כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
פיפו, אברכים ובריון ברכב אדום
-
פיפו, אברכים ובריון ברכב אדום
’פִיפוּ’, כך אני קורא לפיאט פונטו החביבה עליי. היא חלודה בקצוות, עכברוש במרכז ולא נופלת מחולדת ביבים בני ברקית ממוצעת. היא תשרוד הכול. בוץ, בטון, תאקרים, שוטרי תנועה ואת מבחן הטסט השנתי.
אז מה הסוד של פיפו, שנמסרה לי בחיני חינם ממש לפני שבוצעה לה המתת חסד במגרש הגרוטאות, ספרה מאז כבר ארבע שנים טובות ועמוסות קילומטרז’ וגוררת שריקות התפעלות בכל פעם בה אני פוגש את הנדיב חסר המזל?
הסוד פשוט – פיפו היא רכב אברכים. ההילוך – רובוטי, מה חשבתם?! – לא תמיד עובר; השלט מזמן כבר יצא לפנסיה; לאיתות יש רצונות וחיים משלו; וכל הצתה גוררת אנקות מאמץ.
נו, אז תגידו: רכב אברכים יש הרבה, בני ברק מלאה בהם!
אז לא. ברכב אברכים אני מתכוון ממש – רכב אברכים. לא רק שלי, אלא של כל השכונה. כל הרוצה יבוא וייטול. מי לביקור משפחתי, מי לקניות שבועיות, מי לבילוי נחמד ומי לטיסה בקרקע בני ברק. רק לא לשכוח למלא דלק. אתם אולי אוכלי חינם, אבל פיפו שלי אוכלת יוקר.
למה בעצם אני מאריך כל כך?
קודם כל – שאפו קטן לפיפו לא יזיק. איך אני אומר תמיד? אפילו הכבל מעריך. אז תציצו שוב למעלה, הפעם לא ברפרוף. ות-ע-ר-י-כ-ו!
שנית – שוב בעניין ההערכה. פיפו שלי כל כך אברכית שאפילו חיצונים יודעים לזהות אותה. ופה, בעצם, מתחיל הסיפור הכי הזוי שקרה לי אי פעם.
אני לומד מחוץ לעיר, ויוצא כל יום במסלול קבוע ש – מצטער על הטשטוש, אבל פיפו מספיק עמוסה גם ככה – מתחיל בX ונגמר בY ובין לבין עובר בין עוד כמה אותיות ABC. אוסף כמה אברכים, אלא מה?
אז נסעתי לי ככה, ביום שמשי, את הדרך המוכרת. החמה צלתה את פיפו מבחוץ, המזגן התאמץ להקפיא אותי מבפנים. לצידי ישב אמרוסי, מאחוריו כהן, עוד אחד באמצע שאיני זוכר את שמו, נקרא לו שלימזל, ולצידו שלומיאל, למה הוא תמיד שוכח את הכובע מתחת לשלימזל, שכמובן נכנס אחרון.
ופה הייתה הטעות שלי. אמנם פיפו כל כך מקסימה שאני לא מוצא שום צורך ללטוש עיניים במכוניות אחרות, אבל ישנם אחרים שלא מסתפקים בשלהם ואוהבים מאד להתעניין בזו הנוסעת צמוד להם.
האחר צופר. ולי לא נותרת ברירה אלא להזליג לו מבט. ואיך לומר? אני לא אוהב את מה שאני רואה.
הרכב צבוע אדום, שזה עצמו כבר מחשיד. סטיקרים מסובבים אותו מכל עבר – ניר עוז. קפלן. חטופים. מלחמה. תמשיכו הלאה, אני בנסיעה, כן?
והנהג – אוהו, הנהג – רסטות. עגילים. גופיה. משקפי שמש. קעקועים. שרירים. והיד שלו… חוץ מכך שהגודל שלה הוא כמעט היקף המותניים שלי, היא מסמנת לי משהו שאולי ברור, אבל משום מה לא מתחשק לי לנסות להבין את משמעותו.
”פתח חלון”, אמרוסי, יש לציין, מבין רמזים מעולה. את המציאות – פחות. אבל הוא לא אשם. הבחור חזר בתשובה, יש לו עבר צבאי עשיר. הנייעס לא מדגדגים לו, הוא רק חושש שיקפיצו אותו למילואים. אחחח, איך אנשים אוהבים להתלונן.
”פתח חלון”, שוב אמרוסי. נודניק כבר אמרתי? לא. הנה לכם.
