ההתייחסות הטיפולית לחלומות

[מירי רוט]

שלום לך

חלומות הן חלון לנפש

יש המון מה לעשות עם זה

אם זה משהו שחוזר על עצמו [בדרך כלל בוואריאציות שונות אך הגרעין דומה]

מספר לנו המון ונותן לנו קצה חוט משמעותי לתת מודע, לטראומות ועוד

[שולמית אורלנציק]

פרויד התייחס בכובד ראש לחלומות וטען שיש בהם המון תוכן טיפולי

לגבי החלומות הספציפיים שלך, יכול להיות שיש בך פחד מאיבוד שליטה

שמאוד סביר קשורה לטראומה סביב הנושא הזה.

בטיפול מתייחסים לחלומות של המטופלים ודנים יחד מה התמה של המטופל

בהצלחה!

[רחל פ]

תודה, הגיוני

[סירי גולדמן]

רחל חלומות עשויים להיות כלי לגלות לנו על משהו שמלווה אותנו. חלום שחוזר על עצמו הייתי בודקת – לא שמה את זה ככלל אבל כן מנסה לבדוק אם הוא מציף מצוקה פנימית שבאה לידי ביטוי באמצעותו.

החלומות שאת מביאה יש להם כמה נקודות שעשויות להיות משמעותיות (טביעה עשוי להיות פחד מאיבוד שליטה, פחד מוות, פחד ממים, חוסר אונים, הצפה ועוד, ו'חייבת לעשות משהו לא אפשרי' עשוי להיות תחושה של תובענות סביבתית בלתי אפשרית, מחסום חיצוני לחיים, טראומה ו/או אשמה, ועוד) אבל מה ש'מבקש' ראשון התייחסות זו חוויה שעשויה להיות משותפת לשניהם, החוויה של חוסר אונים.

זו חוויה שרוב או כל בני האדם חווים אותה, והיא לא נעימה לאף אחד, אבל אם את מרגישה שהחלומות אכן נוגעים בה, יש מקום לבדוק אם יש בך חוויה פעילה מידי של חוסר אונים שדורש איזה התייחסות, הכרה או שחרור.

ויתכן כמובן שזה משהו אחר, או אפילו משהו לא בעל משמעות רבה מידי – אין כאן מדע מדויק, ואת לא נמצאת כאן בתהליך טיפולי, אז קחי את הכיוונים שנותנים לך כאן כלא יותר מנקודות מעניינות למחשבה…

בהצלחה:)

[תמר ויינמן]

רחל יקרה

כמובן מה שתיארת יכול להגיד אינספור דברים שיש לבדוק אותם לעמוק

מה שכן- מנסיון דומה

משהי שחוותה כמו מנהרה או טביעה- חוויה של אין יכולת לעבור , סכנה, איזשהו חוסר אונים, אי אפשר להחלץ.

בסוף התגלה שזה יושב על טראומת לידה.

ז"א בלידה שלה עצמה, היא חוותה מצוקה נשימתית קשה,

ובמהלך החיים בחלומות השתחזרה לה החוויה והטראומה,

תנסי לברר האם היה איזשהו מקרה כזה במהלך החיים,

הגוף זוכר את החוויה ואם במהלך היום הוא כביכול מדחיק את החרדה

ייתכן ובלילה כשהתת מודע פעיל – הוא מעלה את זכרון החוויה ואת החרדה מפניה.

[חיה חיה]

איך אפשר לדעת שזה טראומה מהלידה? היא לא יכולה הרי להגיד כן מזה אני מפחדת, זה מה שנצרב בי…

[תמר ויינמן]

יש שיטות שמשחזרות את זה

אני אישית מכירה ועובדת עם הSE ועם EMDR, כנראה שיש עוד

וכן – לפעמים האמא תדע לספר שבלידה זו היתה מצוקה

[סירי גולדמן]

חזק תמר, ונכון מאד.

חיה את לא תאמיני מה אנשים יודעים להגיד, מגילאי ינקות-לידה ואפילו מלפני כן.

החוויה אכן נמצאת בגוף, ויחד עם ידע שמגיע מסיפורים ששמעו במהלך החיים מגיעים לא פעם לסגירת מעגלים מדהימה.

[חיה חיה]

אבל איך יודעים שזה באמת האירוע שנחרת ושלא מלבישים את הטראומה על סיפור שמבחינה הגיונית תואם למידע שבידינו ולמה שצף. איך יודעים שזה לא חיבור לא נכון ובאמת קרה משהו אחר שאנחנו לא זוכרים והוא זה שגרם לטראומה?

