שבועות
-
שבועות
כולנו עמדנו שם, בהר סיני.
אני וגם את.
ולא, לא היה זה אקראי.
גם לא טעות או משהו מקרי.
ה’ בחר בך, מכל האנשים שבעולם.
הוא רצה אותך! ואת בחרת בו.
בגאווה עמדת שם והכרזת “נעשה ונשמע”.
בי? הוא בחר?
עם כל הנפילות שלי, הניסיונות, האכזבות.
בי שכל הזמן טועה , תוהה, ומבולבלת נורא.
כן, בך הוא בחר. אותך ולא אחרת הוא רצה.
עם הנפילות, עם האכזבות, למרות הטעויות.
רק תזכרי את המטרה, את השאיפה.
מה את רוצה? מה? בסך הכל: תורה.
להיות מחוברת, להיות קשורה, בעבותות אהבה.
אמיתית ולא מזויפת. כנה ובוערת חזק!
לא מרפה, לא נכבית.
כי מי שרוצה באמת.
מי שבוערת בתוכה.
בבוא
העת – זוכה.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.