על מה את מחפשת לקרוא?

[רחלי ש]

ספר נעים וזורם שנמצא בטוח החיים הנורמלים

[חוי שטיגל]

מה זה אומר טוח חיים נורמליים? האם תשמחי לקרוא על חיי היומיום ממש? האם זה לא משעמם?

[מינה פרוש]

תלוי איזה ספר,
קחי לדוגמא את הספרים של ליבי קליין,
כולם כתובים בחיי היומיום העכשווים, וברמה שאת יכולה לראות את הדמויות לידך, כי הכל קורה כאן, וברחוב המוכר מידי,
ועדיין זה פשוט סוחף, הרבה זמן לא נהניתי מספר ככה, עד שנפגשתי עם הסדרה שלה,

[יעל צור]

אני חושבת שספר שהוא וואו-

כשאת מביאה ז'אנר אחר, עליה שלא קרתה, נושא שלא דובר- בקיצור,

את מחדשת.

אני חושבת שזה הסיבה שהסדרות של יונה ספיר ומיה קינן כל כך הצליחו, הם דברו על מחוזות שלא הכרנו. בנוסף כמובן לכתיבה משובחת והכל…

אני פחות אוהבת ספרים שזורמים רק ביומיום- כמובן עניין של טעם אישי…

ספרים שמשאירים בי תובנה חזקה- טובים גם כן בעיני, גם אם אין שם מתח חזק ועלילה סוערת.

שלחתי לך באישי מאמר על הנושא הזה.

[חוי שטיגל]

תודה יעל. זה באמת אתגר.

להביא חידוש

[פסי פישר]

אצלי זה משתנה ומהנה..

היתה תקופה שאהבתי רק ספרי מתח, או עלילות רחוקות ומעניינות

כרגע אני נהנית דווקא מספרים שנוגעים ביומיום אבל לא בצורה טרגית ומדממת

לאחרונה לדוג' קראתי שוב את מגדלור של נעמי צוובנר- הכי יומיומי ואמיתי, וכן מלמד. מבחינתי לא מרגישה שבזבזתי עליו זמן, הוא הביא אותי לחשוב על החיים ולא ממקום של- וואי כמה צרות שה' ישמור…

אם כי אין הרבה ספרים מהזן הזה

[רחלי ש]

מוסיפה עוד – ספר לא מסובך מידי שאפשר לקרוא בהפסקות

ולא חייבים ריכוז על בשביל להבין מה קורה בו

[אלישבע]

ספר עם כתיבה טובה! מבחינתי זה בייסיק.
בז'אנרים אני פשוט מתחברת לכל מה שלא בנאלי (לא נסך מתח שב"כ מוסד/ אסונות/מחלות נפש)
לדעתי ספר שהוא על דברים חדשים ומרעננים ולא איזה גרסה שלשית של עשר ספרים שכבר יצאו לאור הוא ספר מענין

[חוי שטיגל]

יפה! זו עוד שאלה איזה מרכיב הופך את הספר למיוחד- כתיבה טובה גם בעיניי זה הכי חשוב.

(גם כאן אפשר להגיד 'טעם אישי' אבל כמו שאי אפשר לחלוק למשל שהכתיבה של הרב זריצקי היא ברמה גבוהה מאד. למרות שרוב הציבור לא קורא אותה, כך גם אי אפשר לחלוק שכתיבה רדודה תוריד מהספר גם אם שאר החלקים מקצועיים מאד. וכן להפך) ובאמת הסכמתי עם כל מה שכתבתן. זה מעניין. תודה לכל אחת שהשתתפה (וגם מי שתשתתף בהמשך בדיון הזה) כי זה חשוב לי באופן אישי ותודה בעיקר ליעל שתרמה לי מאמר מרתק בנושא.

[רבקה צ'צ'יק]

ספר שמביא לי תהליך, התקדמות

לא רק עלילה (לא מתחברת למתח בכלל, אבל גם עלילה רגילה)

חייב להגיע עם תהליך שהסיפור עובר, וכמה שהתהליך מובע באמצעות הסיפור ולא במילים מפורשות – יותר טוב

הדוגמא שהביאו פה למעלה של ׳מגדלור׳ של נעמי צוובנר (ובאופן כללי לנעמי צוובנר יש את החלק הזה מאוד חזק)

את קוראת סיפור, די יומיומי ובלי הרבה דרמה, ורק בסיום – את פתאום קולטת איזה תהליך מטורף עברו פה הגיבורים.

והכל רק בהמחשה, בלי מילים…

(בסדרה של מיה קינן – בעיקר בראשונים יש את זה גם, אבל קצת יותר בוטה)

[ה. י.]

מצטרפת לדעה שספר תהליכי, ספר שהגיבורים משקפים לנו התקדמות, (וגם רגרסיה, לצורך האמינות:)).

[מירי]

בענין החידושים שציינו פה –

אני בעד, כל עוד זה לא עובר את גבול הטעם הטוב

לא רוצה לנקוב בשמות

אבל לפעמים הצורך לחדש נסחף רחוק מידי…

[מירי כ.]

מחפשת ספרי רגש.

מלווים בעלילה הגיונית מרתקת.

עם גיבורים בני זמננו,

בנושאים פחות מדוברים.

[פסי וולינר]

סיפורים ועלילות שאנשים חווים ביומיום שלנו- ואנחנו אפילו לא שמים ליבנו למה שהם עוברים

משהו שאני ארגיש שזה מהיום שאני אוכל להזדהות..

שפה פשוטה וקלילה

רגש

[רחלי ש]

צומת הדרורים, כל שנה בסתו

[חוי שטיגל]

מעריכה את התגובה המפורטת!

זה מאד מעניין אותי. בטוחה שיש כאלו שדווקא יעדיפו לקרוא מעולמות רחוקים. זה בטח עניין של טעם אישי. אבל מחפשת לגלות גם מה מחפשים בסיפורת וגם מה הופך ספר מעוד אחד לשונה. אחר. מפתיע. מספר נחמד לספר וואוו

תודה לכל תגובה!

[רחלי ש]

גם אני נהנית לפעמים מעולמות רחוקים ובתנאי שמרגישים את האנשים שם היטב

את מה שהם חוו אמרו הרגישו ..