קשרים רעילים-איזה ספרים מדברים על זה?

[שירי .]

מילים כקוצים וברקנים/ מרים אדהאן

[ה. י.]

ספר מדהים,

שכתבה אישה מיוחדת

שהקדימה את זמנה…

ממליצה ממש לקרוא.

(לא עלילה.)

[שירי 🙂]

אם את מתכוונת לספר קריאה,

כתבתי את הספר 'רימייק' בדיוק על הנושא הזה.

[יעל דוד]

מה השם עט שלך?

ואיפה אפשר להשיג אותו? לא מכירה אותו…

[שירי 🙂]

תמר איתן, אפשר להשיג בחנויות יפה נוף אור החיים או ישירות דרך הוצאת קולמוס.

[יעל דוד]

תודה!

[שרי רובל רובל]

רימייק ספר מעולה. כבוד להכיר את הסופרת:) אהבתי שהוא מדבר בצורה הכי כואבת ורגשית על הקשר הפוגעני ומצד שני מעמיד את הכח והעוצמה של קשרים תקניים.

רוב הספרים בנושא מדברים רק על השלילי ורימייק (כלומר את 🙂 מצליח באומנות להביא את עוצמת ההרס מול כח התיקון.

[שירי 🙂]

תודה על המשוב, שרי.

[מירי]

כל מילה!

ספר מדהים שנוגע בנושא בצורה רגישה ומעוררת התפעלות

וסתם ככה, מרתק בפני עצמו

[הדסה]

ראויה

[יעל דוד]

תודה!

הספר הראשון שקראתי בנושא:)

[אבישג]

אחרי שקראת את הספר ראויה

לאיזה גלאים את חושבת שהוא מיועד?

[הדסה]

נשואות

או בחורות ממש בוגרות ומודעות

בגיל צעיר יותר או פחות בשל, פשוט לא יבינו כלום, הוא כתוב מאוד מאוד רגיש ובצורה דקה ועדינה

[יעל דוד]

לדעתי זה תלוי בבגרות:) כה שנשמע באנלי.

אבל לדעתי 18+

ככה אני חושבת. יש שיחלקו עלי ויגידו שהוא ממש למבוגרים

שרי לדעתי כתבה אותו למבוגרים

[ה. י.]

הספר כתוב בצורה ממש חכמה ומרומזת

לא חושבת שיזיק לבת 16 לקרוא אותו.

(התופעה של קשרים בעיתיים בין בנות- מתרחבת,

חייבים לתת על זה את הדעת.)

[ריאלית בצניחה]

ראויה….

אחד הספרים היפים שקראתי בנושא.
כל כך בצניעות, כל כך בחכמה.

ואם יש מטפלת שאני מרגישה לגמריי ששווה כל שקל,ומרגישה הכי אני,
זו שרי.
אישה מיוחדת!!

הייתי נותנת לבת שלי לקרוא אותו מגיל 16.
אולי תחלקו עלי אולי לא.

אבל הבנה , וזהירות בנושאים האלה החל מכיתה י'…
י"א…

שזה גיל הקשרים והתסבוכים למינהם.

[יעל דוד]

צודקת על ראויה.

מכירה את שרי באופן אישי

היא אישה מדהימה!!

[אתי כהן]

שירי, מסכימה לפרט בראשי פרקים על מה מדבר הספר שלך?
לא זכיתי עדיין לקרוא אותו:(

[שירי 🙂]

אגב, הסיפור פורסם כאן בהמשכים, אבל מחקנו אותו כשהגעתי לשלב העריכה.

נשאר רק אשכול התגובות, אם מעניין אותך.

בקצרה,

הסיפור עוסק באנשים רגישים מאד (או יותר נכון, באישה רגישה מאד)

ואיך הרגישות הזו משפיעה עמוקות על היכולת להתמודד עם משברים, רעילות ובעצם, כל דבר שקורה מסביבם.

שירי (כשפתחתי את הפרופיל לצורך פרסום הסיפור, השאלתי ממנה את השם), מגלה שחמותה מסובכת בעלילה שאף אחד לא יכול להפריך, ונאלצת לעבור עם משפחתה לצרפת.
אולם הלימודים ומה שהיא עלולה להפסיד אם תפסיק אותם, מאלצים אותה להישאר בארץ, לבדה.
ברקע- מטרידה אותה פרידה לא פתורה מחברה- אחות יקרה, וטראומה נוספת ששירי לא יכולה לקרוא לה בשם.
וכל זה, נועל אותה ולא מאפשר לה לפתוח את הלב למי שמבקשת להתקרב- אביגיל, חברה ללימודים.

