לגדול- שיר לביקורת
לגדול- שיר לביקורת
כששריטות העבר נדבקות להריסות ההווה
ופצעים שלא החלימו שבים לדמם
כשעתיד ועבר נרקמים בחוטים שהפחד טווה
והכח אוזל, מותש ,לא יכול להילחם
ומשמעות שמאבדת זמן
וטעות אחת של לב קטן
ששבור מתקווה
שכבר לא מנחמת, לא מחממת.
רק אוטמת רצון, להבה
ועבר שכבה
ופירורי העפר
מתפזרים בשחור
חודרים להווה
שורפים ת'נשמה
יושבים על קנה הנשימה
ורק כרית קצת רטובה
בחושך
ואבק שהיית
עם אכזבה
חנוק באובך
וכאב של היום שחורט על דגלו
והלב שדומע מול השבר שלו
נותר רק לבקש
בעיניים כמהות
לשוב לחדש
ולמחוק טעויות
זה שלב של לגדול
להגביה קומה
מה שבכי יכול-
להבקיע חומה
של מי שאני היום-
שבורה מאתמול
סוחבת שק עם אבק ששורף בעיניים
מביטה לשמים
מבקשת לגדול
לקרוע שקים של כאב
להתנתק מהכל
הנפש כמהה להחלים
לשכך כאבים, ומילים
ולחנים עצובים כותבים שיר של תקווה
מתנדנדת על חוט
לא שורדת טעות
לא מועדת- מהות
רק הבנה שנצתת
מכבה להבה, ואכזבה, ששאבה…
כי הריסות העבר לימדו אותי ללכת
בין גיצי העפר, בין עצים ושלכת
בין חלומות מתנפצים וקרקע נשמטת
למדתי לקום בשביל אמת שזועקת
לחבק, להחזיק
רגעים בידיים
להבין שהתקדמתי
צעד או שתיים
והעיקר- לא ליפול
להילחם- בהכל
ולנצח-
כי מה זה אם לא לגדול?
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.