שירים || קריאה מהנה

[אהובה מליח]

אני לא מפסיקה לחשוב על הפעוט בן השנתיים, שהיה עליו לחזור הביתה לבד.

עד מתי?

[רות רוט]

חברות, מתזכרת: תגובות על השירים – נא להגיב בדיון שונה, שכותרתו שירים || תגובות.

דיון זה מיועד לשירים בלבד! כדי ליהנות מרצף קריאה.

אינני מתנדבת להעביר את התגובות לשרשור המתאים (זה פשוט קצת מסובך 🙁 ), לכן אני מוחקת אותן מכאן.

הסדר הטוב הוא בשביל כולנו – עזורנה לי לשמור עליו!

תגובות רק בשרשור המתאים לכך. תגובות שתופענה כאן – תמחקנה.

כמו כן, על התגובות להיות מנומקות. במקום תגובה ללא נימוק, סמני לייק.

תודה על שיתוף הפעולה!

[ציפי ג.]

משתפת אתכן בשיר עצוב ומבקש אחרי השבוע הנורא שעברנו כל עם ישראל…

עת נטו צללי ערב

נגדעו באבחת חרב

תרי נשמות

שתי עולמות

עלו בסערה לגנזי מרומות

לעיר מוקפת ירושלמי בבלי

פרץ בן עוולה ישמעאלי

תרי נשמות

שתי עולמות

על בוראם ורעם אהובות, נעימות

דודי ירד ללקוט שושנות

לכפר, על עמו עוונות

תרי נשמות

שתי עולמות

ומה נשיב, אחרי מות?

למול עגלה ריקה, נטושה

עין לא נותרה יבשה

תרי נשמות

שתי עולמות

הותירו 6 נפשות יתומות

נהר הדמעות עולה ושוטף

כשבית ישראל בבכיו מתעטף

תרי נשמות

שתי עולמות

ורק הוא ידע תעלומות

מה נאמר ומה נדבר

שבר הושברנו, היאך נתגבר

תרי נשמות

שתי עולמות

עד מתי? קל נקמות

ויש גם ניסים נפלאות

ורבים סיפורי ישועות

על אלו שעמד למולם

מר המוות והוא נאלם!

היו הם בקרב

להט החרב

וקל שקי

אמר לה די!

הגם שניתן הגוו למשיסה

מידת הדין רחמים מכוסה

ואיך נקום מזאת השבעה?

וצרות לא ידענו שובעה….?!

עם ד’ חזקו ונתחזקה

הסירו מלב כל מועקה

הן קל רחום מלא אהבה

שואל מאתכם אך “תשובה”

הומה הוא “בני, אהובי,

ראיתי כל לבב דווי,

בצרתכם לי צר,

עמכם במיצר

שובה אלי, אזי אשובה!

רק נשוב אליו

נחסה בצילו

נתרפק בכנפיו

ויבוא גואלו!

[אהובה מליח]

מוקדש באהבה לכל מי שהשיר הקודם שלי, גרם לו לכאב (🙏🏻).

בואו נזכור את המקום הגבוה שהם נמצאים בו.

קרוב קרוב!!!

בשורות טובות וחודש גאולה וישועה ברחמים!

השניים-מרחוב-השניים.jpg 124 KB קובץ תמונה - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

[ש]

נכתב בעקבות זמן מאתגר שהיה לנו במשפחה, ומספר על הקושי לצד ההודיה…

במלחמת התשה

על הזמן שהיה,

על עתיד לא ידוע בכלל.

וכוחות של אישה

בזמני תְּהִיָּה,

ואין כבר סיבה או בגלל.

וניסים שקורים

וטובות עצומות,

בעיניים פקוחות לרווחה.

ואיך ששרים

בעפעפיים עצומות

ובגוף מותש מברכה.

ותודה ובקשה

כבר לא בנפרד

בערבוב מציאות שכזה.

וקלה וקָשָׁה

נעשו חלק אחד,

טועמים מזה ומזה.

ואיך כולם מתגייסים

לזו המשימה,

וכל הטוּב צף מתגלה.

ובעימות מעשים

על אחת כמה וכמה

ניסיון הולך ועולה.

