כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
קשרים רעילים-איזה ספרים מדברים על זה?
קשרים רעילים-איזה ספרים מדברים על זה?
סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה אלו שלא רוצים לאהוב,
הם כנראה לא נרקיסיסטיים.
כי נרקיסיסטיים, אם אני מבינה נכון,
הם אלו שלא מסוגלים.- סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
נכון.
הבעיה שהתואר 'נרקיסיסט' הפך לסלנג, כינוי זמין וזול לכל אדם שמרוכז בעצמו…
נרקיסיסט אמיתי לא מסוגל לחוש אמפתיה. בכלל.
-
פעילה בקהילה
לא מסוגל, כי הוא לא מנסה,
זה מעגל שמזין את עצמו
- סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
ממה שלמדתי זה אחרת.
שמעתי יותר ממומחה אחד שטען שנרקיסיסטים לא יכולים לחוש אמפתיה.
פשוט לא קיים.
אשמח למקור…
- סטטוס תעסוקתי:
ותיקה
אומרים שנרקסיסט לא יכול לחוש אמפטיה ולראות את השני כסובייקט בגלל שהוא אל קיבל את הצרכים הנרקיסיסטים הבריאים שלו. (היינץ קוהוט אומר את זה)
-
חברה תורמת
נכון, זו אחת התיאוריות המובילות, יש גם אחרות, אבל קוהוט לא מדבר על האבחנה המקובלת בפסיכיאטריה כיום של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שנשענת בעיקר על אבחנה תיאורית של סימפטומים ולא בהכרח על החוויה הסובייקטיבית.
התיאוריה של קוהוט מתייחסת באופן כללי לאישיות האדם כפי שהוא רואה אותה, והוא מדבר על כך שפתולוגיה נפשית משקפת עולם פנימי של מפוצל לחוויה של פגיעות לעומת גרנדיוזיות (שכמובן מושפע מסגנון הורות שלא מהווה לילד "מראה" מותאמת, אם לכתוב באופן פשטני). מצב זה מתקיים כרצף, החל מאנשים "נורמליים" לחלוטין עם פגיעות מסוימת, ועד להפרעת אישיות נרקיסיסטית והפרעות אחרות, יותר או פחות חמורות.
-
חברה תורמת
יש ספר של רותי קניג, כרגע לא זכור לי שמו, שמדבר על קשר רעיל עם חברה.
- סטטוס תעסוקתי:
ותיקה
כן
שוקלת להיות
ספר מיוחד
-
חברה תורמת
כל כך נכון, הם למדו לגדול בצורה אנוכית שלא רואה את השני
ממטר. אבל ככל שזה יתקבע והפך לדפוס קבוע אין איך לשנות אותם?
-
חברה תורמת
הפרעות אישיות מתחילות בילדות או בבגרות המוקדמת, ויכולות להיות מאובחנות החל מגיל 18, וצריך להבחין בין "נרקסיסט" בלשון העם, שזה סוג של שם כללי לאנשים שגורמים סבל לסביבתם, מרוכזים בעצמם ובעלי צורך חזק בשליטה. זה מצב שמנסיוני יכול לנבוע ממפר רב של מצבים נפשיים.
כמובן שרק אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש יכולים לאבחן האם מדובר בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, או אחרת, או מצבים נפשיים אחרים (שאינם בהכרח הפרעת אישיות) שיכולים להיראות דומים, אך למעשה שונים במהותם ו/או בגורמים להם. הרבה פעמים אני שומעת תלונות על אדם "נרקסיסט" כזה או אחר, כשייתכן שיש מה שנקרא "קווים נרקסיסטיים" באישיותו, אבל כאבחנה הוא לא בהכרח עונה על האבחנה שאני מצרפת בהמשך, אלא על אבחנה אחרת, דומה או שונה במהותה, וכך האבחנה שלו תהיה למשל דיכאון או התמכרות או הפרעת אישיות גבולית או משהו אחר, אבל ניתן יהיה לראות באישיותו קווים נרקסיסטיים.
לגבי טיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית בפרט (וזה פעמים רבות זה נכון גם לגבי הפרעות אישיות בכלל): פעמים רבות יש קושי בטיפול (אם בכלל הם מגיעים), תלוי בחומרת ההפרעה. הם לרוב נוטים להאשים אחרים בבעיותיהם ולא לקחת אחריות. ואני לא מדברת על מצבים בהם באמת האדם סובל ממישהו אחר שמתנהג בצורה שגורמת לו לסבל. יחד עם זאת, אם האדם במצוקה ופונה לטיפול, והוא מוכן ומסוגל להתמסר לטיפול ממושך של שנים, אפשר בהחלט לנסות, ויש מצבים שזה יכול מאוד לעזור. יש גם גישות ממוקדות יותר, כגון DBT או סכמה תרפיה (שתיהן סוג של נגזרות של CBT יחד עם עוד סוגי טיפולים).
