עמידה בתקציב או לא?

[תמי אפשטיין]

תרשי לי להקדים ולשאול איך מחליטים על גובה התקציב? באופיי אני מאד מחושבת כלכלית, ומעולם לא השקעתי מחשבה על גובה התקציב.

ופתאום השנה אני מרגישה שאיבדתי את זה.

מודה, זה תמהיל של מאורעות שהתנקזו, והשנה ספציפית יותר נכון לעצום עיניים (בעיניים פקוחות), אבל השאלה מתייחסת באופן כללי.

פתאום הילדים גדלו, וצריך כמות כפולה של מצות, ועופות, וירקות. מה שהיה נכון שנה שעברה כבר לא רלוונטי השנה.

[שושי ו.]

אני למשל החלטתי לקנות משחקים לילדים לפסח בתקציב X ובסוף חרגתי ב70 שקל…

אבל לדעתי החישוב מראש לא היה נכון, קשה לחשב דברים כאלו על השקל

[מירי]

איך מחליטים על גובה התקציב?

זה שאלה ליועץ כלכלי נראה לי

אבל ממקום לא מקצועי, הייתי חושבת שהשלב הראשון הוא לראות מה המינימום ההכרחי בשביל להכניס את החג

כשמינימום הכרחי זה כמובן הגדרה משתנה (מבית לבית, משנה לשנה וכו’)

וכמה זה צפוי לעלות + טווח ביטחון לכל מה שלא אמדנו נכון מבחינת עלויות.

השלב הבא אמור להיות בדיקה של הכנסות מול הוצאות, כדי לוודא שיש מקור מימון להוצאות שלקחנו בחשבון

אם אין – נצטרך לדאוג למקור מימון כזה

אם נשאר עודף מקורות מימון, אפשר להקצות אותו לרכישות שהן מעבר לבסיס ההכרחי, לפי מה שמתאים וחשוב לנו

[ה]

הכנת תקציב מתחיל מבדיקה של מה צריך / רוצים / יכולים לקנות,

ואז כדאי לחלק ל 3:

1. חובה

2. כדאי

3. אפשר לוותר

עושים חישוב כמה אמור לעלות – לפי הסכום המרבי, כלומר אם מתלבטים כמה עולה תנור – ניקח את הסכום הגבוה שהיה בפרסומות.

אח”כ בודקים כמה כסף יש, ואז מחליטים מה קונים,

או שמוותרים על דברים לא חיוניים, או שבודקים אם ניתן להגדיל תקציב

אישית אני החלטתי בחגים ללכת על תקציב גדול, חשוב לי שאוכל לקנות אוכל בשפע ולא יגמר התקציב באמצע..

[ה]

בקשר לשאלה על אי עמידה בתקציב,

לדעתי הסיבה יכולה להיות:

1. חישוב בחסר – לא חשבו על כל מה שצריך, או שהעריכו את העלות פחות ממה שהיא באמת

2. כשלא מחלקים את התקציב לתת תקציב יכולים להוציא על משהו אחד הרבה כסף ואז לא נותר לדבר אחר- כלומר מתוך התקציב של פסח חילקתי כמה לביגוד / אוכל / מצות / כלים חדשים / משחקים / ספרים /תכשיטים /איפור…

[ר. טייך]

ואי עמידה בתקציב

יכול להיות מכיון שאנחנו חושבים שצריך הכל באותו זמן

ולא מסוגלים לוותר או להתנהל נכון

[אתי אדלר]

מזדהה כ”כ עם הדילמה.

ההוצאות גדלו, ההכנסות נשארו על עמדם ואין לאף אחד אצלנו יכולת של משאבים להגדלת הכנסות או צמצום הוצאות. -השנה. ילדתי עכשיו ממש אחרי תקופת עומס בעבודה. היה פורים, מגיע פסח ולא היה מצב להתכונן מראש כי כל חודש היו את אותם קשיים.

אז מצטמצמים מאד מאד.

ומנסים להגיע לכל הכנסה נוספת אפשרית.

