בין עצבים, לעצבות.
בין עצבים, לעצבות.
בין עצבים,
לעצבות.ועדיין אנשים
ואפילו נשים מתבלבלים בין עצבים לעצב
כאילו הכעס נמדד בקצב
של
טון דיבור
הרי,
צעקה יכולה להיות בקול דממה דקה
דקה
שתיים
שלוש
סופרת עד עשר
עד מאה,
להרגע
לוקחת את כל הכעס הזה
והופכת לעצובה,
ואם תשאל למה אני אף פעם לא כועסת
למה אף פעם לא רואים אותי
אף פעם לא שומעים אותי
אז דע,
שאני יכולה לצעוק בקול דממה דקה
ועצב ועוד עצב
הופכים לפקעת עצבים
עד שכולי מסתבכת בשתיקות
קשורה בחבלי עבותות אהבה
אליו
אליי,
ושואלת,
אם שתיקה שווה זהב
כמה שוות שתיקות.ועדיין אנשים
ואפילו נשים
מתבלבלים בין עצבים
לעצב ,
חבל שהם לא יודעים ש
לכל שתיקה ושתיקה
יש עצב מיוחד
משלה.
Log in to reply.




