דיונים - כתיבה ספרותית |

אלול – שיתוף לביקורת

כתיבה ספרותית
אלול – שיתוף לביקורת
פורסם ע"י תמר זיו כללי on 22/08/2026 ב11:55 pm
אין לי מושג במה זכה אותו קומוניסט נלהב, שכה הרבה חיזוק נוצר מהסיפור שלו.
ואולי לא היה זה קומוניסט אלא יהודי יקר שהמציא את הסיפור?
כך, בכל אופן, מספר המשל:
היה זה בימים בהם הקומוניזם היה אסור, בשקיעתה של רוסיה הצארית. אחד
הקומוניסטים הנלהבים פגש את חברו הכפרי בסתר, והרצה לו את עקרונות השיתופיות
ואת האידיאלים המרקסיסטיים. שמע השומע, הקשיב והפנים. נו, בסדר. שיהיה.
"אז מה אתה אומר?" בחן הקומוניסט את חניכו החדש, "לוּ יהיו לך שדות, מה תעשה
בהם?"
"הכול אמסור לאמא רוסיה, וממנה אקבל כל צרכי".
"ולוּ יהיו לך כרכרות רתומות לסוסים?"
"הכול אמסור לאמא רוסיה, וממנה אקבל כל צרכי".
"ומה עם פרות?"
"הכול אמסור לאמא רוסיה, וממנה אקבל כל צרכי".
כך מסר באהבה את השדה והאסם, את הגורן ואת היקב, את הפרות ואת הסוסים, את
האווזים המהדסים ואת – – –
"והתרנגולות?"
כאן חל מפנה בעלילה. התסריט השתבש. "התרנגולות – שלי".
הוא בלע את הלשון ונאלם דום, ולאחר שפגו רגעי ההלם בירר בסקרנות: "מדוע דווקא
התרנגולות? הסכמת למסור שדה ואסם, גורן ויקב, פרה וסוס וחמור… אווז ו… רק
את התרנגולת – לא?"
משך הכפרי כתף וענה בפשטות: "תרנגולת – יש לי".
כמוהו – כמונו, כך זעק מגיד המישרים. ממליכים את הקב"ה על מלכים ועל שליטים,
על אומות ועל עמים, על מדינות ועל איים.
ועלינו???
**
לוּ הייתה לי שדה פורחת
הייתי נותנת אותה. את כולה.
על פרחיה הקסומים ועל תבואתה המשובחת.
גם את הבית הקטן שאבנה לי במרכזה.
לו היה לי כרם מניבה
הייתי נותנת אותה. את כולה.
על שריגיה העולים ועל אשכולותיה הבשלים.
גם את היקב החדיש שלידה.
לו היו לי צאן ובקר
הייתי נותנת אותם. את כולם.
את הזכרים והנקבות
את הוולדים והוולדות
ואפילו את הרפת והדיר.
אבל אין לי.
אני גרה בדירה רגילה בבניין רב קומות.
אין לי אסם ואין לי חצר. אין לי חמור.
וגם לא מכונית.
אין לי לול (כי אין לי תינוק)
וגם לא תרנגולת.
אפילו לא אפרוח קטן.
יש לי רק את עצמי.
חלשה ומבולבלת, מטולטלת.
וזה כל כך עלוב להכניס אותו בדיוק לשם, אל ההתגברויות הקטנטנות, שצריך לחפש
אותן כדי למצוא.
והן קטנות ובקושי נראות.
וזה כל כך עלוב
להביא את המלך הגדול והנורא
אל תוככי העליבות.
ובכל זאת, זה מה שהוא רוצה: למלוך
עליי.
לקבל ממני את המתנה הזו, בדיוק כך:
חבוטה ועלובה
כמו תרנגולת מרוטה
קטנטנה ולא שווה.
אבל –
שלי.
תמר . הגיבה לפני 57 דקות 4 חברות · 4 תגובות
4 תגובות

שרה קרויזהאר
אולפן סאונד ונגינה
חברה
23/08/2026 ב12:14 am
פעילה בקהילה
אהבתי את התוכן.
הכתיבה נעימה וזורמת מאוד.
שרה קרויזהאר
אולפן סאונד ונגינה
חברה
23/08/2026 ב12:17 am
פעילה בקהילה
הפתיח של "אין לי מושג מה זכה.." מעורר את הסקרנות של הקורא- אהבתי.
אביטל ירום
אומנות הבמה והפקות תוכן
חברה
23/08/2026 ב12:45 am
סטטוס תעסוקתי:
ותיקה
חזק וברוך!
תמר .
צילום ומולטימדיה
חברה
23/08/2026 ב12:55 am
סטטוס תעסוקתי:
יוזמת שיח
ואווו
באמת יפה!!
והכתיבה ממש יפה!