דמעות של סתם
-
דמעות של סתם
יש מישהו שאפשר לבכות אצלו עכשיו?
יש מישהו שאפשר לפרוק אצלו תסכול פשוט? יש מישהו כזה שיכול לשמוע שאני עצבנית עכשיו ולא על החמאס, כי עליו כבר כולם פרקו עצבים, יש מישהו שפנוי עכשיו להרגיש כאב פשוט של יום יום? כאב רגיל, אכזבה, תסכול, סתם , סתם, אבל כואב ומתסכל עד שבא לבכות?
אני מכירה את זה אצלי, אם היה אפשר לקנות דמעות -תגידו לי איפה, אני אלך לקנות, להרטיב קצת את הלחיים להפשיר את הלב, כי אצלי במלאי הם כמעט לא קיימות, ובאירועים כמו מה שחווינו, גם אלה ששמורות לרגעים מרגשים במיוחד, התחפרו עוד עמוק בפנים, ירדו לעומק המקלט שבבטן והגיפו את דלת הלב, לא נבכו, וכנראה שלא יבכו לעולם.
במקומם באות הדמעות של עכשיו, דמעות של כאבים סתמיים, כאבים פשוטים, תסכולים טיפשיים.
במקומם מגיעות הדמעות שאין להן עכשיו מקום בשום מקום בעולם.
דמעות שאסור לבכות כשיש כל כך הרבה כאב, וצער.
יש מישהו שאפשר לבכות אצלו עכשיו? האם יש באיזה מקום, דלת שמוכנה להיפתח גם לכאבים הקטנים של אנשים קטנים, האם יש לב שמוכן להכיל רגשות של קטנות, לא יוצלחיות, ערך עצמי תלוי על בלימה, מעורער, חוסר הערכה, וכאב על מילה אחת שמישהו שכח לומר- תודה…
אם אתם כאן קוראים מה שכתבתי – לא לכם כתבתי, רק חיפשתי במה , אז בבקשה שאף אחד לא יתן לי כתף, אני יודעת שנגמרו הכתפיים לבכות עליהם, ובמחסני הרזרבות שומרים לשעות חירום לדמעות אמיתיות שיש להם מקום ולגיטימציה. שאף אחד לא ישאל מה קרה, כי אני אתבייש לספר לו, לא רוצה להרגיש קטנה. אל תתנו לי משפטי חיזוק, גם לא סיפורי זוועה על כמה עוד רע היה יכול להיות וכמה הטוב שלי ענק- אני יודעת את זה, וגם מודה.
ויחד עם זאת אני דומעת -דמעות סתם.
תודה שהייתם קהל, מבקשת שלא תרגישו שמישהו שכח אותכם, או לא שם לב, שנתתם משהו, לא חסרים עוד דמעות של סתם בעולם, אבל אם יש לכם דמעות כאלו, תחפשו מקום להניח אותם
כמו שאני עשיתי כאן.
Log in to reply.