
כולנו חיות קצת באוקיינוס, חושבות אחרת?!
קדם ‹ Forums ‹ כתיבה ספרותית ‹ כולנו חיות קצת באוקיינוס, חושבות אחרת?!
-
כולנו חיות קצת באוקיינוס, חושבות אחרת?!
פורסם ע"י אפרת קופמן מיתוג שיווק ופרסום on 26/02/2024 ב8:48 pmהיי.
כולנו חיות קצת באוקיינוס משוגע. שוחות עם הזרם, לפעמיים גם נגד הזרם. ואם נאמר את האמת החיים האלה הם – אוקיינוס אמיתי.חושבות אחרת? שתפו…
מעל השמיים מול המים
והגלים שוטפים את כל המחשבות
עברו שנתיים התקדמתי קצת בינתיים
אנחנו כמו דגים ממשיכים לשחות
לוקחים נשימה מוציאים בועות
שומרים על השתיקה ולא מוותרים על הכבוד
מפלסים את הדרך תמיד צמאים לעוד
לומדים מה צריך באמת כדי לשרוד
כי החיים הם אוקיינוס אחד גדול
כולם רוצים רק לטרוף ולאכול את הכל
גם אחד את השני מי טוב יותר ממי
מי יותר כישרוני מי מוצץ את דמי
מי יותר עקרוני מי תופס את מקומי
החיים האלה הם אוקיינוס אמיתי
מעל השמיים מול המים
והגלים מציפים את כל התהיות
חלפו שנתיים גדלתי קצת בינתיים
אנחנו כמו לוויתנים ממשיכים לשחות
כבר חיה פצועה מלאה בצלקות
יותר נבונה יודעת להתמודד עם המכות
ועדיין רעבה תמיד רוצה לזכות
היא לא מאלו שמחפשות על מה לבכות
מעל השמיים מול המים
והגלים שוטפים את כל המחשבות
עברו שנתיים גדלתי קצת בינתיים
אנחנו כמו כרישים ממשיכים לשחות
אפרת קופמן הגיבה לפני 1 שנה 4 חברות · 6 תגובות -
6 תגובות
-
0
12
0
חברה חדשה
וואי, אהבתי מאד.
מסר מחודד.
זו נקודת מבט לראות באוקיינוס דווקא את הכרישים…
-
4
8
0
חברה חדשה
חושבות אחרת? שתפו…
אמממ כן, אני חושבת אחרת 😏
בתור שיר, השיר מקסים
אבל בתור הסתכלות על החיים –
אז לא, החיים שלי ב”ה לא אוקינוס, אף אחד לא מנסה לטרוף אותי, למצוץ את דמי או לתפוס את מקומי 🙄-
372
546
0
פעילה בקהילה
חס וחלילה, לא מנסים לטרוף אותי, אבל כן מנסים לרוץ את החיים במטרה להגיע ולהשיג הרבה פעמים כמו השני ואף יותר מהשני.
זה הרבה קשור ללחץ חברתי, לא?
אשמח לשמוע ולהחכים מזווית ראייתך.-
4
8
0
חברה חדשה
את התגובה שכתבת עכשיו, יחסת לגבי עצמך,
וזה נכון שלפעיתים אנחנו נופלים בהשוואה ומרוץ להשגים ביחס לאחרים ולא ביחס לכוחות והיכולות שלנו.אבל מה שהובן מהשיר (לי בכל אופן)
שזו לא התיחסות ודיבור לעצמינו, אלא צורת הסתכלות על האחרים שחיים בעולם (“מוצץ את דמי”, “תופס את מקומי”)
ועל זה חלקתי, אני מעדיפה להסתכל על העולם בצורה חיובית יותר 🙂
-
-
-
50
36
0
פעילה בקהילה
וואו. שיר בועט
מסר חד, ברור וקולע. שורד, כמו כולנו…
אפרת, אהבתי מאד!
מסכימה שאנחנו חיות באוקיינוס. בטוחה גם שבידנו הבחירה האם להמשיך להיסחף עם הזרם/ להילחם נגדו, או למצוא לנו פינת חוף מוצלת ולשבת שם בנחת, הרחק מעיני הכרישים.
יהיה לנו שם הרבה רוגע, ואף אחד לא יילחם בנו. מצד שני יהיו פחות נופים, וחיים הרבה פחות אטרקטיביים. אבל זה כבר בחירה של כל אחד מאתנו🙃
Log in to reply.