שירי, מוצפת וכואבת מהבחירות שלה, מנסה להפתח למרים, חברה יקרה של אמה. היא משקיעה כוחות גדולים במאמץ להבין מה עומד מאחורי ההמנעות והקיפאון שלה. מרים היא האור והכוח בסיפור הזה.
ובכל אופן, ככשירי נשארת לבדה, חסרת אונים ומתגעגעת למשפחתה וילדיה, הכללים משתנים. ומסתבר שמישהו יודע זאת, ומתחיל להרים ראש.
אביגיל מתגייסת לעזור, הן מנסות להבין ביחד רמזים שמגיעים בצורת ציטוטים מתוך ספרים (אמיתיים), ולהקדים את צעדיו של מי שזה לא יהיה.

ומכאן, עדיף להמשיך לבד…

הסיפור הזה נולד כשליחות, מתוך אמת ומחקר יסודי, והוא שואף לתת כלים אמיתיים לכל מי שקשר כלשהו פגש בו והכאיב לו.

ולא משנה מהי ההגדרה של האדם או ההפרעה שלו, משנה איך זה מרגיש לך, ואיך את יוצאת משם חזקה ומחושלת, עם כוח להעביר את התובנות שלך למי שזקוק להן.

[אסתר פת]

הספר שוקלת להיות, של רותי קניג, מדבר גם על קשר רעיל

מהיכרות אישית (לצערי) של הנושא-לדעתי היא כתבה את זה מעולה

[יעל דוד]

תודה אסתר.

גפ אותו קראתי

הוא מצוין. מדבר בול.

[רחל כהן]

לדעתי אי אפשר לתת את ראויה למישהו מתחת ל18+ וגם זה רק אם היא ממש בוגרת ומבינה

אישית מכירה בחורה בת 18 שקראה ועשה לה ממש לא טוב…

לבת שלי לא הייתי נותנת לקרוא

[נאוה נאור]

ניפגש בהר הברוגז- מדבר על תיסבוך בין 2 נערות צעירה ובוגרת יותר

קל וחומר של דבורי גם הוא קשר רעיל בין שני נערים בישיבה

[אפרת M]

ניפגש בהר הברוגז הוא ממש ממש לא על קשר רעיל!!
הוא על תסבוך הכי מוכר שיש ישר מהסמינר…

[בינה פרעס]

פגע וברח של לאה סמילנסקי.

הקיר הרביעי של דבורי רנד.

הכל סיפור של פיקסלים של תמר.

[דגש חזק אסתר מגנוז ניקוד ועריכת לשון]

ולדעתי קשרים עלולים להסתבך כבר בגיל צעיר יותר (12,13)

להתרשמות, לחצו כאן!
<https://drive.google.com/file/d/1gKLI9j-B67Eg1UEJA-qYoyaA7rIh3QDv/view?usp=sharing&gt;

‫בתאריך יום ב׳, 30 במרץ 2026 ב-19:25 מאת קדם

[Frumi Brayer]

הספר "מחוקים"- מיכל בוני

הספר אם תשכחי את עצמך- אורית חזן

------------------------------------------------------------------------------------------------------

אמא , רוצה כח? זה מחכה לך כאן...   רוצה להציב גבולות ברכות ובבהירות? כאן כל התשובות

[אפרת M]

הספר מחוקים ממש לא על קשר רעיל!!!
הוא על כת חרדית שבראשה עומד אדם נרקיסיסט אבל זה לא נקרא קשר רעיל
מי שרוצה להבין מה זה קשר רעיל שתקרא את הקיר הרביעי של דבורי רנד
הוא באמת משקף מערכת יחסים רעילה והורסת בין אמא לבת
הוא קצת קשוח

[אסתר פת]

אגב קופצת על השרשור-הכל סיפור של פיקסלים, איפה אפשר לקנות?

[שרה לרנר]

תכתבי בגוגל "הכל סיפור של פיקסלים", יעלה לך האתר הרשמי של הספר.

אני קניתי אותו בדני ספרים – עלה לי חצי מחיר ממה שעולה באתר הרשמי, שווה בדיקה.

[מירי סול]

אם תשכחי את עצמך (אורית חזן)- התעמרות בעבודה (קשר רעיל של בוסית ועובדת)

הקיר הרביעי (דבורי רנד)- הורות רעילה

הכל סיפור של פיקסלים- זוגיות רעילה

ממליצה בחום על שלושתם!

