כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
לא עוד יום השואה תמים ***שיתוף***
-
לא עוד יום השואה תמים ***שיתוף***
זה לא עוד יום שואה רגיל וסטנדרטי.
זה לא עוד יום שואה בו מעלים זיכרונות ככה בשאנטי.
זה לא עוד יום השואה שמספרים בו מתי השמש שקעה,
ושרק אחרי 6 שנים, חשוכות, ארוכות ומייסרות, זרחה.
(גם לכן יצא לשמוע את הסיפורים של סבא וסבתא שלכם כל שנה מחדש?
לחזור על אותם פרטים באופן מוחשי כאילו קרו היום ממש?)
וברצינות ובלי מליצה כי זה יום עצוב ולא יום שמחה וחגיגה
זה לא עוד יום השואה שמזכירים ומראים בו סימנים של טלאי צהוב ופסי רכבת ישנה,
של גדר טייל מסוכנת, מפחידה וגבוהה, של מדף שהפך להיות במשך 6 שנים למיטה הקבועה.
האמת? בלי הכחשה? מצמרר אותי לחשוב על זה. (מצטערת. היום נעלמה לי הציניות הידועה לטובה או לשמצה)
זה לא עוד יום השואה שמדברים על עבר, שחשב על לשרוד את ההווה, כי דמיין את עתיד.
היום, יום השואה שמרגיש הרבה יותר מוחשי וקרוב מתמיד,
כאילו חזר אחורה בזמן ונשאר פה כדי להרעיד (אמא’לה ואבאלה שלא היה להם אז – איזה מפחיד)
כאילו הגיע רק כדי להזכיר ושוב להגיד,
שהבטחנו לא עוד והנה, אתם, דור המסכים, דור 2024, מה יש לכן לומר על מה שיקרה בעתיד.
כאילו הזמן עצר וקפא מלכת, רק כדי שנחזור לשבת ולהקשיב למי שמסכים או מסכימה להעיד,
שהרגו, רצחו, שרפו, בתרו (ועוד כל מיני פעולות שלא רצוי ונכון על הכתב להוריד), במשך 6 שנים, (יום יום, שנה שנה.)
רק כי נולדו היהודים בלי מדינה בזמן הלא נכון ובמקום הלא בטוח על המפה,
רק בגלל זה, הן לקחו חלק בהיסטוריה כתובה ואפופה שנחרטה.
אוקיי, אני מסכימה אתכן, כנראה היו סיבות נסתרות שלעולם לא נבין ונדע למה קרתה השואה,
של יושב המרומים. של אב הרחמים.
ועדיין זה עצוב מאוד וחשוב מאוד לזכור שזה קרה, למרות שלעולם לא נכיר ונשמע כל ניצול וניצולה.
ועל מה כל החפירה? (מבינה לליבכן, מקווה שהיה לכן מעניין עד לכאן ולא נרדמתן בין שורה לשורה)
כי מרגיש לי שהשנה יום השואה מקבל תוקף אחר, משמעות אחרת, מהות אחרת.
נכון, אתן צודקות ב-7 לאוקטובר לא הלכנו עם טלאי צהוב, גם לא היינו מסביב לגדרות טייל, וגטו בשכונה
אבל כן הרגו, רצחו שרפו… את האנשים והאזרחים על היותם יהודים.
כן נשמעו ונשלחו לרוב חלקי הארץ אזעקות וטילים
כן, יש יהודים שעדיין לא ראו אור יום ונמצאים במנהרות חשוכות ותחתיות כבר מעל ל-210 ימים…
אז לא, זה לא עוד יום השואה רגיל, סטנדרטי ותמים.
-
7 תגובות
-
מהמם, אהבתי ממש!
רוצה להגיב על השורות האלו:
רק כי נולדו היהודים בלי מדינה בזמן הלא נכון ובמקום הלא בטוח על המפה,
רק בגלל זה, הן לקחו חלק בהיסטוריה כתובה ואפופה שנחרטה.
שנאת הגויים ליהודים שבכל דור ודור אינה קשורה כלל וכלל למדינה שהיתה או לא ליהודים, למיקום או לזמן.
אלא מהסיבה הפשוטה ש”עשו שונא ליעקב”.
(אדרבה, עצם קיום המדינה הגבירה את שנאת הישמעאלים וגבתה דם רב, לא נכנסת לנושא ההשקפתי הזה…)
-
מסכימה. האמת, היה לי ספק אם לכתוב את המשפט הזה, ידעתי שיהיו עליו הרבה תגובות וזוויות מחשבה לכאן או לכאן, אבל עדיין כתבתי אותו, כי זה משפט שהרבה ניצולים אומרים מתי שהם מספרים את סיפור ההצלה שלהם. מה שנקרא יש את המאקרו ויש את המיקרו.
שורה תחתונה – צודקת.
-
-
וואוו,
פשוט וואו.
יש לך כתיבה ממש יפה שפשוט כיף לקרוא כל פעם מחדש.
-
תודה. איזה כיף לשמוע. כל פעם מרגש מחדש, באמת.
-
-
אוי את מדהימה אפרת. רגשת אותי מאוד
גם אחרי קריאת כמעט כל הקטע לא הייתי מוכנה לשני משפטי הסיום…
השם ישמור עלינו תמיד מכל אויב בכל גרסה שהיא…
-
אמן. תודה.
-
-
עצוב שזה כתוב כ”כ טוב וכ”כ רע ונכון…
כניצולת שואה (אני לא בת מאה🙃 אבל עד היום אנחנו מלקקים את הפצעים וחובשים את המכות שקיבלו ההורים שלנו והפכו לחלק מה-DNA שלנו) זה ממש עורר בי ממש צמרמורת רק מלחשוב על זה שיש כאלו שנמצאים ברגעים אלו בשנת 2024 ה’נאורה’ וחווים את אותם חוויות איומות ולא נתפסות על הדעת…
איך הייתי פעם נאיבית לחשוב שרק פעם קרו סיפורים כאלו והיום אנחנו חיים כבר בין אנשים מתורבתים…
מסתבר שהשנאה לישראל היא התרבות אז כמו היום עד ביאת גואל…
Log in to reply.