[סירי גולדמן]

אנחנו עובדים עם חוויות, וממילא זה לא משנה. ז"א אם היינו עובדים על השערות (שכליות) אז אנחנו צריכים להגיע להשערה הכי קרובה למציאות על מנת שנוכל להועיל, אבל אם עובדים עם חוויה (רגשית) אז אנחנו ודאי מתמקדים במשהו שנוגע באדם מבחינה רגשית. ומכיון שאנחנו לא הסטוריונים אז המציאות שהיתה לא משנה לנו, משנה לנו מה היתה החוויה ומולה אנחנו רוצים להביא תועלת.

ואם מה שהביא את הטראומה היה סיפור אחר – אנחנו פשוט נראה שהתהליך לא שחרר אותה והיא עדיין 'קוראת' לעזרה, וממילא נדע להמשיך לעבוד מולה – זה בגדול.

בדיוקים יש עוד מה לומר אבל זו אמירה שנראה לי חשוב לה להישמע, כי אנחנו נוטים לזלזל בחוויה שלנו ולנסות להיצמד למציאות (וגם לקבל ממנה לגיטימציה לחוויה) בעוד שהאמת הפוכה – החוויה משנה פי כמה מהמציאות.

[רחל פ]

תודה תמר, נשמע ממש הגיוני! אבל אין טראומה ידועה בלידה.

בנוסף יש לי גם חלומות חוזרים ונשנים, שבהם אני נלחמת בדמות שרוצה להרע לי, ממש נלחמת פיזית, לדוגמא מחזיקה לה את הלסת שלא תנשוך אותי או נשענת בחוזקה על הדלת כדי שהיא לא תצליח לפתוח אותה ולהגיע אלי, אז נראה לי יותר שזו תחושה חזקה של חוסר אונים.

[סירי גולדמן]

רחל –

חוץ מהחוסר אונים נשמע שיש כאן איתות נוסף, איזו אמירה על איום שחווית חשופה אליו, ומולו הרגשת נאלצת להתגונן – יכול להיות?

ואגב, דוקא מהסיפור עולה כן יכולת הגנה מסוימת – שאת צריכה להשקיע מאמץ בהגנה אבל היא כן מועילה לך – יתכן?

את יודעת, אני רק מעלה לך מה שיתכן שנשמע מהסיפור, אולי זה יקרב אותך ל'סוד' שהחלומות מנסים ללחוש לך:)

[מירי הלברשטיין (ירום)]

וואו רחל, קודם כל מעריכה אותך על התמודדותך, זה לא קל!
מסכימה מאוד עם מה שאמרו כאן עוד בנות, על הצורך בשליטה או הפחד מאיבוד שליטה וכן הצפה של טראומה ישנה. לפעמים יכול להיות שהגוף שלך חווה טראומה בלידה או בגיל קטן מאוד או אפילו בעוברות ואימך או סובבים אחרים לא יודעים לציין את הדבר הזה ספציפית כטראומה, אך הגוף שלך קלט אותו כטראומה. בוודאי אפשר גם להעריך שאת כנראה בן אדם של שליטה אם זאת החוויה החזקה שלך…
בכל מקרה רציתי להגיד שחלומות חוזרים ונשנים וברורים הם הדרך של התת-מודע להגיד לך, רחל, אני מוכן לזה עכשיו, יש בי מספיק כוחות לכך, הגיע הזמן לטפל בדבר מסוים. תחילה יציף התת מודע בחלומות, ואם יראה שהנפש מוכנה לכך זה יבוא גם ביום, ואת, תהיי מוכנה לכך בוודאי, כי בטוח יש בך את הכוחות.
ומעוד כובע של כותבת גם בצורה טיפולית ממליצה לך לכתוב את כל מה זאת זוכרת וחווה בעקבות כך, בכתיבה אינטואיטיבית, דבר שיקל עליך רגשית ויעזור לפרוק את החוויה ולהגיע מוכנה יותר לטיפול אם תרצי בכך.
כל הכבוד אם הגעת עד כאן 😉 והרבה הצלחה!

[ציפי ל]

עולה על השאלה שלך אם זה בסדר…

מה אומר שבחלום שרוצים לדבר ובקושי יוצא קול..

וגם שעפים מרחקים באויר..

זה מעניין התתיחסות שלכם לדברים כאלו

[סירי גולדמן]

ציפי מי אמר שאפשר לדעת מה זה אומר?

ואחרי הספק הזה, על החוויה של לנסות לדבר ולא להצליח או שיוצא בקושי קול או לא מצליחים לזוז וכו', עוד לפני המשמעות של החלומות זה יכול להיות מחובר לעובדה הפשוטה שאדם שחולם השרירים שלו חסרי יכולת תנועה. כמובן תמיד יתכן ששי בזה משהו נוסף.

