חסדי ה’

[תמי אפשטיין]

תודה, דבורי הנחשונית.

מי מצטרפת??

[דבורי הרשלר]

תמי, חסמת אתמול את הדיון

אבל רציתי להגיב לך

שחשבתי על מה שכתבת

ובאמת חבל שלא כתבו גם על ההודיה

אבל לדעתי

ומדברת מגרוני בלבד

כמו שכתבתי

כל כך נשאבתי לסיפור של ביבס

שלא מספיק הייתי פנויה לקלוט את הנס

הזמן עשה את שלו

והתחלתי לקלוט

ואז כתבתי

הכל בקצב המתאים

[דבורי הרשלר]

ואל תפתחנה פה דיון על זה

תהיו ממוקדות עכשיו בהודיה

רק רציתי להבהיר

[ת. עקבי]

כיף לקרוא דברים כאלה 🙂

הייתי רק מנסה לזקק את החרוזים, או לעשות איזשהו מקצב קבוע, כי נתקע לי בקריאה יותר מפעם – פעמיים.

אגב, ללא קשר ועם, אבא שלי ציין בשולחן שבת שלדעתו הסיבה בשלה קרה הנס – היא רק בעקבות אחדות עמ”י סביב החזרת הגופות, עם כל הכאב שהיה טמון בזה. ואנחנו – נותרנו ללא מילים…

[דבורי הרשלר]

חשבתי על זה גם

ואת צודקת לגבי המחרוזים

אני באמת לא משוררת

וזה יצא לי מהשרוול

הייתי חייבת לצאת מהבית

ורציתי שכבר תהיה תגובה על הנס:)

[דבורי הרשלר]

החרוזים

[ה]

אז גם אני רוצה

להודות לד’ הגדול והנורא

שגם בגלו המרה והנוראה

לא עוזב ותומך בנו ביד רחומה

על ניסך שבכל יום עימנו

עם כל הצער לא עזבנו

ומידה טובה עלינו מרובה

פי כמה מהפורעניות שבאה

כ”כ הרבה מחבלים נתפסו

לפי שהצליחו לפגוע בנו

ורב הטילים שעלינו נשלחו

באויר נוטרלו והתפוצצו,

וגם חלק מהחטופים

מהגהנום חזרו יחסית שלמים

ואנחנו בלילה ישנות

בלי שום אזעקות

וב”ה בקיטורים עסוקות

על כאבי הבטן וההקאות…

בשעה שהיה מגיפה

תיקן דוד המלך ע”ה

שיאמרו כל יום מאה ברכות

וזה מה שעצר את המגיפה.

וזה מה שיעזור לנו גם היום

להודות ולהלל לברך את ד’ יתברך

על כל חסדיו

ובהלכה כתוב שיש לברך על הרעה כשם שמרכים על הטובה

אז לברך על הטובה ברור שצריך וחייבים.

[אתי אדלר]

ומן הניסים, הגדולים והמפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים…

שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם.

הכל בגזרת עליון!

[תמי אפשטיין]

תודה, אתי, על התזכורת המחויבת הזו

[מרים סולובייציק]

ועל ניסיך שבכל יום עמנו ערב ובוקר ובצוהריים – הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך…

אנחנו מודים לו על כל נשימה ונשימה, ועל כך שזכינו לקום בבוקר עם כוחות לעבודת השם.

איך ראיתי כתוב על מגנט?

“חי, וכל השאר בונוס.”