מה שלא נוכל לומר | שרה לרנר

[שושי]

וואו איזה שיר עצוב

עצוב עצוב.

הלוואי שתדע ותצליח לבחור בטוב

[שושי]

@SaraLerner

השיר אומנותי עד דמעות

מההדגשה הדקה 'החלון החמים שלי'

לעומת הקולות שעולים,

השוואה חותכת.

ועד להמשך

הבוקר טוב הסתמי

שלכאורה אין מאחוריו שום דבר,

רק צביטה של כאב.

[שרה לרנר]

שושי, תודה על התגובה המפורטת!

[רחלי ש]

לא הצלחתי להגיע להבנה מה הם הקולות ומה טיבם.

השארת לפרשנות שלנו או שכוונת לאן שהוא?

[שרה לרנר]

כמו ש @shoshanavv כתבה, הקולות שהיא שומעת מהבית של השכנים.

תשלימי בעצמך איזה סוג קולות היא יכולה לשמוע, שמעוררים רגשות שכאלו…

[שושי]

מה שלא נוכל לומר

ובקיצור מה שהיא שומעת מהבית של השכנים…

נתון לפרשנות אבל אני לא מצאתי הרבה פירושים.

[יהודית ברוורמן]

נוגע ללב. לצערי מזדהה עם התחושות…

אולי יש מה לעשות?

[Sara Amor]

וואוו צמרמורת.

[רחל פ]

אפשר להוסיף?

וכמו בכל בוקר,

נחליף מחר "יום טוב" בנאלי בכניסה למעלית,

ואני אתפלל שלא תוסיפי עוד מילה.

כי רק האשליה שאף אחד לא שמע,

נותנת לי את הכוח להישאר שפויה,

ולהמשיך לעשות מה שאני יכולה.

[תמר פ.]

חותך ונוגע. הרבה רגש במעט מילים.

[גלי יצחקוב]

קטע חזק מאוד. מסכימה עם מה ששושי כתבה עליו.

פרסמת בגלל התאריך?

או אין קשר?

[שרה לרנר]

לא, למה? מה התאריך?

[רחלי]

25/11

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.

קופת חולים שלחה תזכורת…

[שרה לרנר]

וואו, לא ידעתי. זה נכון תמיד, רלוונטי תמיד.

אבל עכשיו שאת אומרת, גם אני קיבלתי הודעה כזו מקופת החולים…

[שרה לרנר]

קיבלתי את התגובה הבאה בפרטי, בצירוף בקשה להעלות אותה בעילום שם. מעלה אותה כלשונה.

יכול להיות שאני השכנה שלך

זאתי ששאלת את עצמך- הם מסתדרים?!

הלכתי עם השיר הזה כל היום כל הלילה

באמת ככה כולם שומעים?!

נזכרת איך אחרי אחת הלידות

שהמצב פה היה לא מלהיב

איך החכימה אותי שכנה נחמדה

שיש יועצים והם ממש יעילים

חיכתי אז חיוך מנומס

העברתי נושא בקלילות

עודף הורמונים ולחץ נפשי

הביאו לכמעט התמוטטות

אז לפני ששלחו אותי ליעוץ

יכלו אולי קצת להציע עזרה

אמא ל 4 בגילאי 5 ומטה

שהוריה במרכז והיא בצפון הרחוק

לפעמים קצת עזרה זה לא צחוק

וזה ההבדל בין להיות

לבין – לחדול!

[יהודית ברוורמן]

יש להבדיל בין מצוקה למצוקה.

לרוב, הנושא המדובר אינו קשור לגידול הילדים ולצורך בעזרה.

[שיינא]

חד משמעית שכן

אבל תמיד אפשר להושיט יד,

שלפחות התנאים מסביב יקלו, שיהיה כוח לעבור את מה שעוברים.

בתפילה על כל היהודיות של ה'. שיהיה להן טוב נראה ונגלה.

🙂

[רחלי ש]

אם פרשנו את השיר לכוון של אלימות אז כנראה את צודקת

אבל זו לא חייבת להיות הפרשנות היחידה של השיר..

[יהודית ברוורמן]

עוד לפני אלימות.

אם ישנה בעיה, היא יכולה לקרות בכל מיני מצבים מגוונים.

ונכון, להושיט יד, או לפחות לב, זה תמיד דבר חשוב, גם בלי מצוקות כאלו ואחרות…

[רחל פישביין]

בהאזנה מהצד לא תמיד אפשר להבדיל בין מצוקה למצוקה.

ובהחלט יכול לקרות שמישהי מקבלת רושם שמדובר בנושא השיר, בעוד שמדובר בשני בני זוג על סף התמוטטות.

[יהודית ברוורמן]

ופה זה מקומה של הבינה היתרה שלנו, הנשים.

לדעת מתי נכון להושיט יד, מתי נכון לסתום אוזן ומתי נכון להתייעץ ולשלוח עזרה מקצועית.

זה לא דבר שאפשר להסביר, באף במה ופורום.

[פסי פישר]

גם הבינה הנשית עלולה לטעות, צריך להזהר מאד.