החוויה של לעוף למרחקים היא הרבה יותר 'מקורית'. אבל כדי לנסות לזהות בה את הפרשנות שלה, אם בכלל, צריך להבין מה היא עושה לך – זו חוויה נעימה? מפחידה? מעניינת? כיפית? זה חלק בסיסי בהגדרה שלה כדי לנסות למקם אותה, וגם אז אלו פרשנויות.

אם את מביאה את החוויה הזו כחלק מתהליך טיפולי שמתחבר איתה זה הרבה יותר קרוב לודאי, אבל בצורה כזו זה יכול להיות משחק ניחושים או קצת מעבר, אבל לא מידי הרבה מעבר:)

[ריקי ריקי]

בכלל, לפי מה שידוע לי, פירוש חלומות זה חלק מההרד קור הפרוידיאני

וצריך הרבה מומחיות בפסיכואנליזה בשביל זה

קצת הזוי לראות איך כל אחת כותבת כאן מה נראה לה, בלי שזה חלק מתהליך טיפולי עמוק

ואם כך- אתרום גם את השקל שלי

חלומות ביעותים יכולים לנבוע מחוסר שינה,

חלומות מוזרים יכולים לנבוע מאכילה לפני השינה,

הידעתן?

[ת]

גם מצמא. החלומות הנוראים ביותר הם אלה שכשקמתי מהם שתיתי בצימאון נורא.

[נועה כהנא]

לא בטוח…
התגובה של הגוף לחרדה זה בין השאר יובש בפה
אז מה קדם למה?:)

[סירי גולדמן]

🙂

[שרי בצלאל]

מזדהה מאוד עם החוויה שלך של לעוף באוויר

אצלי בחלומות, לא משנה איזה ומאיזה סוג,

אני תמיד הולכת ממקום למקום בתעופה באוויר

לפעמים זה חלק מהסיוט שזה מפחיד ואני רוצה לנחות ולא מצליחה לנווט את עצמי על קרקע יציבה

ולפעמים זו עובדה, אני אומרת לעצמי בחלום, אה נכון, אני בחלום עכשיו ובחלום אני תמיד עפה.

אבל אני חושבת שזה ג"כ קשור לתופעה של חוסר יכולת לדבר/לרוץ

שנובע ממוגבלות של השרירים יחד עם חוסר מוגבלות של החלום.

[רחל פ]

גם אני הרבה פעמים חולמת שאני עפה, בשבילי זו דווקא חוויה נעימה.

לפעמים אם אני לא בטוחה אם זה מציאות או חלום, אני מנסה לעוף, ואם זה מצליח אני מבינה שזה חלום (אמיתי! כמו שאחרים צובטים את עצמם בשביל לבדוק אם הם חולמים), ואם הוא מפחיד מידי אני פוקחת עיניי בכוח ומתעוררת.

[ה]

החלום שלי תמיד שאני צריכה צניעות (מקלחת וכו..) אני מוצאת את עצמי פתאום במקום חשוף, ולא משנה כמה אני מנסה להסתיר את עצמי, תמיד אנשים יראו אותי,

הגעתי להבנה שכשהייתי ילדה בכיתה ב הייתי שבוע אצל השכנה, והיא התעקשה לבדוק לי את הראש דווקא כשהתרחצתי,

אחרי החתונה חמותי לא כיבדה את הפרטיות שלי, נכנסה לי בפתאומיות כמה פעמים לחדר באמצע ההנקה וכן בלילה כשישנתי … ומאז החלומות ממש מציפים אותי,

תכלס איך אפשר לעבד אותם נכון ולצאת מהטראומה?

[רחל קולדצקי]

וואו.

ה. זו חוויה קשה!

נלקחה ממך הפרטיות הבסיסית והשליטה הבסיסית ביותר, על הגוף שלך!

זה נשמע מקום פגוע.

אומר את דעתי הצנועה,

צריך לעבד כאלו חוויות בצורה טובה ועמוקה,

ולעבור טיפול טוב,

כי בהבנה שלי,

לא יועיל לנסות לעבד חוויה דרך פורום, בטח לא פרוץ כמו כאן.

במיוחד אחרי חוויה כמו שאת מתארת, שהדלת הייתה פרוצה למי שרק רצה,

את אולי זקוקה לחוויה של דלת סגורה, הגנה ושמירה.

המון הצלחה בכל צעד שתפני.

[מלכי לב]

וואו

נשמע נשמע חוויה קשה ממש