אבל כשהתקציב במקורו צריך להיות כ1000 יותר לחודש עבור שוטף.

וחריגות יש תמיד איך אפשר לעמוד בתקציב- הוא לא ריאלי.

היו הפתעות רבות השנה של עלית מע”מ, ריביות, משכנתא … שהשפיעו על כל הוצאה בשטח…

[תמי אפשטיין]

אתי, גם אני כך. ברית יום אחרי פורים, ב”ה, ומאז רק הוצאות. בית החלמה, קייטנות, נסיעות, תשלום על עזרה לקראת פסח (לא הרבה, אבל גם להוציא חמץ עם 4 קטנטנים ופחות מחודש מהלידה – זה לא מעשי. ולא, לא יכולתי להתארגן קודם עם פסח. מכל הסיבות. לא בגלל פינוק…) וזה עוד לפני פסח.

הודו לד’ שרק בשמחות, אבל לא תמיד אפשר להיערך מראש, ולא תמיד יש אפשרות (התקופה כמעט הכי עמוסה ורווחית בשנה נפלה לי בזמן הלידה…)

[שושי ו.]

וואו זה ממש קשה להיכנס לפסח עם 4 קטנטנים

אפילו אם את לא מנקה כלום

רק לשמור על מה שנקי ולהעסיק אותם כשהם בבית זה הכי מאתגר שיש

אנחנו בבית מסתכלים על זה כעסק. ובעסק הזה יש הוצאות רבות אבל הן מבורכות!

והכי שמחות שיש

[תמי אפשטיין]

כדי שיהיה משהו נקי – מישהו צריך לנקות. וזה לא אני (אסור לי רפואית). ובעלי רווי מתקופה קשוחה של תפקוד מלא בכל החודשים האחרונים.

אז זהו. עולה כסף.שווה את בריאות הנפש

[נ ש]

אני חושבת שבכללי לא צריך תקציב.

כל חודש והסיפורים שלו ומטבע הדברים שיהיו חריגות ואז זה סתם מתסכל

מלחיץ

ומפר את שלוות הנפש שגם ככה לא כל כך מצויה ביומיום

בסוף גם שמים לב כמה מוציאים ואם באמת חסר אז יש מצפון על הוצאות מיותרות..

אולי זה תלוי בטיפוסים …

[ה]

בכיף,

אני בעד,

רק תוכלי להסביר מהיכן יש כסף לקנות את מה שצריך???

אם נגמר הכסף – מהיכן קונים אוכל לילדים??

[מירי]

לחיות בלי תקציב, מתאים למי שיש לו משאבים בלתי מוגבלים

נשמע לי הרבה יותר מתסכל לפגוש מינוס בבנק, או לצבור חובות שאין מאיפה להחזיר, מאשר לעשות חושבים מראש איך לא להגיע לשם

מסכימה לגמרי שלשבת על תקציב מסודר ומהודק, זה מעצבן.

אבל בין תקציב מדוייק ומסודר, לשחרור מוחלט מכל מסגרת תקציבית, ארוכה הדרך.

בעיני, ה-עבודה היא למצוא את הנקודת איזון שמתאימה לנו,

זו שנמצאת כמה שיותר קרוב לתקציב מסודר, אבל לא תכניס אותנו ללחץ נפשי מוגזם.

סתם ככה, מאמינה שהתגובות פה מאוד מושפעות מרמת האחריות הפיננסית שיש בפועל לכל אחת מהמגיבות…

(זו שבעלה אחראי על הענין באופן מלא, ככל הנראה חווה את הדברים אחרת מזו שבעלה לא יודע מה היתרה בחשבון)

[נ ש]

אני לא חושבת שזה סותר …

לדעתי אפשר לחיות עם משאבים מוגבלים ו.. בלי תקציב

כל אמא למשפחה יש לה אחריות, היא לא תלך לחנות ותקנה את כל מה שבאלה נכון?!

יהיה לה גם מצפון אם היא תקנה משהו שהיא לא תשתמש בו בסוף או סתם משהו שהיא תסדר בלעדיו.