[רחלי ש]

החיים בעומס יתר..

מי יכתוב שיר על הדבר הזה

[שרה לרנר]

את התגובה הזאת קיבלתי עכשיו באישי. אין לי מילה להוסיף עליה, תקראו לבד.

שלום שרה,

אני אשמח אם תוכלי לשתף את התגובה שלי

ואני רוצה להדגיש שאין לי ביקורת, כנראה שגם אני הייתי נוהגת ככה, אבל קריטי לי לשתף את הצד השני.

תודה רבה!!

אולי זו אני השכנה שלך?

שכנה שפחדה למות.

למות.

ולא העיזה לדבר,
כי הכח החזק ביותר של בעל אלים זה ההשתקה. וההסתרה.

והיו ששמעו, אני יודעת שהיו כאלו.

והיה להם טקט, ורגישות.

והם אמרו "שלום" יפה במעלית,

וגם שלחו לפעמים עוגה, או חיוך מעודד

אבל עוגה וחיוך לא יכלו לעזור לי באמת.

עד שמישהי אחת עם אומץ החליטה שהיא לא שותקת.

והיא דיווחה

ונכנסו לסיפור המשטרה, וגם הרווחה.

ונכון שזה לא נעים, והשכנים יודעים, והכל התפוצץ ברעש גדול –

אבל עכשיו אני ישנה רגועה בלילה.

כבר לא פוחדת למות.

לא פוחדת שלא אזכה לראות את השמש של מחר.

בין השאר – כי הצלחתי לראות את השמש של היום….

בציבור שלנו המודעות חלשה.

גם אני לא ידעתי (עד השנה…) שהתאריך השבוע היה יום המודעות לאלימות במשפחה.

אבל אנא!

אם את חוששת שהשכנה / חברה / אחות / מכרה שלך נמצאת במערכת אלימה – אל תשתקי!

בדרך כלל היא לא תעיז לבא ולבקש עזרה

לפעמים היא תחת מעקב קפדני על כל שיחה או מייל, ולא יכולה לבקש עזרה

לפעמים היא אפילו לא מרגישה כמה היא כבולה, היא לא יודעת כמה מציאות חייה לא נורמלית ולא תקינה.

לפעמים היא מרגישה כל כך אשמה שהיא מתביישת לבקש את העזרה הקריטית הזו.

חברה אחת אחראית הצילה לי את החיים

את החיים שלי ושל התינוקת שלי

אולי בידיים שלך יש אפשרות להציל חיים של עוד אשה.

ואם את לא מעיזה לפנות אליה ישירות – תמיד תוכלי לפנות לעמותות שעוזרות לנשים נפגעות אלימות

כמו "בת מלך" או "אלומה" ולשאול באנונימיות מה אפשר לעשות.

תודה

• מוקד משרד הרווחה: 118
• מרכז אלומה: 2909*
• עמותת בת מלך לנשים חרדיות : 1-800-292-333

[רבקי גרינוולד]

שרה, מי ששלחה לך תיארה מקרה קיצוני וברוך ה' שהוא קיצוני

ועוד יותר מזה לא מובן מאליו שהפנייה למשטרה ולרווחה שיפרה את מצבה.

מה שהכי עוזר זה הלב, הלב היהודי שלנו. נטהר את הלב מהמידות הרעות ונידבק במידותיו של הקב"ה- רחום וחנון.

נעזור לא כי זה נעים ולא כי זה נותן לנו הרגשה טובה. נעזור נטו לטובת הנעזר. נחפש מה יעשה לה טוב וניתן לה אותו בלי טריקים שיווקיים בנוסח זהבה לא מגלה סודות.

(אני אישית מאמינה ב-100% שאישה שמוכנה לקבל בברכה דפיקות של משטרה והתערבות של רווחה, היא באמת במצב גרוע וזקוקה לעזרה מיידית. רוב הנשים החרדיות שאני מכירה היו מעדיפות לקבל סוגים אחרים של מעורבות)

[יהודית ברוורמן]

לפי החוק (בדקתי את זה), לאף ארגון אסור להתערב אם האישה עצמה לא מתלוננת.

וגם המשטרה, יכולה להתערב רק אם קיבלה ידיעה שמדובר בסכנת נפשות.

ולכן העזרה הנדרשת היא לא בהכרח לפנות, אלא לגרום לאישה בעדינות לפנות,
אא"כ מדובר בסכנת חיים שאז חובה להזעיק עזרה.

[רבקי גרינוולד]

יהודית, צודקת במאה אחוז.

בואו נבין שיש מסלולי חיים שה' קבע והם מעבר להשגתנו, ונפלאו מבינתנו המהוללה.

לקרוע מסלול חיים של אשה, של זוג, של משפחה- זו אחריות כבדה מאוד. ואני לא חושבת שמותר למישהי מאיתנו לעשות זאת, אלא אם כן ניחנה באהבת ישראל וביכולת מוחלטת של "עימו אנכי בצרה"

מעבר לכך- אי אפשר להציל את האדם מצרותיו, כי הצרות האמיתיות נמצאות בתוך האדם ("אין רע יורד מלמעלה").