הייתי מציית לו, האמת. רק יש בעיה קטנה. ממש קטנה. פיפו שלי רכב אברכים. ורכב אברכים, איך לומר בעדינות, הרי היא פה, ושומעת אותי… היא מתקשה מעט בפתיחת חלונות…
ויש עוד בעיה קטנה. לא, גדולה. אנחנו על רמזור אדום, ובמוחי עולה עכשיו רק המדרש על החיה ההיא במצרים. נו, איך קוראים לה, שפתחה דלתות דרך חלונות.
לא משנה, הבנתם. וגם הבריון ההוא, מהמכונית הצועקת ’שמאל’, מבין שהבנתי ושאני לא מעוניין לבצע, והוא, בהתאם, מגביר את סימניו.
אני לבסוף נכנע, פותח קצת. ממש מעט בגודל קצה האף שלי, רק כדי לסמן שאני לא פוחד. הרי אין לי ממה לפחד, הזרוע המשורגת שלו לא תצליח להשתחל דרך החריץ.
”אתם!” צורח הבריון במלוא אונו, מרים אגרוף. ”אחים שלי! גאה בכם! תמשיכו ללמוד!”
וזהו. נו, מה חשבתם כבר שיקרה?! הוא בטח הבין פתאום שפנה אל חמישה אברכים, שגודל הזרוע שלהם יחדיו עולה על שלו, ונבהל. חזר בו.
והכול, כמו שאמרתי, בזכות פיפו. אילולי היא, היה החלון נפתח עד סופו, ולי – לא היה נותר מה לספר…
*
חייבת לציין: מבוסס על סיפור אמיתי
-
13 תגובות
-
1560
1462
0
פעילה בקהילה
העליתי מחדש.
לכל המגיבות מהדיון הקודם – תודה!
תמר – כן, בע”ה יצא בט”ו באב. לצערי נדחה ע”י ההול עקב אילוצים.
חומי ושרה – צודקות. אבל כך אנו קוראים לה (ששששש אל תגלו), כך שהאסוציציה היחידה שעולה לי למשמע השם היא בדיוק כל התשבחות שכתובות לעיל.
-
735
1118
0
פעילה בקהילה
לא היו ימים טובים לישראל כט”ו באב…
-
-
1560
1462
0
פעילה בקהילה
שרה, לגבי שאלתך על גודל הזרוע שלהם יחדיו – כן. זו הייתה הכוונה. והיא מגוחכת לחלוטין. וגם זו הייתה הכוונה 🙂
-
1668
2536
0
פעילה בקהילה
חמוד מאוד,
חי ועסיסי!!!
והכי מדהים שאת כותבת בכמה סגנונות,
כל סיפור בפני עצמו
עמוק, קליל, ציני, ועוד…
-
156
358
0
פעילה בקהילה
מקסים.
לקחת סצנה שאפשר לספר אותה בשני משפטים, והפכת אותה לסיפור שכיף לקרוא, מלא בהומור ומעורר הזדהות.
מאד אוהבת את הסגנון.
הערה קטנטונת: לדעתי החלפת את השלומיאל עם השלימזל, אבל לא בטוחה. הניסוח לא היה מספיק ברור לי.
העיקרון המנחה הוא שהשלומיאל שופך את הקפה על השלימזל 🙃
-
1560
1462
0
פעילה בקהילה
תודה 🙂
לגבי שלומיאל -שלימזל:
שלומיאל – שוכח את הכובע במושב האמצעי.
שלימזל – חסר מזל כי נותר לו רק הכסא האמצעי ו… אופס, התיישב על הכובע.
-
32
30
0
חברה חדשה
אם הוא הגיע אחרון, איך הוא נכנס למושב האמצעי???
-
1560
1462
0
פעילה בקהילה
איך באמת?! 🤔
אל דאגה, זה אפשרי. מריבות אחים, למי שמכירה…
-
32
30
0
חברה חדשה
פחות מצליחה לדמיין את זה כשמדובר בשלושה גברים שגם ככה בטח מאד מצטופפים….
-
1560
1462
0
פעילה בקהילה
האמת שעשיתי את זה בעצמי כמה פעמים. לא רק בתור ילדה. וגם לפעמים נדחקת בין סלקלים, אם אין ברירה…
-
-
-
-
251
160
2
פעילה בקהילה
חחחחח
סיפור טוב:)
אז אם ככה, השלומיאל הוא גם שלימזל, הרי נהרס לו הכובע….
-
1560
1462
0
פעילה בקהילה
יש בזה 🙂 אבל אין שניים משמשים בכתר אחד, אז נשאיר אותו שלומיאל.
-
-
-
-
48
68
0
חברה חדשה
חחח חמוד ביותר..
ממש אהבתי את סגנון הכתיבה.
ולכל התוהות- אם הוא הגיע אחרון, מקומו אך ורק באמצע!!!
זה העונש של מי שמגיע אחרון..
Log in to reply.
