כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
מחדש
מחדש
אמא, יש רוחות
והסופות באות עלינו
ובמה, במה נותר עוד להחזיק.
צלילי האנחות
אותן אלה שכבשנו
שבות הן אל ליבנו להעיק.
גשמים והשמיים
אפורים הם מתמיד
השמש נעלמה לי בין טיפות.
הילדות בין הידיים
מתמוגגת, מי יעיד
שהלב עכשיו חושב כבר להרפות.
אמא, יש דמעות
והקולות שותקים אצלנו.
אולי זה זמן לשבת לדבר.
קשה מדי לראות
יש ערפל אל מול פנינו,
הניתוק פתאום נזכר להתחבר.
תהום קרועה לעומק
ומה עוד שם בפנים,
מה שם בקרבו של השחור.
פנינו אל האופק
הזרוע עננים
והם בוכים ששוב נביט כבר לאחור.
אמא, יש פה לילה,
הדממה כה מייסרת
ואינך עוד מחבקת, מכסה.
הבדידות עצמה כבר קר לה
ובשקט היא חודרת
מכוונת אל סופו של המסע.
כוכב זוהר שם, אמא.
כמו זה שפעם ראינו
כשהצבעתי לך עליו בקול נרגש.
ואולי נמשיך קדימה,
גם אם קצת הפרנו
נבטיח להתחיל שוב מחדש.
- 6 תגובות
פעילה בקהילה וואו וואו וואו
אשמח לשמוע מאיזה השראה באה הכתיבה הזאת….
-
ותיקה
היי, תודה על התגובה!
הכתיבה הזאת באה מהשראה של כאב על מרחק של ילדה
מהאישה שאמורה הכי להיות קרובה אליה – אמא…
מרחק מאמא זה דבר עצוב.
לכן תארתי את זה כסופה, וגשם.
אבל בסוף גם תקווה
שבכל אופן יש שם כוכב זוהר בשמיים, וכתבתי כמו זה שפעם ראינו,
לקחתי את זה כהמחשה לרגעי קרבה של אם ובת, שילדה מצביעה לשמיים
ומראה לאמא שלה בתמימות ילדותית שיש שם כוכב. והרגעים האלה תמיד איתנו, גם אם גדלנו.
הרעיון הוא – קרבה ואהבה לא באמת נעלמות, גם אם הרגעים המתוקים האלה רחוקים,
ועכשיו זאת תקופה קרה ועצובה, עדיין יש תקווה לשים את כל הכאב בצד
ולהתחיל שוב מחדש…
- סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
מרגשת שאת.
וההשראה ששתפת, בכלל הוסיפה עומק ומשמעות.
-
ותיקה
תודה רבה ה. י!!
ממש כיף לשמוע!😊
- סטטוס תעסוקתי:
ותיקה
מדהים!
אין, כישרון מהלךךך!
אלופההה!
איזה יופי של כתיבה…
ושל מסר!
כיף תמיד לקרוא ולחוש—-
ותיקה
תודה אוריה!
תמיד כיף לקבל ממך תגובות!😊
Log in to reply.
