כל מילה שכתבתן ממש נכונה
ומאירה עוד זווית בנושא
החשוב והמשמעותי
של התנהלות כלכלית ובכלל.
יש את מי שממשיך אוטומטית
את ההרגלים שקיבל בבית
ויש מי שעושה בדיוק הפוך
ויש מצבים שבהם גם
זו התנהלות אוטומטית
שפועלת על התנגדות
ולאו דווקא מתוך חשיבה והחלטה.
והטריגרים כמו שכתבה z f
הם ממש כמו רמזורים באדום
באים ואומרים- עצור רגע!
בוא נחשוב, איך אפשר אחרת,
יותר טוב ומתאים לבית שלי.
וגם כאן פועל אותו המנגנון:
או- שמגיבים לטריגר כמו שהורגלנו
או- שהטריגר מעורר אותנו
ואנחנו מתחילים לחשוב יצירתי
ומקורי יותר ותואם למציאות/ לבית שלנו.
-
Log in to reply.