ולכן אני סומכת על עצמי בעינין הזה, וטוענת שתקציב חודשי הוא מיותר

אבל שוב אולי זה תלוי בטיפוסים כי יכול להיות כאלה שפחות מחושבות או כאלה שקניות וכו מסנוורות אותם .

[מירי]

<div>

כל אמא למשפחה יש לה אחריות, היא לא תלך לחנות ותקנה את כל מה שבאלה נכון?!

</div>

למרבה הצער, לא ממש

מבינה שאת שייכת לזן האחראי והמחושב, אבל לא כולם כאלה

[ה]

אז אני בן אדם סופר חסכן על גבול הקמצן

אך אם אני קונה מה שצריך,

למשל אוכל בריא , אבל בשפע שיהיה כמה שרוצים (ויאכלו את זה..)

ואז מגיע הילד שהוא צריך נעליים,

אבל נגמר כל הכסף,

אז??

יכול להיות שיש כאלו שמראש חושבים באיזה רמת חיים הם יכולים לחיות וההכנסות באמת תואמות לכך,

אבל בד”כ בהמשך החיים זה לא הולך ההוצאות גדלות ומתגוונות והשמים הם הגבול…

ואם אין תקציב בד”כ נכנסים למערבולת מטורפת.

[מרים ג]

אי תכנון תקציב לא בהכרח קשור להפקרות בהוצאות.

אני טיפוס מאד חסכן, ועדיין ממש לא מתחברת לכל המושגים האלה. כאילו שאפשר לתכנן משהו בעולם הארעי הזה.

לא באה לקרוא תיגר על העצה הכלכלית הזו, היא כנראה נבונה ומביאה תועלת להרבה אנשים, אני אישית לא מתחברת, ולא חושבת שצריך להגיע למסקנה שאי אפשר להתנהל כלכלית בלי תכנון תקציב.

[ה]

אפשר להתנהל,

השאלה מה המחירים של התנהלות כזו

בד”כ המחיר הוא :

או לחץ לסגור חודש, הלוואות וגלגול חובות

או לאחראים – הרגשה חנוקה תקיעות, אי יכולת לקנות דברים נצרכים וחשובים.

[שושי ו.]

אני ממש מסכימה.

למשל אני אבנה תקציב הכי מינימלי לפסח לפי ההשתכרות וישאר לי 300 שקל לביגוד לילדים לקיץ.

המחירים עלו בטירוף!!!

גם אם אזמין הכל במלבושי כבוד ובטמו עדיין גם הכי בסיסי יעלה הרבה יותר!

לא חושבת שזה נכון

אני קונה מה שצריך ולא קונה מה שלא וה’ שולח את הכסף.

גם למי שמתכננת בדיוק תמיד יש בלתמים והוצאות לא צפויות

[שרה לרנר]

לכל אלו שטענו שהן לא מתכננות תקציב כי אז לא יהיה להן מספיק כסף למה שחשוב להן לקנות –

התקציב הוא זה שגורם לכך שיהיה לכן פחות כסף?

אני מתקשה קצת להבין את ההיגיון.

[נ ש]

אני לא התכוונתי לכך שהתקציב גורם שיהיה פחות כסף הקב”ה הוא המחליט

אני אמרתי שלדעתי זה מיותר תקציב כי ה’ מזמן לנו מקרים ואירועים מיוחדים לצערינו או לשמחתנו שגורמים לחרוג מהתקציב ואז סתם מתוסכלים ובלי קשר כל החודש רק לחוצים שלא לעבור את התקציב

ואם אנחנו אימהות אחראיות שלא פועלות ככל העולה על רוחנו אלה בעלות שיקול דעת והגיון אז קצת מיותר הלחצים והתסכולים של תקציבים

[מירי]

מבינה מהתגובות שלא הובנתי כמו שצריך,

או שלא הבנתי נכון למה התכוונה @n.sh שרשמה שהיא נגד תקציב

איכשהו, היה נשמע כמו שחרור מוחלט…

להיות מודעת למשאבים, ולהתנהל בצורה הגיונית ומושכלת, שמתאימה לרמת ההכנסות

בעיני זה גם סוג של “תקציב”

שונה לחלוטין מאלה שמרשים לעצמם לחרוג / לא מוכנים לוותר על דברים שמתחשק להם וכו’

[שושי ו.]

