אולי כשבאתי
-
אולי כשבאתי
אולי שבאתי אליך
הרגשתי זאת לראשונה
אולי קצת לפני, כששמעתי עליך
וניסיתי להבין- מה זאת אמונה
שיש לי בשביל מה לקום
שיש מנהיג ובורא ליקום
ובסיפורים שמעתי
ואפילו- האמנתי
וניסיתי לדבר, לשאול
ידעתי בשכל שאתה זה הכל
אבל, היית רחוק רחוק מהלב
שלא הבנתי- איפה אבא שאוהב?
חשבתי שאתה אוהב אותי
חשבתי שהטוב בעיניים שלי זאת טובתי
ביני לביני- התבודדתי
ניסיתי ואפילו השתעממתי
וחקרתי ונפלתי אל מול שעריך
גם אם לא ראית- הייתי לפניך
רציתי להאמין כמו כולם
אבל לא מצאתי אותך בעולם
למה יכלתי לדבר שעות
ואתה לא ראית את הדמעות?
למה השארת אותי תלויה באוויר?
לשווא להסתתר, ולהסתיר
למה זרקת אותי למים עמוקים
כשרציתי כל כך לגעת בשחקים?
וגיליתי אז שהשמים רחוקים
אז איך אתה שם, אלוקים?
ואיך אתה רוצה שאדבר אליך
ואשיח, וארגיש איתך ובלעדיך
אם רק הירח לי מקשיב
וכל מילה נוספת ללב תכאיב
איפה הרגש שלי? נעלם מזמן
למה “הוויז” שלי לא מכוון?
ושוב נענית באין קליטה
או- שאני שוב בשליטה
שליטה על המחשבות, על הרגשות
שליטה שלי בחוסר התחושות
כי אולי אני מסרבת להרגיש
אולי הלב שלי- אדיש?
אולי אני לא מבינה שגם כלום זה אתה
וגם שקט הוא תשובה, לא פחות חזקה
אולי אתה זה שנותן כוח למילותי
ובעצם- אתה זה שהלחנת את שירי
אתה הכל –אבא
אבא שקורא ואני ממאנת לשמוע
אבא ששומע ואני ממאנת לקרוע
לקרוע את המסיכה הזאת, לצעוק בלי שליטה
להאמין, ככה, אמונה סתם, פשוטה
להכניס אותך אל תוך חיי
לראות את מי שאתה- אלוקי—-
Log in to reply.