לגבי הגורמים להפרעת אישיות נרקסיסטית:
פעמים רבות הסיבות הן הורות שיכולה להיות לא אמפתית/רעילה בעצמה, או להפך, מעריצה/מגוננת-יתר, שגם זה לא בריא לנפש הילד. כן יש גם סיבות מולדות שיכולות לגרום להיעדר אמפתיה.
כל אדם הוא שונה, ולכן גם הסיבות יכולות להיות מגוונות, ולכן יש לדון על כל מקרה לגופו, ולקבל רק אבחנה מוסמכת של איש מקצוע.
בכל זאת, מצרפת לכן את האבחנה הרשמית של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, לפי ספר האבחנות של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי, ושימו לב שהיעדר אמפתיה הוא אמנם תסמין חשוב אבל לא הכרחי לאבחנה, אם מתקיימים חמשה סימפטומים אחרים:
הפרעת אישיות נרקיסיסטית מאובחנת כאשר מתקיים דפוס נרחב של פנטזיות או התנהגות גרנדיוזיות, צורך בהערצה והיעדר אמפתיה. דפוס זה מתחיל בבגרות המוקדמת ומתקיים בהקשרים רבים. לאנשים הסובלים מההפרעה ישנה, בדרך כלל, תחושת עליונות מעוותת, הם מבטאים יהירות רבה, ומחפשים דרכים לשלוט על הסובבים אותם.<sup>[7]</sup> על פי DSM-5, על מנת שתכונה מסוימת תשמש כסימפטום לאבחנה, עליה לחרוג באופן מובהק ומהותי מהנורמות החברתיות של האדם.<sup>[8]</sup> דפוס זה מתבטא בחמישה או יותר מהסימפטומים הבאים:
- תחושת חשיבות עצמית גרנדיוזית (הערכה מוגזמת של כישורים והישגים, ציפייה להכרה בעליונות על ידי הסביבה, למרות היעדר הישגים ההולמים ציפיות אלו).
- עיסוק מוגזם בפנטזיות על הצלחה בלתי מוגבלת, כוח, "מבריקות", יופי או אהבה אידיאלית.
- תחושת מיוחדות וייחודיות המלווה בתחושה עצמית כי רק אנשים ייחודיים או נעלים כמוהו יוכלו להבינו.
- דרישת הערצה מוגזמת.
- אמונה בזכאות לזכויות יתר ופריווילגיות מיוחדות – ציפייה בלתי ריאלית לטיפול ייחודי או שיתוף פעולה מיידי עם ציפיותיו.
- נצלנות המתבטאת בפגיעה בזכויות אחרים כדי לקדם מטרות אישיות.
- היעדר אמפתיה: חוסר יכולת או רצון להזדהות עם רגשותיו של אדם אחר.
- תחושה עזה של קנאה באחרים לעיתים קרובות או אמונת האדם כי הוא מושא קנאתם של אחרים.
- הפגנת גישה או התנהגות יהירה.
-
חברה תורמת
אני חושבת שהיום מאוד ממהרים לקבוע ולתת תוויות להורים/ בני זוג או אנשי צוות… צריך לזכור שיש הבדל מאוד(!) גדול בין אדם עם קווים נרקסיסטיים לנרקסיסט!
וגם, לא כל התמודדות היא התמודדות עם הפרעת אישיות… יש עוד בעיות בעולם…
לצערי, היום גם הרבה מטפלים נותנים מידי מהר את ההגדרה הזו… מכירה באופן אישי אישה שאמרו על אמא שלה שהיא נרקסיסטית- והאמת היתה בכלל שהיא פוסט טראומטית… מאוד אהבתי את הגישה של רותי קניג בשוקלת להיות- שם הנערה מתקשרת למשהי לקבלת ייעוץ- ואותה אחת לא מנפיקה שמות והגדרות- אלא פשוט עוזרת לה להתמודד עם הסיטואציה עצמה- הרבה יותר מקצועי מקביעת עובדות בשטח, כשלא מכירים את הצד השני!
- סטטוס תעסוקתי:
יוזמת שיח
מישהי שפגועה מהורה עם נרקסיזם או הפרעה כלשהיא (מה שבטוח לא תקין!!!)
מה אמורה לעשות ???
טיפול כבר ניסתה, מה הלאה?
-
מנהלת קהילה
חושבת שהנושא מוצה, כמו גם שמות הספרים.
הדיון יצא מתחום הכתיבה ולכן הוא ננעל
הדיון ‘קשרים רעילים-איזה ספרים מדברים על זה?’ סגור לתגובות נוספות.