פיקסלים מכולם הוא הכי פחות מסונן ולכן גם הכי קשה לקריאה,

כדאי לקחת בחשבון מראש.

[מירי סול]

אם יורשה לי לקפוץ על השירשור-

אשמח להמלצות על ספרים שמתמקדים ספציפית במה שנקרא "השעיר לעזאזל"

במשפחה נרקסיסטית או לא דווקא.

תודה רבה!

[יעל דוד]

מירי אני קראתי כל חומר אפשרי שנושא

לא מצאתי בדיוק על הכבשה השחורה שבבתים

אם את תרצי חומר תכתבי לי באישי

[יעל דוד]

מירי תכתבי לי באישי

אולי אמצא לך חומר על זה

[shani R]

לילה ולא דומיה – ברטלר
ספר מטורף…

[שני ב]

הקיר הרביעי מאוד מתמקד בגיבור ה"שעיר לעזאזל" במשפחה.

[מירי סול]

נכון, קראתי אותו והוא הכי ממחיש ומדויק שיש!!!

אשמח לדעת אם יש עוד ספרים כמוהו.

(בהתמקדות על הדיוק הספציפי הזה)

תודה!

[נחמי בש]

הספר פגע וברח של לאה סמילנסקי

[מירי סול]

תודה,

קראתי הרבה פעמים,

לא דומה ולא כמעט…

[אסתר פת]

שימו לב, הספר הכל סיפור של פיקסלים מאד קשה לקריאה

לא יודעת אם הייתי ממליצה לחברה לקרוא סתם

רק מי שיש לה סיבה לקרוא

או מי שיש לה לב חזק

[תמר ת]

יש עוד ספרים בסגנון של ראויה? מישהי מכירה?

[יעל דוד]

אין:)

תאמיני לי שחקרתי ובדקתי…

שרי היא האחת והיחידה.

[משפחת לב]

את יודעת איפה אני יכולה להשיג אותו?

אני גרה בירושלים

ואגב שקניתי אתמול את הכל סיפור של פיקסלים, מקווה לא להתאכזב…

[הדסה]

אשמח מאוד להשאיל אותו ממך כשתסיימי. אני גם מירושלים

[איטה אימר]

אשמח לשאול / לקנות את הספר "ראויה" בביתר

[ה]

שאלה קצת שונה,

אתן יכולות להגיד שהספרים האלו עזרו לכן בהתמודדות עם הקשר הרעיל (במשפחה, לא בעבודה)

אם כן, במה זה עזר?

[שושי ש]

במודעות

[ה. י.]

עצם העובדה שפתאום את שומעת שזה לא תקין, שלא אמור להיות ככה.
לקבל תיקוף לתחושות הקשות שלך,
אומרת משפט קצת חריף אבל להבין שבשונה ממה שלימדה המורה בכיתה ה'- לא תמיד הורים אוהבים את הילדים, ופועלים רק כדי להיטיב איתם.
גם ברמה הפרקטית מצאתי עצות מעולות בספרים, כמו טכניקת הסלע האפור- חושבת שהובאה בפגע וברח.
בקיצור, נעזרתי המון בספרים.

[ה]

לצערינו לא רק המורה בכיתה ה' חושבת כך,

גם כאן בפורום היו כמה שטענו את זה בתוקף…

בכל מקום אנשים חושבים שמה שהם מרגישים – אז כולם כך,

וזה ממש לא 🙁

[ה. י.]

אני אוהבת תמימות, בעקרון

ומי שבטוחה שהורים אוהבים זאת אקסיומה,

מקווה שיש לה די טאקט לשתוק את זה בסיטואציות מסוימות…

[תמי אפשטיין]

טבע האדם הוא שהורה אוהב את ילדיו, ולו משןם שהוא אנוכי וילדיו הם שלו.

מה לנו יותר מרש"י שאומר שאין אדם מתקנא לא בבנו ולא בתלמידו?

נכון שיש אנשים שהם הפך הטבע, ויש אנשים בעייתיים ויש גם אנשים חולים. אבל לפעמים התחושה היא שדברים קצת יוצאים מפרופורציה. צריך לזכור שגם אם הורה לא אוהב את בנו – הוא עדיין בעמדת מיעוט.

משום מה, שיטוט בפורום לאחרונה מעביר הרגשה כאילו כל ההורים נרקסיסטיים וכל ההורים לא אוהבים את ילדיהם ו/או מציקים להם.