ורק אמונה

תחזיק את הכל

ניצבת בראש הסולם.

ונבקש בדממה

ואפילו בלי קול,

שתביא גאולה לעולם.

[אהובה מליח]

חג שמח לכל בית ישראל,
שנצא ממצרים, שנקרע את הים, שנראה את חסדי הבורא, ובכלל, שיהיה רק טוב.
אהובה מליח

[l]

חשבתי שכבר השנה נזכה
מי יודע אולי וזה עוד יקרה…
מצפה ומייחלת לרגע הזה
ולפני הרגלים זה מתעצם
מי יתן ונזכה בקרוב – אמן!
פסח כשר ושמח 🙂
___________

חשבתי-

שהוא יבוא

על חמור הלבן ירכב

ישיש אז בשמחת ליבו

כל אדם כנצנוץ כוכב

חשבתי-

שנעלה כולם

לירושלים ברינה

ובכל האולם

תשרה אז שכינה

חשבתי-

שנקריב עולות וזבחים

נשיר גם שירים

כולם יהיו כה שמחים

יקפצו על ראשי ההרים

חשבתי-

שכולם יקומו

מן אדמה וקבר

תהומות יכסיומו

את מה שנשאר לשבר

חשבתי-

שבגדי חג נלבש

שמלות ומנעלים

בלב הכי נרגש

נעמיס את הסלים

חשבתי-

שהגיעה העת

ועוד רגע קט הוא יופיע

וכל נפש נלאית

יחיה ויפתיע

חשבתי-

שנשאר עוד חלקיק

של הרגע שנותר

וכל פגע ומציק

יעלם עם המטר

חשבתי-

שזהו, זה חייב לקרות

אך רבות מחשבות

ולא זכינו לראות

אך ממשיכים לקוות

חושבת-

שהוא יבוא

על חמורו הלבן ירכב

ישיש אז בשמחת ליבו

כל אדם כאור כוכב!

[רות רוט]

הנה שיר של אחת שמעדיפה עדיין להסתתר וביקשה ממני להעלות את השיר.

מוזמנות להגיב ולפדבק בשרשור שירים || תגובות. תודה!

לוח מבחנים.

כמה אני אוהבת אותו.

לראות משבצות משעממות למדי נצבעות בצבעים זוהרים.

וימים נגמרים לאיטם

זוחלים רועדים

בוכים נשפכים

ונערה אחת מאושרת.

כל יום שעובר

את החופשה מקרב

בצעדי ענק

וים שקורץ

לי מרחוק

עוזר לי לגרוס עוגיות (מתוך לימוד כמובן…)

ומי יבין נפש הומיה

של תלמידה

שמבית הספר לא בורחת…

רק אל הים

רוחה הומה כמהה

והיא שם

כל השנה…

[חיה ל.]

אדמה שנשמטת, עזבוה איכרים

בואו ונעקוב נלך אחר גיבורים

גיבורי הכח!!

עזבו פרנסה, תלו שלט הפקר

השדה משתנה לבלי הכר

כי מי יכול לשכוח?

“וציוויתי ברכתי” לאלו ששומרים

גיבורי כח – עושי הדברים

יש פה רק רוו ח

יושבים ולומדים הם בבית המדרש

אף אחד מהם לא זרע, לא חרש

לעם ישראל שבח

רק זורעים וחורשים – במעיינה של תורה

סומכים על מי שאות ם ברא

אין דאגה כלל בראשם

מסתכלים לשמים בוטחים בד ‘

הגיעו ליעד, חלומם מתגשם

!מרגישים זאת בכל חושם

[ש]

