כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
רנסאנס – גילי ברנע | סקירת ספר
רנסאנס – גילי ברנע | סקירת ספר
אם הייתם עורכים מסע ימי במאה השבע עשרה, הדבר האחרון שהייתם רוצים זה לפגוש ספינת שודדי-ים עזים ויודעי מלחמה.
אבל אנשיה יראי-השמים של ספינת השודדים "ים-סוף" מעמידים את הקורא מול מציאות אחרת, שונה מאוד ממה שהיינו אולי מציירים לעצמנו. גילי ברנע משרטטת לנו שביל להתחקות אחריהם ולהצטרף למסע מתוך סקרנות בוערת, ענווה ובעיקר – תשוקה להכיר את סיפורם הנוגע ללב.
הספר רנסאנס מתאר את קורותיה של ספינת הפיראטים "ים-סוף", לאחר שאנשיה שובים קצין ספרדי רם מעלה. הם נחושים להילחם בממלכה הספרדית, כדי להצר את צעדיה של האינקוויזיציה הקתולית. זו המטרה שמאחדת אותם, וזה גם הכאב המשותף להם: כל אחת ממשפחותיהם סבלה מנחת זרועה של הכנסייה.
(במאמר מוסגר, למתקדמים: הרגשתי שהם מבקשים לנקום, ובצדק רב. לא רק למנוע נזקים הלאה. הסופרת, כנראה בחכמה, טשטשה את הפרט הזה – מחשש שבן הדור הנוכחי לא יהיה מסוגל לכבד זאת. עבור קורא אינטליגנטי, שמסוגל להבין את הפער בין זמננו-אנו לבין זמנם שלהם, הנקודה הזו היא נקודה שיכולה ללמד הרבה על הכאב העצום שנשא עמו העם היהודי באותה תקופה.)
יצחק, שודד-ים צעיר וכאוב, נרדף על ידי עברו. הוא מנסה לבנות הווה יציב ולשקם את חייו, אך נרדף שוב ושוב על ידי דמות מאיימת מהעבר. כשהדמות שביעתה אותו בחלומותיו וגרמה לשבר הגדול שבחייו מופיעה מולו ממש – כל העולם השברירי שבנה סביבו מאיים להתמוטט, והאנשים הסובבים אותו מתגלים בזה אחר זה כשונים מאוד ממה שחשב מלכתחילה.
אבנר, מנהיג השודדים, מנסה לעשות את מה שנכון. הוא דורש מעצמו מעל ומעבר, וכך גם מפיקודיו. אבל בשלב כלשהו, הוא כבר לא בטוח שהוא יכול להכריע מה נכון. ולראשונה, הוא נאלץ ללמוד על מגבלות כוחו של עצמו – כוח שבו השתמש למטרות הנעלות ביותר.
לואיס דה ויליאריאל, הקצין הספרדי היהיר, מוכן למות עבור ספרד מולדתו. כשהוא נשבה על ידי שודדים העוינים את אמונותיו, הוא נחוש שלא לתת להם מידע שיפגע באמונו של מלכו. אך חולה וחסר אונים, גאוותו נסדקת לאיטה.
והחשדות שעולות ומתחזקות בין אנשי הספינה, מאיימים להכריע את כולם.
במקביל לעלילה המרכזית, הסופרת נותנת לנו מבט חפוז, דרך אנשים שבורחים מעברם השבור, על יהדות הדממה שבספרד.
סגנון הכתיבה
יפהפייה. שפה עשירה, בוגרת ורצינית, אך טבעית ונעימה לקריאה. הכתיבה מכבדת את הרקע ההיסטורי, אך בצורה זורמת ולא מתאמצת, בלי להרגיש עתיקה או כבדה.
הדיאלוגים טבעיים, חדים, מבטאים היטב את הקונפליקטים ומערכות היחסים בין הדוברים. השיחות מרגישות אמיתיות ואמינות.
הדמויות:
זו אולי החוזקה הגדולה ביותר בספר.
הדמויות מאופיינות היטב, בעלות אישיות ונבדלות זו מזו.
החל מאבנר מנהיג השודדים עז המבע, דרך עמנואל הסגן האחראי, עזריה הרופא הנבון וטוב הלב, וכמובן – יצחק, בעל הנפש הרגישה והפצועה. גם הקצין הספרדי הגאה, האיש המסתורי שמופיע בלילות, ורבי שמואל פלאג'י האגדי (דמות אמיתית, אגב) – הם בעלי התנהגות, שפה ואופי שאי אפשר להחליף באחר.
