פסיעות/ אורטל
פסיעות/ אורטל
כתיבה קצת עצובה, מקווה שאני לא מדכאת אף אחת…
פסיעות
דממה עוד תלווה פסיעותיהם של ההולכים
אל הסוף, אל התוהו.
ומאחור מהדהדים צלילי עבר
אפל.
וזיכרונות לוטים בערפל.
רוח בשדות תסער בלחישה, עצים ינודו בראשם בעצב
יכופו מעט, כדי לומר שלום.
רעם צעדים יתפזר בחלל,
יספר על שבר
מושלם.
והשבילים
מובילים אל שום מקום שלא חוזרים ממנו.
עתיד שהיה אמור להיות מבטיח.
שהיה אמור להיות.
השמיים יבכו, וירעימו בקול
חנוק.
אולי לעולם עכשיו. אולי לנצח.
ורק דממה תלווה פסיעותיהם של ההולכים
היכן שכל המילים נאמרו
ונשתקו.
היכן שהבדידות מצאה לה בית
ומשכן.
איפה שהזמן נעצר, קפא מלכת
והווה
נשכח.
שם יצעק כבר השקט בקול
שתיקה.
ודממה.
ופסיעות.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
