ילדה חכמה שנתקעת במבחנים

[RACHEL BEN PORAT]

יכול להיות שיש לה פשוט חרדת מבחנים.
ניתן לפטור בקלות בטיפול ממוקד.

[RACHEL BEN PORAT]

יכול להיות שיש לה פשוט חרדת מבחנים.
ניתן לפטור בקלות בטיפול ממוקד.

[מיכל וילמן]

לכאורה , יש כאן קושי בבטחון עצמי

ועם הורים אני עובדת על הנקודה הזו

זו נקודת שורש מאד עמוקה ועליה יושבת תחושת הערך הבסיסית

[רחל R Y]

כדאי גם לבדוק – היא בטוח קוראת טוב טוב? והבנת הנקרא?

[בתיה זקש]

יכול להיות גם הפרעת קשב וריכוז – החומר בורח כשצריך אותו…

וכבר אמרו- חרדת מבחנים

[אביטל]

לעיתים הקושי מתבטא ב’למידה למבחנים’

יש כאלו שמאובחנים (או לא) כ ‘פיזור מחשבתי’ (יש לזה שם מקצועי… אולי ADD, לא בטוחה),

בשגרת הלימודים זה מתבטא בכך שהם מתחילות ללמוד ו-אופססס- מתפזרות מהר. ומגלות הרבה מטלות אחרות חוץ מהלמידה, חוזרות למבחן וחוזר חלילה.

לא משהו מסובך, שלגמרי אפשר לפתור בעז”ה.

[אלישבע]

איך ניתן בקלות לפתור חרדת מבחנים?

[לאה ל]

אם אין קושי בקריאה, בהבנת הנקרא ובהבנת הוראות(השאלות)

יתכן והקושי בהבעת השפה וארגון מבע. והוא משליך באופן ישיר על מענה לתשובות במבחנים.

שימי לב לאופן השיחזור וההבעה של ביתך לאחר חויה כל שהיא

או סתם בסיפור יומיומי שארע לה.

אם את רואה קושי בהבעה, שמוש רב במילות פקק, משפטים מתומצתים וחסרים, קושי בשליפת מילים ספציפיות וחוסר ארגון במשפט-

מומלץ מאד לפנות לקופה לאבחון קלינאית תקשורת שתעבוד על התחום הזה

[הבית למורה הפרטית]

יש המון סיבות לכישלון במבחנים, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. חשוב להתייעץ עם
ההורים וגם עם מורות שמכירות את הילדה (משנה שעברה, מחנכת שפוגשת מידע על
מקצועות שונים, וכדו’).
כמה סיבות אפשריות:
1. קושי בהבעה בכתב. – אם אין בעיה בהבעה בעל פה, ניתן לשקול היבחנות בעל פה.
2. חרדת בחינות. – הפתרון פשוט ברמה רעיונית, אבל זה תהליך ארוך מבחינה מעשית,
ודורש שיתוף פעולה של ההורים, הילדה והצוות.
3. מוסחות בשעת הבחינה. – יכול לשבת על קשיי ריכוז, אפשר לשקול טיפול תרופתי.
יכול לשבת על קשיי ויסות חושי ועוד, ואפשר לשקול היבחנות בחדר נפרד וכדו’.
4. לקויות למידה שונות המשפיעות. – דיסלקציה, אפשר לשקול הקראת בחינה.
דיסגרפיה – אפשר לשקול הקלדת תשובות או הקלטתן או מבחן בעל פה.
5. קשיי קשב. – בשעת המבחן או בשעת הלימוד. קשיי קשב (בין אם זה ADHD ובין אם
זה רק ADD – קש”ר בלי ההיפר) משפיעים על תחומים נוספים ורבים, וצריך לבדוק
טיפול מערכתי (אימון קשב, הקניית מיומנויות ועוד).
6. אסטרטגיות למידה שגויות – דבר המשפיע על אחסון החומר בצורה ברורה ועל יכולת
השליפה. – יש להקנות אסטרטגיות למידה יעילות וללמד את התלמידה ללמוד.
7. קשיים פיזיים: עייפות, רעב, מתח (מכל סיבה שהיא), קשיי ראיה, מיקוד ראיה,
שמיעה… – זה הבסיס, וקודם כל חובה לוודא את זה!!!
והנה דוגמא למקרה של תלמידה שנכשלה כישלון טוטלי במבחן (כיתה ו’ יסודי, מתחת
70, הציון הכי נמוך בהקבצה).
המבחן היה על שברים, ועקב בעיות הקלדה החצי היה רשום כך: 1/2
התלמידה לא הבינה את משמעות הלוכסן/…
והעיקר הרבה סייעתא דשמיא! כי זה לפני הכל ואחרי הכל!

[הבית למורה הפרטית]

יש המון סיבות לכישלון במבחנים, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. חשוב להתייעץ עם
ההורים וגם עם מורות שמכירות את הילדה (משנה שעברה, מחנכת שפוגשת מידע על
מקצועות שונים, וכדו’).
כמה סיבות אפשריות:
1. קושי בהבעה בכתב. – אם אין בעיה בהבעה בעל פה, ניתן לשקול היבחנות בעל פה.
2. חרדת בחינות. – הפתרון פשוט ברמה רעיונית, אבל זה תהליך ארוך מבחינה מעשית,
ודורש שיתוף פעולה של ההורים, הילדה והצוות.
3. מוסחות בשעת הבחינה. – יכול לשבת על קשיי ריכוז, אפשר לשקול טיפול תרופתי.
יכול לשבת על קשיי ויסות חושי ועוד, ואפשר לשקול היבחנות בחדר נפרד וכדו’.
4. לקויות למידה שונות המשפיעות. – דיסלקציה, אפשר לשקול הקראת בחינה.
דיסגרפיה – אפשר לשקול הקלדת תשובות או הקלטתן או מבחן בעל פה.
5. קשיי קשב. – בשעת המבחן או בשעת הלימוד. קשיי קשב (בין אם זה ADHD ובין אם
זה רק ADD – קש”ר בלי ההיפר) משפיעים על תחומים נוספים ורבים, וצריך לבדוק
טיפול מערכתי (אימון קשב, הקניית מיומנויות ועוד).
6. אסטרטגיות למידה שגויות – דבר המשפיע על אחסון החומר בצורה ברורה ועל יכולת
השליפה. – יש להקנות אסטרטגיות למידה יעילות וללמד את התלמידה ללמוד.
7. קשיים פיזיים: עייפות, רעב, מתח (מכל סיבה שהיא), קשיי ראיה, מיקוד ראיה,
שמיעה… – זה הבסיס, וקודם כל חובה לוודא את זה!!!
והנה דוגמא למקרה של תלמידה שנכשלה כישלון טוטלי במבחן (כיתה ו’ יסודי, מתחת
70, הציון הכי נמוך בהקבצה).
המבחן היה על שברים, ועקב בעיות הקלדה החצי היה רשום כך: 1/2
התלמידה לא הבינה את משמעות הלוכסן/…
והעיקר הרבה סייעתא דשמיא! כי זה לפני הכל ואחרי הכל!