במהלך הסיפור כולו, דמויות מתגלות אחת אחרי השנייה כשונות מאוד ממה שחשבנו עליהן מלכתחילה. רעים מתגלים כטובים, טובים כרעים, ורוב רובם של האנשים – פשוט כמורכבים מאוד. כי כאלו הם בני אדם, מורכבים מאוד. והסופרת ביטאה זאת היטב.
ועם זאת, מי שרוצה להיות טוב באמת – הוא טוב. כי לכל אדם יש בחירה.
העלילה:
מרתקת, בנויה היטב. מלבד הרקע ההיסטורי הדרמטי בפני עצמו, העלילה מתפתחת כל הזמן. משפחות אבודות, מלחמות ימיות, מאבקי שליטה ומידע שגוי – משתלבים זה בזה ויוצרים עלילה מורכבת, מרתקת, שמחזיקה את הקורא עד הסוף. הסופרת בנתה יפה את התפתחות העלילה, כך שהשיא מגיע לגבהים ברגעים שלפני האחרונים. רגע לפני שהכל מאוחר מדי.
אציין שלמרות שהעלילה דרמטית מטבעה – היא מתפתחת בהדרגתיות. ההתפתחויות אמנם חדות, אבל יש הרבה מקום בין לבין להכיר את הדמויות, את הפחדים והשאיפות שלהן. כמי שחובבת עלילות מבוססות-דמות, אהבתי את זה מאוד. מי שמחפש עלילת אקשן – יתחבר מאוד לעלילה מצד עצמה, אבל אולי יראה את הקצב כאיטי לעומת ספרים אחרים בז'אנר.
נקודה נוספת שאהבתי – יש נטייה של סופרים להיתפס לרקע ההיסטורי, ולהשתמש בו כדי לחפות על העדר עלילה. כאן, זה לא קרה. העלילה הייתה בנויה היטב בפני עצמה, והייתה ממשיכה להחזיק את עצמה גם לו העברנו אותה לרקע אחר. הרקע כמובן הכרחי לסיפור, אך העלילה בנויה בפני עצמה.
התחקיר:
מוצק, בנוי כמו שצריך, מכבד את הקורא.
גילי ברנע בחרה לכתוב על רקע שקשה יחסית לתחקור (שודדי הים היהודיים), ומאידך – שדורש דיוק גבוה בניואנסים. הן הסיפור של שודדי הים היהודיים, והן הסיפור של אנוסי ספרד – סובלים מהרבה קלישאות שקל ליפול אליהן, וסופרים רבים אכן נופלים בהן.
הכותבת עמדה באתגר בצורה מדהימה. הטרגדיה של יהדות ספרד מוצגת במלוא המורכבות שלה. סיפורם של שודדי הים היהודיים מוצג מתוך נקודת מבטם, מתוך כבוד ורצון ללמוד עליהם, מתוך הבנה לרקע המאוד מורכב שבו פעלו, ומתוך מודעות לחוסר היכולת של קורא בן זמננו לשפוט את המציאות של אז.
ועם זאת, התחקיר משתלב היטב בסיפור, ולא מרגיש מודבק. לא היה אף קטע שבו הרגשתי "הנה הסופרת משוויצה בתחקיר שלה". הסיפור נבנה מתוך העולם ההיסטורי שבו הוא מתרחש, בטבעיות רבה, כך שבקריאה מרגישים פשוט חלק מהעולם הזה.
נקודה לביקורת:
לאורך הספר, הגיבור הראשי הוא יצחק. ישנן כמה דמויות נוספות שהן דומיננטיות מאוד, אבל יצחק הוא בפירוש הגיבור הראשי. ברגעי השיא, לקראת הסוף, הרגשתי שהוא חולק את השיא הרגשי עם אחרים. ההתמקדות עוברת לכמה דמויות נוספות, מה שהסיט את תשומת הלב ממנו במידה מסוימת. הוא בהחלט נשאר הגיבור, אבל קמים לו כמה מתחרים לקראת הסוף. לכתחילה, הייתי רוצה התמקדות חזקה יותר בו עצמו, ברגעי הסוף.
שורה תחתונה:
ספר מעולה, משובח, מעשיר מאוד ומעניק פרספקטיבה היסטורית בוגרת וכנה. מומלץ מאוד לקוראים אינטליגנטיים שמבקשים להרחיב אופקים ולהכיר לעומק את ההיסטוריה העשירה כל כך של עם ישראל, בצורה אנושית ונוגעת ללב.
- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