[שרה לרנר]

מעבר לכך- אי אפשר להציל את האדם מצרותיו, כי הצרות האמיתיות נמצאות בתוך האדם ("אין רע יורד מלמעלה").

נראה לי שצריך לדעת איך ומתי אומרים את המשפט הזה. לא יודעת אם זה מה שנכון להגיד לאישה שבעלה כמעט הרג אותה.

בכל אופן, בדרך כלל התפקיד שלנו הוא לעזור לאחרים, בלי חשבונות מהסוג הזה – כמובן, בדרך הנכונה לכל סיטואציה, ואם יש צורך – בהתייעצות עם הגורמים הנכונים.

[רבקי גרינוולד]

שרה, דבריי ממש לא כוונו לזאת שבעלה כמעט הרג אותה!

דבריי כוונו לכל הנשים שרואות בסביבתן מישהי שברור שהיא סובלת אבל גם ברור שהיא לא בסכנת חיים.

[שושי]

יותר מזה,

סליחה שאני מתערבת אבל ממה שאני מבינה ויודעת

בדר"כ סיפורים כאלו הם לא סכנת חיים או מוות כמו שהיא כתבה לך.

ולכן אני חושבת שכל מקרה לגופו. ונכון שזה עצוב וקשה אבל יש אישה שתעדיף אפס התערבות.

ואם כבר, אפשר להציע עזרה עם הילדים או כל עזרה בטווח הנורמה כדי לתת זמן שקט,

ולא להציע לפנות ליועצים.

[ה]

אף אחת לא אמורה להתערב,

אבל כן להפנות את המקרה למי שמומחה בעניין – והכוונה היא רב ולא לרשויות!!

והרבה פעמים זה לא אלימות, אבל רק קשיים בשלום בית שסובלים מהם מאוד והיו יכולים להפתר ולהסתדר עם הכוונה נכונה.

[שרה]

אף פעם לא נדע באמת מה קורה אצל מישהו אחר, גם אם נדמה לנו שהבנו את כל התמונה

לדווח או לא לדווח זו שאלה של פיקוח נפש. בשני האפשרויות. ואנחנו נשים עם בינה יתרה אבל גם לפעמים עם אמוציות פעילות, ועלולות לבצע טעויות קריטיות.

ובעיני הפתרון הנכון בהרבה מאד מקרים הוא לפנות לרבני השכונות הוותיקים, שיש להם ניסיון והבנה בהרבה מאד מקרים מכל הסוגים, ואחריות ופרופורציות. ובעיקר את הס"ד שניתנת משמיים לרב בישראל.

[שרה לרנר]

לפי מה שהבנתי, הארגונים שהוזכרו בתגובה שהעליתי נותנים אפשרות להתייעץ באנונימיות – כלומר, הם לא יקחו שם וכתובת ויבואו הביתה, וגם לא ילכו למשטרה.

הם יכולים לשמוע ממך את התיאורים של מה שאת שומעת ורואה, ולתת חוות דעת מקצועית ומנוסה יותר אם יש סיכוי סביר שמדובר במקרה של סכנה.

אם יש יסוד סביר להניח שמדובר במקרה של סכנת חיים (כמו זה שתיארה התגובה שהעליתי) – אז צריך להיזהר מאוד מאוד, בשני הכיוונים. לא לעשות צעדים פזיזים, אבל גם לא להתעלם ולומר שלום עליי נפשי.

יש עם מי להתייעץ, ובמקרים כאלו – מסתבר שחובה להתייעץ.

אגב, רבני שכונה יכולים פעמים רבות לעזור בנושא ולכוון למי אפשר לפנות, ואפשר גם לברר מראש על רבנים שמתמצאים בנושא, ולפנות אליהם.

[שרה לרנר]

תגובה נוספת שקיבלתי היום מזו שכתבה לי את התגובה הקודמת:

קראתי את התגובות למה שכתבתי, וכאב לי.

אולי הסיפור שלי יותר קשה, אבל לצערי לא נדיר.

הרבה נשים סובלות, וזקוקות לעזרה.

כמו שכתבו פה – העמותות יכולות לעזור לך להבין איך את יכולה לעזור לאשה המוכה.

הם לעולם לא יפנו לרווחה או למשטרה בלי שהאשה פונה אליהם.

(אפילו אם אשה פנתה בעצמה – הם לעולם לא יתקשרו אליה בחזרה, כדי לא לסכן אותה…)

גם בת מלך וגם אלומה – בוודאות לא מדווחים לרווחה או למשטרה בלי שהאשה מבקשת לעשות את זה.

(אלא אם כן זו סכנת חיים מיידית)

אבל בבקשה!

אל תתעלמו!!!

תפנו לרב, תפנו לעמותה בעילום שם, אבל תתייעצו מה אתם יכולות לעזור!

אולי אתם היחידות שראיתם?

אולי בידיים שלכם יש אפשרות להציל חיים ונפשות?

[תמי אפשטיין]

חושבת שהנושא מוצה, אחרי שעלה למודעות.

אני נועלת אותו לתגובות נוספות