כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
מאחורי המסכה/שרה עמור
-
מאחורי המסכה/שרה עמור
אוזרת שוב אומץ, ומשתפת שנית בשבוע זה, ושוב- מקווה שתאהבנה🙂
מאחורי המסכה/שרה עמור
אני עומדת ליד דלת הבית וזוקרת במבטי את מדף המסכות, איזו מהן אבחר לחבוש.
אולי את השמחה? לא, אין לי כוח לאיחולי המזל טוב שיצוצו לעברי ואז שוב ושוב להוכיח לכל מתעניינת ומאחלת בפוטנציאל ששום שמחה אינה שוכנת כרגע במעוני.
אולי החושבת? אני אראה כמין אישה חכמה היודעת מה לפניה ופועלת תוך הפעלת שיקול דעת וכל מעשיה מדודים ומדוקדקים.
לא, פחות מתאים לי, אני אוהבת להיות משוחררת, קלילה.
אולי הליצנית? לא, קצת מעייף לבדר כל תינוק ופעוט העוברים ברחובות העיר.
אולי הכועסת והקפדנית? ניראה משעמם מדי וחסר משמעות, מה גם שבפעם האחרונה בה חבשתי אותה כולם נסו מפניי, אפילו היונים ברחוב.
אני מביטה מתוסכלת מעט על המדף, מחפשת, הנה, יש את המסכה העדינה ונעימת הסבר, אחבש אותה, היא נראית לי המתאימה ביותר.
כך לא יהיו מימני צפיות, לא אקבל איחולים נלבבים שאינם במקום ולא שעמום מחוסר מעש ויחס, כך לא יברחו מפניי, אהיה נחמדה ועדינה, כמין מושלמת כזו.
אני חובשת את המסכה בקפידה ויוצאת מדלת הבית, פותחת את המטריה הטרדנית ופניי רגועות, מפספסת את האוטובוס בשלווה, מקבלת גערה מהבוסית במתינות, מקשיבה עד כלות הנשמה ללקוחה טרדנית ומשיבה לשאלותיה הרבות.
אבל בתוכי, אני מתפוצצת- כעס, עצב ותסכול מתערבבים בתוכי יחדיו כמין ים סוער ביום חורף קר וגשום.
אני מסירה את המסכה מפניי, אני בן אדם ולא פסל.
מותר לי לזעוף ממטרייה סוררת, להצטער על האוטובוס שחלף, להיפגע מהבוסית הרגזנית ולהתעייף משיחה ארוכה ומייגעת עם לקוחה טרדנית.
אני לא מתכחשת, אני ביושר עומדת, לא מסתתרת, נלחמת.
-
14 תגובות
-
מסכימה עם כל מילה.
-
❤
-
(באמת ו)באהבה 💝💗
-
תודה!
האמת שבדיוק בנות פתחו על זה דיון בקהילה אחרת, ואני כתבתי את הסיפור ממקום לא כלכך פנימי וסוער, כן כועס אבל רגוע ומקבל, ופתאום אני מגלה שיש בנות שבאמת חיות את המציאות הזו והיא כואבת ושורפת להם, וזה עצוב!
-
כמו שכתבתי, אני ממש מזדהה עם זה.
-יש ימים שאני קמה בבוקר ומחליטה שאני הולכת להיות עכשו נחמדה עם כולם, ופתאום כולם מגלים
איזה מלאך נגלה להם ו… -משתמשים בי…!-זאת הרגשה ממש לא נעימה, והכי טוב ופשוט זה… -להיות אני בעצמי.
-
נכון, זה פשוט להתכחש למי שאתה, וזה חבל… כי העולם מפסיד את היופי האמיתי שנמצא מאחורי המסכה
-
-
-
-
-
-
מושלם!!!
אהבתי את הדימוי בכאילו…..
תודה על השיתוף!
-
תודה❤
-
-
וואו כל כך יפה
כל מילה נכונה ומדויקת!!
👍👍
-
תודה❤
-
-
איזה יופי!!!
אהבתי ממש.
תמשיכי לשתף
-
תודה❤
בעז”ה אולי אשתף עוד.
האמת שעד היום אף פעם לא שיתפתי ביצירות שלי, והתגובות פה ממש מעודדות ונותנות כוח!
-
-
אני ממש מזדהה איתך, קשה להציג כל היום.
גם לי זה קורה הרבה פעמים.
אבל אצלי זה בא ממקום של דיסוציאציה, ניתוק,
אני מתנתקת מהמציאות ורואה הכל ממרחק, שטוח, דו מימדי,
כאילו אני רואה סרט.
-
ואוו❤
האמת שזה נושא ממש קשה וחזק, אני כרגע בתהליך הפקת תוכנית לסמינרים בנושא, זה נושא שממש צריך להרים עליו את הדגל, המודעות לכך שהאנשים שסביבנו גם עוברים דברים, מאחורי המסכה.
התוכנית שאני מפיקה מבוססת על סיפור אמיתי של אישה אחת מיוחדת שאני מכירה ובעצם מדבר על הסיפור שלה כילדה, נערה ואחר כך בחורה.
מהרגע ששמעתי את הסיפור חיים שלה(ובהשראתו נכתב הסיפור) הבנתי שאת הנושא הזה אני לוקחת לליבי.
-
Log in to reply.