תציל אותנו אבא,
תגאל בבקשה.
מכל הרגעים שלנו
מהכאב והחולשה.
הכל זה טוב ולטובה,
אבל מרגיש כמו רע חשוך.
תציל אותנו אבא,
מהעולם הזה, הפוך.
אי אפשר לבד יותר,
אי אפשר יותר בכלל.
בכלל לא שייכים לכאן,
לכל הריק והחלל.
תראה לנו אור גדול,
תן להרגיש אותו בגוף.
ברחמים חבק אותנו,
קרוב אליך ועטוף.
ספר לנו אהבתך,
במילים פשוטות, תמות.
לא כי זכאים, רק בזכותך
כי מאיתך חוצבנו, נשמות.
תן לנו להרגיש שלמים,
אמיתיים וטהורים.
טובים כאלה, מעולים,
צדיקי אמת, כשרים.
קח את תפילות ליבנו,
שעוד לא למדנו להגיד.
את מה שעוד לא ידענו,
שהגיע לנו מתמיד.
תן לנו מילים לומר,
לספר לך עלינו.
בלעדיך אי אפשר,
ואתה כזה קרוב אלינו.
תעזור לנו להרגיש,
את האמת האמיתית,
איך להצליח לחיות איתך,
בכל שניה תלותית.
תציל אותנו אבא,
נא בבקשה תגאל,
אין לנו דמעות כבר,
אין לנו מילים בכלל.

[חיה ל.]

אפשר לעבור כביש?

הוא עמד שם ברחוב על שפת המדרכה

על פניו שכנה הבעה של מבוכה

הוא רצה רק לעבור את הכביש

ולצערינו המצב היה מאוד מביש

אף אחד לא הביט, אף אחד לא הסתכל

אף אחד לא חשב על הילד להקל

אף אחד לא ניגש לשמוע מה הוא רוצה: –

רק שיעבירוהו מחפש ולא מוצא –

ומתי שאת רואה ילדים במצב כזה

הזכרי מה היה כשהיית בגיל הזה

[חיה ל.]

רציתי להסביר לך דבר שלי מובן:

על מה שעשיתי, מעשה קצת מכוון

זה קרה רק אתמול, כששוחחת עם חברה

ודברת איתה עלי על הילד המופרע: –

ילד שלא גומר לעשות בלגן

וחבל שאין בערב עוד משמרת של גן

ילד שרק מפריע, כלל לא עוזר

מפר את השקט ברגע שחוזר

ובמילים אלו נגשתי ונתקתי השיחה

והחיוך שהיה על פניך נמחה

על הילד עלי, הרמת זעקה –

ואפילו על היד קבלתי מכה

אז רק רציתי את אוזנך לסבר

שאין בכוונתי להפריע לך לדבר

אך גם אני רציתי לקבל קצת אמהות

וכי בשביל לקבל הקצבה אין לי זכאות?!

[חיה ל.]

כנגד-ארבעה-בנים.pdf 64 KB PDF - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

מה-נשתנה.pdf 51 KB PDF - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

מרוץ-הפסח.pdf 52 KB PDF - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

סדר.pdf 50 KB PDF - Click toצפיה

• העתקת קישור להורדה

[אהובה מליח]

כמה קשה וכמה עצוב לשמוע שוב את מה שהיה ‘שם’.

ואם לנו קשה לשמוע, מה מרגישים אלה שהיו ‘שם’ ממש.

בתפילה למשיח עכשיו יותר מתמיד!

אפשר להפיץ למי שרוצים כמובן!

[מיכל ברגר]

יוֹם חַמִּים שֶׁל שִׁלְהֵי נִיסָן.
הָיִיתִי נִשְׁעֶנֶת עַל הַמַּעֲקֶה
אַדְוָה קוֹהֵרֶנְטִית שֶׁכָּמוֹהָ
עִקְצְצָה אֶת הנְּחִירָיִּים
בִּמְלִיחוּת מְעֻדֶּנֶת מָה.
קֶסֶם הַגַּלִּים עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ
מְשׁוֹטֵט בֵּין עַרְפִלֵּי הַמַּחֲשָׁבָה
הַחַמָּה,
אוֹי הַחַמָּה
מְשַׁלַּחַת קַרְנֵי סַנְוֵרִים
זֶה רַק אֲנִי
וְהַלְּבַד שֶׁלִּי.
גַּל תִּמְהוֹנִי מִתְנַפֵּץ בֵּין חַגְוֵי הַסֶּלַע
מְפַנֶּה אֶת הַתּוֹר לְזֶה שֶׁאַחֲרָיו
מַזְכִּיר לִי אֶת נַפְשִׁי
שֶׁנּוֹלְדָה לְהִתְרַסֵּק.
שְׁאוֹן הַיָּם
שַׁלְוָה שֶׁכָּזוֹ.

