מאחורי המסכה/שרה עמור
קדם ‹ Forums ‹ כתיבה ספרותית ‹ מאחורי המסכה/שרה עמור
-
מאחורי המסכה/שרה עמור
פורסם ע"י Sara Amor אומנות הבמה והפקות תוכן on 26/12/2024 ב10:36 pmאוזרת שוב אומץ, ומשתפת שנית בשבוע זה, ושוב- מקווה שתאהבנה🙂
מאחורי המסכה/שרה עמור
אני עומדת ליד דלת הבית וזוקרת במבטי את מדף המסכות, איזו מהן אבחר לחבוש.
אולי את השמחה? לא, אין לי כוח לאיחולי המזל טוב שיצוצו לעברי ואז שוב ושוב להוכיח לכל מתעניינת ומאחלת בפוטנציאל ששום שמחה אינה שוכנת כרגע במעוני.
אולי החושבת? אני אראה כמין אישה חכמה היודעת מה לפניה ופועלת תוך הפעלת שיקול דעת וכל מעשיה מדודים ומדוקדקים.
לא, פחות מתאים לי, אני אוהבת להיות משוחררת, קלילה.
אולי הליצנית? לא, קצת מעייף לבדר כל תינוק ופעוט העוברים ברחובות העיר.
אולי הכועסת והקפדנית? ניראה משעמם מדי וחסר משמעות, מה גם שבפעם האחרונה בה חבשתי אותה כולם נסו מפניי, אפילו היונים ברחוב.
אני מביטה מתוסכלת מעט על המדף, מחפשת, הנה, יש את המסכה העדינה ונעימת הסבר, אחבש אותה, היא נראית לי המתאימה ביותר.
כך לא יהיו מימני צפיות, לא אקבל איחולים נלבבים שאינם במקום ולא שעמום מחוסר מעש ויחס, כך לא יברחו מפניי, אהיה נחמדה ועדינה, כמין מושלמת כזו.
אני חובשת את המסכה בקפידה ויוצאת מדלת הבית, פותחת את המטריה הטרדנית ופניי רגועות, מפספסת את האוטובוס בשלווה, מקבלת גערה מהבוסית במתינות, מקשיבה עד כלות הנשמה ללקוחה טרדנית ומשיבה לשאלותיה הרבות.
אבל בתוכי, אני מתפוצצת- כעס, עצב ותסכול מתערבבים בתוכי יחדיו כמין ים סוער ביום חורף קר וגשום.
אני מסירה את המסכה מפניי, אני בן אדם ולא פסל.
מותר לי לזעוף ממטרייה סוררת, להצטער על האוטובוס שחלף, להיפגע מהבוסית הרגזנית ולהתעייף משיחה ארוכה ומייגעת עם לקוחה טרדנית.
אני לא מתכחשת, אני ביושר עומדת, לא מסתתרת, נלחמת.
Sara Amor הגיבה לפני 59 דקות 6 חברות · 14 תגובות -
14 תגובות
-
-
-
-
144112פעילה בקהילה
תודה!
האמת שבדיוק בנות פתחו על זה דיון בקהילה אחרת, ואני כתבתי את הסיפור ממקום לא כלכך פנימי וסוער, כן כועס אבל רגוע ומקבל, ופתאום אני מגלה שיש בנות שבאמת חיות את המציאות הזו והיא כואבת ושורפת להם, וזה עצוב!
-
5238פעילה בקהילה
כמו שכתבתי, אני ממש מזדהה עם זה.
-יש ימים שאני קמה בבוקר ומחליטה שאני הולכת להיות עכשו נחמדה עם כולם, ופתאום כולם מגלים
איזה מלאך נגלה להם ו… -משתמשים בי…!-זאת הרגשה ממש לא נעימה, והכי טוב ופשוט זה… -להיות אני בעצמי.
-
144112פעילה בקהילה
נכון, זה פשוט להתכחש למי שאתה, וזה חבל… כי העולם מפסיד את היופי האמיתי שנמצא מאחורי המסכה
-
-
-
-
-
-
13968פעילה בקהילה
מושלם!!!
אהבתי את הדימוי בכאילו…..
תודה על השיתוף!
-
4420חברה חדשה
וואו כל כך יפה
כל מילה נכונה ומדויקת!!
👍👍
-
4332מנהלת קהילה
איזה יופי!!!
אהבתי ממש.
תמשיכי לשתף
-
144112פעילה בקהילה
תודה❤
בעז”ה אולי אשתף עוד.
האמת שעד היום אף פעם לא שיתפתי ביצירות שלי, והתגובות פה ממש מעודדות ונותנות כוח!
-
-
218344פעילה בקהילה
אני ממש מזדהה איתך, קשה להציג כל היום.
גם לי זה קורה הרבה פעמים.
אבל אצלי זה בא ממקום של דיסוציאציה, ניתוק,
אני מתנתקת מהמציאות ורואה הכל ממרחק, שטוח, דו מימדי,
כאילו אני רואה סרט.
-
144112פעילה בקהילה
ואוו❤
האמת שזה נושא ממש קשה וחזק, אני כרגע בתהליך הפקת תוכנית לסמינרים בנושא, זה נושא שממש צריך להרים עליו את הדגל, המודעות לכך שהאנשים שסביבנו גם עוברים דברים, מאחורי המסכה.
התוכנית שאני מפיקה מבוססת על סיפור אמיתי של אישה אחת מיוחדת שאני מכירה ובעצם מדבר על הסיפור שלה כילדה, נערה ואחר כך בחורה.
מהרגע ששמעתי את הסיפור חיים שלה(ובהשראתו נכתב הסיפור) הבנתי שאת הנושא הזה אני לוקחת לליבי.
-
Log in to reply.