איך הייתן מתמחרות…??

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

ראשית- בהצלחה רבה ריקי.

לעניות דעתי ומהתנסות בשטח-

אף פעם לא מצאתי את המחירון הסודי של הכתבים.

בהתחלה שאלתי, אבל מהר מאוד גיליתי שכולם מתחמקים מלענות תשובות 🙂

לשיטתי,

בגלל שאין מחירים ברורים, ההחלטה לתמחור תהיה בידייך בלבד.

אז לפי מה מתמחרים?

אופציה א’- פר שעות

מסכמת מראש על Xש”ח לשעה, וכמה שעות עבודה שתשימי עליו- כך ישלמו.

כמה שווה שעת עבודה שלך? תבדקי עם עצמך, אבל שימי לב לא להמעיט בערכך.

אופציה ב’- פר פרוייקט

תעריכי (בערך) כמה שעות עבודה יקח הפרוייקט*שווי שעת עבודה*מאמץ השקעה וכשרון שיש רק לך=

בשל אופי הפרוייקט- שהוא מיוחד וכמעט לא עושים אותו-

תרשי לעצמך לקחת יותר.

בתמחור מראש לפרוייקט, יש שקט נפשי גם שלך וגם של הלקוח. לא כל שעה זה כסף, והחשיבה אוטומטית מצטמצמת ומסורבלת. תמיד עדיף כך.

כמובן-

אם יש פה אחת שכן יודעת מחירים מדוייקים- מה טוב…

בהצלחה ענקית!

[רות רוט]

אולי יעזור לך:
בעבר בדקתי מחירים כדי לתמחר עבודה על כתיבת פרקי זיכרון (ביוגרפיה) כהקדמה
לספר חידו”ת.
בין שאר המחירים שנתקלתי על סוגי עריכה שונים, הגיוני מאד לפי סוג העבודה שאת
מתארת – על עמוד סופי של כ-500 מילים, כ-100 ש”ח.
אם מעניין אותך:
לקחתי 250 ש”ח על 10 עמודים – 3,000 מילים – 17,500 תוים (כמובן כולל רווחים).
קחי בחשבון שתמחור לפי שעות עבודה, משתלם מאד לך אבל קצת מסוכן… – כי הם
עלולים “לרדת” מהרעיון באמצע, וזה חבל לכל הצדדים.
הערה נוספת:
מורות שלקחו על עצמן עריכת עיתון / עלון וכדו’ (לא מדברת על רכזות חברתיות,
אלא על מורות לספרות וכאלה שכותבות בעצמן) – לרוב, גם אם לא התחרטו על הסיפור
הזה, לא חזרו עליו פעמיים.
בהצלחה ענקית!

[רבקה]

תודה לכן !

נחמי,את מדהימה עם בהירות מחשבה מדבקת…

רות,תודה ,התשובה שלך עזרה לי ממש !

אם יש לעוד מישהי דעה בענין תמחור פרויקט כזה וכו יעזור לי מאוד…

ועכשיו עוד שאלה בתמחור…

יצא לכן פעם לעבוד עם מקומות שאתן ‘חייבות ‘ להם?

הזמינו אצלי עבודת עריכה בסמינר שלמדתי בו …

קיבלתי,למרות שהיית בתקופת עומס לא רגילה…

ישבתי על זה שעות…

ובלי לסכם מראש על התשלום 🙁

עכשיו, הם כמובן מצפים ש ‘אני אעשה להם מחיר…’

ולי כמובן לא נעים לבוא בדרישות יותר מדי…

ומצד שני-זו עבודת עריכה מאתגרת מאוד ,ואפ’ בלי נתינת קרדיט …

מה אתן אומרות ? כמה צריך להתחשב בזה שלמדתי שם ,לענין המחיר שאני גובה, ובכלל…?

[עטרה רזניק [רוזן] – תוכן. אש.]

טוב, לעניין המחיר- אין לי כ”כ מה לחדש. אני בעד שתבדקי כמה שעות זה יכול לקחת לך, ותתמחרי לפי זה.

לעניין הסמינר… זה תלוי בכ”כ הרבה דברים- מהו אופי הסמינר, כמה זמן עבר מאז שלמדת שם ועוד, אבל בגדול- כלל ראשון שאני נצמדת אליו מאז שנכוויתי כמה פעמים- לסכם על מחיר לפני תחילת העבודה!! לא להתחמק בתירוצים של אי נעימות, כי אי הנעימות שתבוא אח”כ תהיה גדולה הרבה יותר, ותגרום עוגמת נפש לכל הצדדים, חבל.