אָז עַל מָה הַקֶּצֶף
אֲנִי שׁוֹאֵלֶת
וְנַעֲנֵית
בְּשֶׁקֶט מְשֻׁנֶּה

[מיכל ברגר]

מתנצלת מראש על אי הדיוקים בניקוד,

השתמשתי בתוכנת ניקוד. (התעצלתי לנקד ידנית…)

[חנה א]

להגשים מעכשיו.

הגיע הרגע, של אחרי.., השגרה,

החלומות המתינו בחוסר סבלנות,

ולא היה פנאי, וחסרה התאורה

ליחס קשוב , לרגש, למהות,

וציוצם לא נשמע,

ומעופם- כך נגדע,

וכמעט שאבדו- החלומות,

רק הסכימו קמעה,

להמתין לשגרה,

אולי תקצור בשיר, האלומות.

של חלומות על עבודה,

על משמעות עם תעודה,

על אושר פנימי, בחבילות,

על קשר, קירבה,

נחת ושלוה,

לרקוד ולקטוף לי הצלחות,

רק שיגיע הרגע,

לא יכולה כבר לחכות,

“אחרי החגים” כבר נמצא,

ועת הוא כעת להגשים חלומות,

לבי משתוקק, ורוצה.

לגעת באושר, בכנפי הצלחה,

לדאות, לכבוש יעדים,

לנוע בכושר, להתמיד בשמחה,

[חנה א]

ברשותכן, נסגר לי המחשב באמצע השיר אז אני קצת חוזרת אחורה וממשיכה..

לגעת באושר, בכנפי הצלחה,

לדאות, לכבוש יעדים

לנוע בכושר, להתמיד בשמחה( בפתח),

לרכוש לי שפע ידידים.

והדרך ארוכה, והשגרה- כבר שוחקת,

וטרם עברתי מחצית,

אין בי מילים, עצובה ושותקת

רחקת, החשכת לי פנים.

אבל רגע לפני שמרימה ידי,

מחשבה מפתיעה בי חודרת,

לפני שאומר כשלתי ,ודי,

אלביש על כתפי האדרת,

שנתפרת עכשיו, כל תך- הוא פסיעה,

אט אט אל עבר היעד,

הרגע עכשיו, ההווה שנכתב,

מצליחה בפסיעה, בכל צעד.

[רחל R Y]

אהבתי את השקט החשוך

אותו אחד שנותן השראה.

אמא כיבתה את האור

ואני עוד כותבת לאור מנורה.

המילים נדחקות,

הבלמים חלשים

מי ידע לראות

בדיוק מה מתאים

זה לילה יפה

ככל הלילות

תמיד כך עיניי

אוהבות נדבקות

אין תחליף לדיו חצות

מוזר, תמהוני,

לגמרי בלי גבולות

יש לו טעם עשיר, חריף, לא מוכר

עוד ארצה לחפש אחריו גם מחר.

היי אני לגמרי לא מעודכנת בכללים של שירים, כך שאל תתפסו אותי על המשקל והחרוז…

[צפורה סולוביציק | מוטעם – תוכן מותאם בטעם משובח]

תיהנינה…

אֵין מִישֶׁהוּ שֶׁלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ כֹּחַ כָּמוֹנוּ, נָשִׂים.

אֵין מִישֶׁהוּ שֶׁיִּתֵּן לָנוּ כֹּחַ – כָּמוֹנוּ.

נָשִׂים…

הֶאָרוֹת שׁוּלַיִם

כָּתַבְתִּי שׁוּרָה

הִיא סָפְרָה לִי מִלִּים

וְאָמְרָה

זֶה אָרֹךְ, אוֹ קָצָר

סִיַּמְתִּי סִפּוּר

הִיא מָצְאָה שָׁם פִּילִים

וְנִתְּחָה

וְחָתְכָה

וְהוּצַר.

הָעוֹרֶכֶת שֶׁלִּי,

כָּזֹאת בִּקָּרְתִּית

יְשִׁירָה וּשְׁנוּנָה

וְהַכֹּל

אֲנִי מִתְיַבֶּשֶׁת

הִיא לֹא מִתְבַּיֶּשֶׁת

לֹא לוֹחֶשֶׁת,

אוֹמֶרֶת.

