מתוך יומנה של מתבגרת…שנלחמת!

[מרים סולובייציק]

“נקרעת מתייסרת,

מלחמה בי מתחוללת,

רוצה ניקוי, טיהור הלב

להאמין שאבא, הוא אוהב.”

אני ממליצה לך להחליף בשורה התחתונה את המילה “הוא” (להאמין שאבא, הוא אוהב) ובמקומה לכתוב את המילה “אותי” (להאמין שאבא אותי אוהב). זה לא יותר נכון, זה סתם נראה לי יותר יפה.

“אולי שמה בשמיים”. המילה שמה היא כמו המילה לשם מבחינה דקדוקית. כמו שאפשר להגיד “לירושלים” או אם רוצים אפשר להגיד “ירושלימה” או ל’ בהתחלה או ה’ בסוף. לכן יותר נכון לכתוב אולי “שם” בשמים ולא אולי “שמה” בשמים.

חוץ מזה השיר מושלם, הרעיון מיוחד, מובע באופן בהיר ונעים לעין.

[מירי]

נוגע

מרגישים את המלחמה..

תצליחי!

[Ruchama F]

וווווואו,זה כל כך נכון,

וממש נוגע בלב ,

זה הגיל שצריך להיות בו חזקים ממש

ואם אבא נמצאים, אז אין על מה לדבר ,עוברים את זה הכי יפה.

בהצלחה, ושולחת לך את עידודי מרחוק, ושלה’ תצליחי לפנות משכן בתוכך!!!!!!!

והכתיבה מהממת ברמות!!!!.

[מירי 😊]

תודה בנות,

קיבלתי את הערות והארות שלכם בהבנה,

זה רק מחדד אותי,

ואני שמחה שהצלחתי להעביר את המסר

🙂

[מירי כ.]

כתוב יפה ממש.

קליל וקריא.

עמוק ומלא במסר.

[ברכי]

יפה מאד, חזקי ואמצי!

[malkynaiman]

מירי! הצטרפתי לקבוצה רק כדי להגיב לך.

השיר שלך מרגש ברמות. המאבק הכל כך אמיתי ולא פשוט שאת מתארת,

והכתיבה האותנטית ממש נוגעת.

מעריכה את מי שאת ואת הכנות והאומץ לבחור לך דרך ולהתחזק.

מאחלת שתרגישי תמיד את אהבתו והשגחתו.

הרבה הצלחה!

[מירי 😊]

תודה בנות

מחזק לשמוע!

[רות נאווה]

וואו!
תארת את זה כל כך נכון עם הנפילות והמצפון..

הכתיבה שלך כנה ונוגעת

מקצב מהמם,

את מוכשרת ממש!!!