נכון.

אני התכוונתי שאני לא בונה תקציב

לדוגמא: מתכננת כמה כסף לביגוד לילדים.

כי לתכנן זה אומר להסתובב בכל החנויות רק כדי להחליט כמה יעלה…

אלא: קונה רק מה שצריך. בלי להגזים בכמות או במחיר

או יותר נכון: לתכנן כמה בגדים את קונה לכל ילד

לתכנן כמה זה יעלה זה ממש מסובך.

ודבר נוסף: יכול להיות שזה חורג מההכנסה. אז מה, לכן לא נקנה בגדים לילדים?

ברור שבחגים יש הוצאות גדולות מאוד ואני מאמינה שכל אחת פה ראתה בחיים שלה במצבים האלו איך ה’ עוזר.

[ה]

משום מה הדיון כאן מזכיר לי את הנקיונות לפסח

ראיתן פעם משפחה חרדית שהבית שלה לא נקי בסוף לפסח??

אבל מה,

יש כאלו שמתחילות מוקדם, מסדרות להן לוח הספקים, כל יום קצת, יש ימים שמוקצים לקניות הן מספיקות לבשל ולהכין מטעמים לכל החג עוד לפני שריפת חמץ. וכך מגיעות בנחת ובשמחה לחג.

ויש מי שמתארגנת ברגע האחרון , מבקשת עזרה מכל העולם, מוותרת על כל מיני פינות חשובות כי אין זמן.. ומגיעה עם הנשמה ביד

ויש עוד הרבה נשים באמצע…

כך זה גם בתקציב,

כולם מסתדרים בסוף, השאלה מה המחיר, אם זה לחיות על הלוואות / תמיכות מההורים / צדקה ועוד…

אם זה לוותר על דברים חשובים כי לא נשאר מספיק כסף

ואם זה לאחוז ראש (לא קשור ללחץ בכלל) לנהל תכנון – ולבחור על מה ואיך להוציא את הכסף.

[נ ש]

אבל את הכאב ראש של הניקיונות לפסח יש יותר ימים.. –מדובר למי שפחות אוהבת ניקיון לפסח

אני גם לא חושבת שזה נכון כי לא כל מי שחושבת שתקציב הוא מיותר היא בהכרח גם זאת שתתחיל יותר מאוחר…

הבנתי אבל את הרעיון

בכל אופן זו דעתי ואני חושבת פשוט שמדובר בטיפוסים ולא הכוונה לטיפוסים בעלי יכולת יותר או פחות…

סתם ככה בסוף כולם מגיעים לפסח עם היד בלב🤥

[נ ש]

כנראה נמחק לי בטעות אבל כתבתי בתגובה הקודמת שבלי קשר לצד של ההתנהלות בבלי\אם תקציב שיש לתת מקום גם קצת לשלווה נפשית כשמתנהלים עם תקציב הוא מעסיק בכל קניה של א. אפיה במכולת כל הזמן לא לעבור את התקציב וכו לא עדיף פחות כאב ראש ואלי לפעמים לשלם קצת יותר.?

אני פעם מצאתי בגד לילד ואמרו לי שבחנות במקום אחר החברה שם יותר זולה הלכתי לחנות ההיא ונגמר שלחו אותי למקום אחר.. ומשם להזמין וכו

תאמינו לי אם הייתי יודעת מה המחיר של לחפש את הזול יותר ברור לי שכבר הייתי משלמת על החולצה הראשונה שראיתי סתם ביזבוז זמן וכח בשביל חמישים שקל .

אבל זה אני אולי אתם חושבות אחרת וזה בסדר.