בְּקוֹל.

יֵשׁ לָהּ דֵּעוֹת

בְּלִי עַיִן הָרָע

הִיא חוֹלֶקֶת אוֹתָן

עִם כֻּלָּם

הָעֵרוֹת לְמֵאוֹת

מְעִירָה מְאִירָה

לֹא עוֹבֵר לָה

פָּחוֹת מִמֻּשְׁלָם

פִּטַּרְתִּי אוֹתָהּ

סָגַרְתִּי לָהּ דֶּלֶת

הִיא קָפְצָה מֵחַלּוֹן

אַלְמוֹנִי

נִתַּקְתִּי אוֹתָה

וְהִיא מִתְנַחֶלֶת

הָעוֹרֶכֶת

הֲזֹאתִי.

אֲנִי.

[N M]

ושוב-

אבדה תקווה,

צללה לתוך תהום

ושוב-

הלב מלא

באכזבה, חידלון

שוב ייאוש

שוב כאב

שוב אופק רחוק

אולי מחר,

תבוא תקווה,

יתגשם חלום

[N M]

כמה אומץ וכוח צריך,

כדי לקום בבוקר ולרצות

לשכוח אכזבות ישנות,

לסלק מחשבות טורדניות,

ללטף שברי חלומות,

ועוד הפעם—

לנסות

[דינה רייכמן]

תגובה למיכל ברגר (אני לא יודעת אם ואיך אפשר להצמיד תגובה לשיר המתאים)

אהבתי את השיר

התיאור של הים (אחד הדברים שאני מתחברת אליהם…)

לקחת את העוצמה המועברת בתנועה של אדוות הגלים ולתת לה מילים

בקריאה ראשונית הרגשתי תחושת מסתורין, משהו לא ברור עד הסוף שעורר בי סקרנות (הייתי צריכה לקרוא כמה וכמה פעמים..)

אחרי שקראתי שוב – יכולתי להתחבר לשקט של הים, לשאלות שאין להן תשובות

לחוויה האינסופית הזו…

מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה

[אמונה בנישתי]

שיר שכתבתי בהשראת משפט מחזק.

פסנתר

וקלידים

שחורים

לבנים

מנגינה מיוחדת יוצרים

החיים

וימים

טובים

ורעים

יצירה מדהימה מנגנים

[אילת יעיש]

“עוצם עיניו מראות ברע-רשע”

הרבה תהיתי על מאמר חז”ל הזה,

עד שמורה חכמה הסבירה לי שצדיק-מונע מעצמו ניסיון מראש,

לא מנסה להתגרות ביצר הרע,

לא נכנס בכוח לפלונטרים שידרשו ממנו הרבה תעצומות שאולי לא יעמוד בהם.

להעמיד עצמי בניסיון-זה לא טוב.

בהשראה זו כתבתי את השיר הבא:

ארמונות שבניתי,

וים שסחף.

וחולות שניסיתי-

לעצב.

לא ידעתי שיש מקומות בהם צריך לברוח-

לא לנסות, כדי לא להתאכב.

זרקתי עליו בוץ,

הוא החזיר לי במלח.

וצריבתו נשכה בי מכל כאב.

לא ידעתי שיש מקומות בהם צריך לברוח,

לא לנסות-כדי לא להתאכזב.

בעטוף אותי נחשול-

הותירני חולת אהבה,

והוא שוב בא,

וקיצפו מתחנף.

רצה לגבור, לגרור,

להטביע נשמה,

להרחיקני מכל טוב שחופף, שעוטף.

ואז באחת-

התבהרו ערפילים,

וצדפים העלו לי פניני תובנה,

אכן, לסער אפנה עורף,

לי טירת כסף,

אני חומה,

נאמנה רק אליו,

תמה כיונה.

[חנה א]

אהובה השיר שלך נדיר!

חריזה משובחת, עומק ומנגינה, אפשר לומר שזה ממש שיר לשיעור יהדות! אהבתי את” טירת כסף אני חומה ואז- תמה כיונה, המעבר מהבלבול שבמהלך השיר לסוף שאת נהפכת ל”תמה” זה יוצר עניין וטעם של עוד.. תצליחי!