כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
המזוודה שלי/ שרה עמור
-
המזוודה שלי/ שרה עמור
אני מעלה קטע שכתבתי, אוזרת לכך את כל האומץ שיש לי, מקווה שתאהבנה🤗
המזוודה שלי/ שרה עמור
נטושה בקצה הרחוב, עומדת מזוודה חומה גדולה.
היא שלי, אני יודעת. אבל לי זה כבר לא מפריע, השארתי אותה שם, מזמן, אין לי צורך בה, רק צרות הביאה לי, המזוודה.
אני מסובבת את הראש וצועדת הלאה משם, ליבי לא נקף באותו רגע קריטי בו השלכתי אותה, וגם לא עכשיו, הרי מי צריך את מזוודת האתגרים?!
אצלי השארתי את המזוודה הוורודה, היפה והמרשימה. וכי יש אדם שלא ירצה מזוודה מלאה בכישרונות?!
טוב, לא אשקר את עצמי, כי בתוככי ליבי אני יודעת שהמזוודה היפה והמרשימה לא שווה דבר ללא המזוודה החומה, הכבדה והישנה. היא רק נותנת כבוד, גורמת לכולם לחשוב שאני מושלמת. אסור לי לרצות את זה?
המזוודה הוורודה והמרשימה גורמת לכולם להביט בי בהערצה, ושריקות התפעלות נשמעות כאשר שוב ושוב אני מראה לעיני כל את יופייה.
למרות שאת המזוודה החומה עודני נושאת, בליבי.
השארתי אותה שם, על שפת המדרכה, נטושה ובודדה, רציתי לברוח, ולשכוח. כי באמת, למי בכלל יש כוח שוב להילחם, שוב בקושי לשרוד, ובמיוחד אם המזוודה הוורודה הרבה יותר מרשימה בחיצוניותה?!
יום אחד, אולי כשיפסקו שריקות ההתפעלות אבין את האמת, ואולי באותו יום גם אגלה, בטעות שלי, ואבין בעצב שאת זמני פספסתי…………
אבל לא, איני רוצה להיות מסיפורי המורות, על נשים שלעת זקנה הבינו שכל חייהן היו שקר גדול, באמת שאיני רוצה, אני פשוט חצויה, מרגישה בין שתי עולמות.
באולמי השמחות כולן מגיעות ובידיהן המזוודות הוורודות, נוצצות ומושכות, אני מביטה אל מחוץ לאולם ורואה מזוודות מזוודות, כולן חומות, זרוקות בחוץ, בחושך.
אבל יום למחרת, בשבת, בבית הכנסת, המזוודות הוורודות והנוצצות שיום קודם הוחזקו בגאווה, נשמטות אט אט מידיהן והנשים מוציאות מן החושך את המזוודה החומה.
אני עוצרת על מקומי ומסובבת את הראש לאחור, אל עבר המזוודה החומה שמונחת שם, על המדרכה.
אני מרימה את המזוודה ומחזיקה אותה בידיי, טיפות נופלות על הידיים, יורד גשם? אני מרימה מבט, השמיים תכולים ללא ענן.
אני מקרבת את המזוודה לליבי, דומעת, מבינה, והעיקר- בוחרת לשנות.
-
5 תגובות
-
39
20
חברה חדשה
לא כל כך מבינה בכתיבה
אבל קטע חזקק
-
43
38
חברה חדשה
תודה❤
-
-
12
חברה חדשה
שרה אלופה שלי…
כל מילה דמעה
את אלופה בסדר גודל.
אין כמוך.
-
43
38
חברה חדשה
תודה❤
ובהצלחה בהפקה מחר!
-
-
128
122
פעילה בקהילה
איזה דימוי מעניין! מזכיר את הסיפור עם האדמו”ר והאישה שבאה אליו להתלונן על הצרות שלה.
אהבתי מאוד! תמשיכי לכתוב לנו קטעים יפים עם מסר חזק, כמו זה.
Log in to reply.