לא יודעת לענות תשובה מדויקת במקרה הנוכחי, אבל אני כן חושבת שכדאי לך להחליט בעצמך מחיר- כי אף אחד לא יחליט בשבילך- והכי חשוב זה לשנן לעצמך שאת לא אמורה להפסיד. כמה שאת חושבת שנכון לך לקחת- תקחי. כמובן שתוכלי להתחשב, אבל אל תורידי את המחיר בצורה שלא מתאימה לך רק בגלל אי הנעימות.

בהצלחה!

[בתיה זקש]

לגבי תמחור- לא ממליצה אף פעם לתמחר פר שעות העבודה שהעבודה תיקח לך.

אם את איטית- (גם אם רק בעיניהם) הם יהיו לחוצים ומלחיצים ולא מרוצים, ובצדק.

ואם את זריזה- למה שתקבלי פחות ממה שמגיע לך.

[נעמה שרגא]

בכל דרך שתבחרי לתמחר, אני ממליצה לך לערוך טבלה שבה תרשמי: סוג העבודה, המחיר
שלקחת, האם הוא השתלם לך ומדוע. אחרי 3-4 עבודות שתרשמי, תדעי בעז”ה לדייק את
המחירון שלך.
בהצלחה!

[תמי אפשטיין]

תמחור זה אחד הדברים המעצבנים.

בעוד בעיתון יש דרישות ומחיר קבוע, ולא מעניין אותם כמה תעבדי על זה, בעבודה פרטית זה ממש לא כך. בנוסף, הרבה פעמים קשה לדעת מראש כמה זמן יקח לך לעבוד על החומר.

כמו שכתבו מעלי, לא שווה לקחת לפי שעה. אבל את ישערך כמה שעות עבודה תיקח לך, לחשוב כמה את רוצה לשעה, ולתת להם את המחיר הזה (בלי להסביר את החישוב שלך).

בד”כ אני אוהבת לתת טווח של מחיר (העבודה תעלה בין א’ ל-ב’ ש”ח) את מרוויחה 2 דברים: אם העבודה יותר קשה מששיערת – לא יצאת פראיירית. אם את מוזילה מהמחיר הסופי – יצאת יפה ומתחשבת.

היה לי מקרה שמישהי ביקשה ממני דחוף דחוף סקטשים לתוכנית, אחרי שהכותבת הקודמת אכזבה אותה מאד והיא ברגע שאחרי אחרון. כלשונה: אשלם לך כמה שתרצי, אבל נדבר על זה אחר כך.

זרקתי כיוון של מחיר. אבל היו לה תיקונים נוספים ועבודה נוספת. כשהסתיימה העבודה, התחלתי לברר על מחיר של כזה דבר (כאמור, לא היה לי מושג בתחום הספציפי שביקשה, וזה היה דחוף נורא). מתברר שנקבתי בסכום שהוא פחות מחצי ממחיר השוק.

הבאתי לה את הנתונים, ואמרתי לה שמאחר ועבדתי זמן כפול על החומר, אני חושבת שמן הראוי להכפיל את המחיר הראשוני (הרי גם עבדתי כפול, לא?) וזה עדיין יהיה זול ממחיר השוק.

היא לא התמקחה, ואמרה שתשלם כמה שאבקש, אבל הוסיפה עוד משפט שהותיר אותי בטעם לא נחמד מדי…

ועוד נקודה חשובה: תיאומי ציפיות.

פשוט להחזיר להם את הכדור ולשאול אותם כמה הם מעוניינים לשלם על העבודה. לפעמים תופתעי דרסטית. לחיוב או לשלילה..

הצלחות

[אסתי כהן]

אני גם נוכחתי שתיאום ציפיות זה דבר חשוב.
את שומעת מה הציפיה של הלקוח ואז עורכת את החישובים שלך.
לפעמים גם תחליטי קצת פחות להשקיע בפרמטר כזה או אחר- הכל בהתאם לציפיה..

[נעמה שרגא]

בתחום העריכה, אני לא נותנת מחיר בלי לראות את הטקסט של הלקוח, ולערוך איתה
שיחה קצרה של תאום ציפיות וברור מהו קהל היעד שלה ומה רמת הידע שלו בתחום. לא
תמיד לקוח יודע להסביר מה הוא רוצה שיהיה וכמה עבודה ידרוש הטקסט הכתוב.

[רבקה]

תודה ענקית לכל העוזרות והמסייעות והמגיבות…

החכמתי בזכותכן:)

ואם יש בכל אופן מישהי חמודה מעולם הכתיבה שתוכל לספר כמה מקובל לקחת [גם על פרויקטים דומים …לא חייב אחד על אחד…] אשמח ממש לשמוע…

(אם את מעדיפה בפרטי: [email protected])

אז שוב תודה לכן

ו… איך אומרים? להתקרא:)