כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
כאב של אבן
-
כאב של אבן
טובעת לי בשקט,
אפ’חד לא יציל אותי.
לא יתקרב.
לא יגע.
אפח’ד לא יראה אותי מחרחרת.
חלשה.
אני לא מתרברבת בזה.
מקנאה בכם אנשים כנים,
שנותנים אמון בשניה.
אני כואבת.
את חוסר היכולת לתת אמון,
להתמסר.
את האוזניים ששורפות,
הרגליים המגרדות.
כשמישהו לידי מעיז לומר נפש,
או משבר,
או תמיכה,
או אמפאתיה,
נמחק לי שליש מהלקסיקון.
עקב תגובה אלרגית חריפה.
אפ’חד לא יתן לי יד.
היא שרוטה.
חבולה.
אף אחד לא נכנס אליי פנימה..
כבר עשו שם שמות.
והצמחתי שם שער מפלדה,
עם קוד.
שבעצמי שכחתי.
הצמחתי שם חומות הגנה.
עם גדרות תייל,
נשארתי לבד.
מבחירה.
בכנות,
זה נורא.
נורא.
-
11 תגובות
-
מאוד נוגע ללב
למרבה הפרדוקס, דווקא הקטע הזה שמספר על חוסר פתיחות וקושי לתת אימון, כתוב בשיא הפתיחות ומעורר אימון אצל הקורא/ת -
אין מילים!!!!!
-
אאוץ
כואב כל כך.
-
😢😢😢
-
אגב–
את כותבת מאוד יפה…
אבל וואאוו
זו התמודדות מאוד קשה!!
אני איתך אחות❤
-
וואו, איזה יכולת הבעה….
מקנאה בך רק על זה….
😍
-
“השלך על השם יהבך והוא יכלכלך” – “השלך” – אמר דוד לנפשו השלך משאך על ה’ וכן יהיה כי הוא יסבול משאך ר”ל בטח עליו שהוא יקל משאך מעליך וכן יהיה כי לא לעולם יעזוב את הצדיק להיות נוטה.
תסמוך על השם כמו שהתינוק סומך על אמו:
איך זה להיות תינוק?
כולם דיברו מסביב
עד ששמעתי קול חביב
מותק שלי חמוד,
כמה חכיתי
כמה צפיתי
כמה התפללתי
ואיזו מתנה קיבלתי!
זה היה הקול הרך
שאני אוהב כל כך
ואני מוחזק
חזק-חזק!
בידיים הרחומות
שלי כל כך נעימות
סוף סוף איזה כיף
כי אמא אותי מעכשיו תלטף
אני מרגיש רגוע
גם מהבלתי ידוע
כי אני מרגיש וחש
מה שאצל כל יהודי מורגש
כגמול עלי אמו
שם על השם ביטחונו
-
תודה על התגובות…
מרים תודה שהזכרת… מחזק.
-
הכנות שלך
כל כך חזקה
יותר מכל האבנים והגדרות
ואני מאחלת לך
שהחומה תבקע
ותזכי לחוש, לזכות ולראות
באור האורות
ביד השם
רחומה ופשוטה
לא תהיי עוד שרוטה!
מעריכה מאד את ההתמודדות והאומץ!
-
וואו איך כל מילה חודרת.
זה כל כך נוגע! -
אואווו איזה כואב, מצמרר.
בוכה איתך ביחד.
כאב שאף אחד לא יבין, ואת נמצאת בו לבד.
שולחת לך חיבוק גדול!
ומתפללת בשבילך לטוב..
Log in to reply.
