קצת ב"דילי" אבל שווה קריאה. כתבתי את זה שנה שעברה ועכשיו מצאתי.
קצת ב"דילי" אבל שווה קריאה. כתבתי את זה שנה שעברה ועכשיו מצאתי.
"אמא?" אני בכלל לא מכירה אותך, רק מסיפורים קצת,
ופעם בשנה, ביום ההילולה שלך.
אומרים שהיית גדולה, ענקית
אומרים שוויתרת בצורה לא אפשרית.
מי היית בכלל?
מאיפה היו לך את הכוחות?
אז, היית כלה צעירה, בחורה, כמוני,
וחלמת על הבעל הכי הכי שלך.
איך הצלחת בכלל לחשוב על צער ובושה של בן אדם אחר?
מאיפה היו לך הכוחות גם לוותר? וגם…
לפעמים אין לי אפילו כח לקום מהמיטה,
לפעמים אין לי כח אפילו לדבר עם חברה,
דברים פשוטים,
לא וויתורים, לא סימנים
סתם, אין לי כח לדברים הרגילים האלו
והפשוטים.
אחרי זה חיכית עוד שבע שנים!
אמא! בבקשה, אמא!
לכי תבכי עלי עוד, תתחנני
ותשלחי גם קצת כוחות
למה קצת? המון!
כוחות להכל, את כבר יודעת אמא
את יודעת מה עובר עליי.
תעזרי לי שיהיה לי כח.
תעזרי לי שאני אצליח לוותר, תמיד.
שאני אדע שלא מפסידים, מויתור.
תעזרי לי שתמיד אני אצליח לחשוב על האחר,
מה יכול לצער אותו, ומה יעשה לו שמח.
תעזרי לי שאני לא אבייש, אף אחד, אף פעם.
תעזרי לי שאני אצליח להתפלל
ולבכות ולבכות ולבכות ולבכות,
עד שד' יאמר לי:
"די, מנעי קולך מבכי,
כי יש שכר לפעולתי"!
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.