אז לא. יש מיעוט כזה, ואסור לנו לתת את התחושה שהם הרוב. כי הם לא. אל תהפכו את הנורמליים למיעוט.

הנ"ל לא בא לשלול כאבים של אף אחת. רק לשים גבולות למציאות המתרחבת באתר

לכתיבה שנוגעת בנקודה: [email protected]

לספרים שלי

[ה. י.]

המציאות הזאת מתרחבת לא רק באתר

וגם אני לא אוהבת את טרנד התיוגים

אבל מה לעשות שאחוז הנרקיסיסטים באוכלוסיה גבוה,

הרבה יותר ממה שהיינו רוצים?

[שרה לרנר]

מגיבה מאוד בזהירות, ומתוך הכרה בכך שאין לי שמץ של הבנה בהתמודדויות שניתנו לאחרים.

אם תקראי את תגובותיי בשרשורים שונים, תוכלי לראות שאני לא מכחישה אף התמודדות שקיימת בעולם. ולצערי, אני מודעת גם מקרוב מאוד למצבים כואבים, שורפים, שכילדים לא דמיינו שהם יכולים לקרות לנו.

ובכל זאת, מותר להתייחס מעל במה ציבורית להבדל בין דרך הטבע לבין סטיה ממנו.

כן, רוב ההורים בעולם אוהבים את ילדיהם. זו לא רק המורה בכיתה ה' שחושבת כך. זה טבע ביולוגי שה' ברא באדם, ואגב – גם בבעלי חיים, להבדיל.

ודווקא לכן, כאשר זה לא כך – הכאב הוא בלתי ניתן לתיאור, ואני מודעת לכך שאין לי קצה של הבנה בו. בענווה עצומה, אני יכולה רק להרכין ראש בפני אלו שנבחרו לניסיון הזה.

אבל מותר לדעת מהו הכלל, ומה היוצא מן הכלל.

זו לא הדוגמא היחידה. מותר לנו לאפשר לבחורה מאורסת להתרגש לקראת החתונה, למרות שיש כאלה שעבורן הנישואין יתבררו למפרע כאסון, בלי שיכלו לדעת על כך מראש.

מותר לנו להתכונן בהתרגשות ללידה, למרות שלפעמים לידות לא נגמרות בלידת ילד בריא ושלם.

מותר לנו להאמין שרוב מי שאנחנו מכירים כירא שמים הוא אכן כזה, למרות שלפעמים מתברר ההיפך הגמור, ולצערי, כאן אני בהחלט מדברת מחוויה אישית.

אנחנו לא נאיביים בזה שאנחנו מאמינים בסדר הנורמלי של העולם.

במצב לא נורמלי, התגובה הלא נורמלית היא הנורמלית – אחד המשפטים החזקים ביותר שקראתי בספרו של ויקטור פרנקל. אבל רוב המצבים הם כן נורמליים, וכדי לנהל חיים בריאים – מותר וחובה להבדיל ביניהם, ולאבחן מתי המצב הוא נורמלי ומתי לא.

מקווה מאוד שהובנתי נכון.

[ה. י.]

מסכימה איתך מאוד,

לא רואה סתירה בין ההודעות שלנו.

אין ספק שרוב ההורים אוהבים את הילדים שלהם

ואין בזה כדי לשלול מציאות קיימת,

של אנשים שאין להם יכולת לאהוב. בכלל.

(ואם הזכרנו את המורה, אז לא מצפה ממנה לתגובה אחרת,

אבל כמה תלוש לצטט לבת אחת עשרה פסוקים על אהבת אב לבניו,

כשהיא מספרת ש… )

זהו.

[שרה לרנר]

אוי, אם התכוונת לומר שהמורה באמת הגיבה ככה לבת שסיפרה לה מה שסיפרה – אז אכן, זו אמירה בקונוטציה מאוד אחרת.

מה שהבנתי ממך הוא שהאמירה שבדרך כלל הורים אוהבים את ילדיהם היא אמירה ברמה של כיתה ה', אבל אם התכוונת למה שכתבת עכשיו – זו באמת אמירה מאוד שונה.

[טובה אכשני]

לגבי התועלת מהספרים:

כשהייתי בתיכון היה לי קשר רעיל עם חברה, מהסגנון של מה שראויה מתאר ברמיזה ובעדינות מטורפת.

