גלות הדעת

[אביטל בראל]

וואוו!!

איזה יפה ונוגע!

כתיבה מדהימה ותוכן עוד יותר…

[נלי נלי]

תודה אביטל!

שמתי לב שאת תמיד עונה ומחמיאה מכל הלב

איזה נשמה את😍

כל הכבוד זה ממש נותן כח!!

[אפרת הלוי]

וואו,

נגע בי ממש.

כתיבה מיוחדת.

שהשם יתן לך המון כח הלאה!!!

[נעה חפץ]

נוגע ללב ונותן המון כח. תודה לך!

באמת אני חושבת הרבה פעמים, הנשים האלה עם הקשיים הקשים באמת, מחלה, שכול, אלמנות— שה' לעולם לא ינסה אותי בניסיונות האלו,

עולות לבמה, מזילות לקהל דמעה.

ומי יודע מהניסיון ה'קטן' שלי???

[גילי]

כל כך כואב וחשוף ונוגע

תודה לך שהבאת את המילים האלו

והשם יעזור לכולנו…

[טוב להודות]

היית פֶּה לסבל השקוף

הפכת אותו למילים…

כתבת בצורה נוגעת,

וביטאת את הכאב גם בתוכן, גם בקצב

[נלי נלי]

תודה על המילים המנחמות שלכן!

אני הרבה פעמים תוהה מה גורם לב"א למחוק כאב של מישהו אחר ו'לרדת' עליו שהוא מנסה לעזור לעצמו.

לא מספיק שיש סבל צריך גם להסתיר את זה?! להרגיש אשמה שקשה לי?! לא בחרתי את המציאות הזאת…

מה יש שם? פחד לפגוש את הרגשות שלך עצמך? אשמה? אולי חוסר הלגיטמציה שאת נותנת לרגשות שלך גורם לך למחוק אחרים?

מנסה לדון לכף זכות…

מה שמאד מפריע לי וכתבתי בקטע שאם טוב לך והחיים שלך מסודרים אז הרע 'מתאדה'. מה הקשר? גם מאד טוב, גם רע. בעיני זה סוג של יכולת להכיל מציאות של גם וגם.

אם לראות את מה שטוב לך= למחוק את מה שאת מרגישה, אז קצת קשה להגדיל את הטוב ולהתמקד בו.

רק כשנותנים לרע את המקום שלו, מצליחים לחוות באמת את הטוב. לא?

מה דעתכן?

[שירה ינאי]

וואו נלי את כותבת כל כך יפה ואמיתי !!!
מוכשרת.