מורה אחראית שזיהתה את הדפוס של הקשר הביאה לי לקרוא את ראויה,

(באישור של אמא שלי כמובן שקראה אותו לפני…)

ממש נפקחו לי העיניים. דיברו איתי הרבה על הנזק שיכול להיות מקשר כזה, ורק כשקראתי את ראויה- הפנמתי.

כן יכולה לומר שלקח לי זמן לעכל.

קראתי אותו פעם אחת והחזרתי למורה ההיא, ורק כמעט חודשיים אחר כך קלטתי שבעצם לא הבנתי כלום.

אני ממש רוצה לקרוא אותו שוב, אם יש למישהי להשאיל או למכור בבני ברק- אשמח ממש!

לא חושבת שיש בעיה שבנות תיכון יקראו אותו כי הן פשוט לא יבינו את העומק…

[יוכבד גרינבוים]

אני אישית קראתי את ראויה לפחות 5 פעמים ובכל פעם שמתי לב לדברים חדשים ונחשפתי לרבדים עמוקים יותר (אני מדברת בתוך פסיכותרפיסטית – זה ספר עם עומק טיפולי מטורף). בעייני זה ספר חובה לכל אמא לנוער מתבגר ולכל אישה בעצם… מעבר לפיתרון הסיפרותי הגאוני ששרי יצרה שם היא הצליחה להמחיש בצורה מדהימה את טשטוש הגבולות ההדרגתי שנוצר בפגיעות.

ממליצה!!!

[ריאלית בצניחה]

אני בתוך כדי קשר רעיל מאד {!!!} קראתי את ראויה,
הוא עזר לי בתת מודע
יותר מאשר המודע והלתכלס לעשות מעשה…

אחרי המון זמן ושעבר תקופה מהקשר הזה עם טיפולים ב2 הצדדים, הרעיל והמורעל
קראתי אותו עוד 8 פעמים לפחות
וכל פעם עם דמעות בעיניים….

זה עצוב ,
אבל הקשרים האלה קיימים, חריפים,
ולצערי לא נכתבים בעדינות והסתרה כמו בספר,
שאגב גאוני.

העולם השתנה. איך אמר רב אחד? מה שילדים בני 8 חשופים היום [גם בחרדי, ברור שעם הבדל לעומת החילוני]
זה לא מה שאני ידעתי גם בגיל 30.

הנפגעים והפוגעים התעצמו, ולצערינו גם אנשים יראי שמיים מאד.
מישיבות טובות.
מניסיון עצוב וכואב.

בהצלחה.
ו– לא לוותר על טיפול.

[alufit]

טוב

קראתי קצת ממה שהלך פה

כפי הנראה רובכן נשים נשואות

אני בחורה בת 20 עדיין עניין הקשרים הרעילים שלי הוא נטו בין חברות

קראתי את הספר ראויה בתוך קשר רעיל שהייתי בו

כמו שמישהי כתבה הוא עשה לי ממש לא טוב…

אני חושבת שנושא של קשרים רעילים חייב מודעות וגם אני חושבת לא לתת לבנות צעירות בגיל או צעירות בהבנה לקרוא אותו וחבל, חבל שלא דיברו אתי על הנושא שהייתי יותר צעירה

ואני כותבת בכאב את הדברים הספר ממש טלטל אותי….

עזר או לא זאת עוד שאלה

כי כשאת בפנים זה מסובך

חוצמזה קראתי גם את הספר "הקיר הרביעי" של דבורי רנד

וואו הוא אולי יותר עדין אבל הוא חזק ואמיתי וכתוב באומנות ששמורה רק לדבורי

ממליצה עליו מאד במיוחד למי שאוהבת כתיבה ברמה גבוהה

אוי זה נושא כואב

וחבל שלא מדברים עליו…..

[מירי סול]

הקיר הרביעי מדבר על רעילות בתוך משפחה.

החברות נכנסת לעניין רק כשיסכה נכנסת למשפחה,

ודווקא היא כל הזמן מנסה להישאר חברה ולא לתת לרעל של המשפחה לחדור לקשר בינה לבין בקה.

גם כשהיא לא מצליחה- אני עדיין לא רואה את החברות שלהן הופכת לרעילה,

היא פשוט נהיית הרבה הרבה פחות חברות והרבה יותר חלק מהרעל המשפחתי.

כך שבעיני-

הקיר הרביעי וראויה מדברים על נושאים שונים לגמרי.

המשותף היחיד הוא קשר שהוא ההפך ממיטיב.

מעניין אותי איפה מצאת מקום להשוואה, כי נשמע שאת כאילו משווה ביניהם.