שירים || קריאה מהנה

[דינוש music]

לילות וימים,

את תכתבי שירים,

עם קסת שמכילה

את זעת דמך.

יעברו רגעים,

שישברו לרסיסים,

בקשות מחילה

מעומקי ליבך.

יתנגנו ערלים,

ישבעו משכרים,

יבקשו תשובה

מאמונתך.

ואת כמנהיגים,

לא תפלי לשקרים,

שימלאו אמונה

לתקוותך.

[דינה רייכמן]

גילה, השיר “אם תראו אותי” מאוד נוגע.

גרם לי לחשוב:

מה באמת ייטיב? שנתפוס סמול טוק (ונחשוב שהחיים תותים והכל בסדר?)? שנתעניין ונשמע על הייאוש והקושי לקוות?

מה באמת הבקשה מהסביבה?

וגם… כמה טוב שיש למי להתפלל, באמת…

[Gila]

האמת שאין פה בקשה מהסביבה,
אני מאמינה שכל אחד משתדל להיות אדם טוב, ולעשות טוב לאחרים.
אולי באמת כמו שכשתבת “גרם לי לחשוב”. לעורר מחשבה, על מה שאנחנו יודעים או שלא…

[אילת יעיש]

[מרים נ]

תודה לכן על הפרגונים! כיף לשתף פה!

דינוש השיר מהמם עם המון עומק. וכתוב בשפה ממש גבוהה ויפה!

[דינוש music]

דמעות של יין,

מילאו נחלים ערירים.

רגעים שחורים,

האפילו על לובן המועדים.

צהלה ואושר,

רקדו לאורות נר הנשמה.

אין שעת כושר,

להודיע על אבל לאם שכולה.

כוכבים מרצדים,

בלילה אינם מוכרים עוד.

וריח המנועים,

ביצעו לאוויר הצלול שוד.

הרעימה האדמה,

כמטר שעל טובה מבשר.

איני שואלת “למה”,

קולו של משיח, גאולה אומר.

[Gila]

מי צריך שכל?

*נכתב על דרך המשל, איני מוותרת ולו על גרם בודד בו חנן אותי הבורא 🙂

רק לעיתים הוא מניח לי,
לחיות את הכאן ועכשיו
בלי לחשוב רחוק.

רק לעיתים הוא מאפשר לי,
לראות בחוץ
רק שמש, ילדים וצחוק.

רק לעיתים הוא מרשה לי,
לספר לעצמי שוב ושוב
סיפור מוכר שאני אוהבת.

רק לעיתים הוא מתיר לי,
לומר לאנשים
בדיוק מה שאני חושבת.

רק לעיתים הוא מאשר לי,
לצחוק או לצרוח

בלי להתבייש.

רק לעיתים הוא נותן לי,
לפתוח עיניים, ולעצום
ולשמוח בכל הטוב שכבר יש.

רק לעיתים, לא מספיק קרובות.
קחו אותו –
לא יהיו לי דאגות.

[רעות אנסבכר]

ואו גילה איזה שיר!

איך אהבתי את הבית הזה –

…לספר לעצמי שוב ושוב

סיפור מוכר שאני אוהבת

כל כך אמתי ונוגע

[א ק]

גילה השיר שלך מתוק! אני לא הייתי מגלה כבר בכותרת שאני מתכונת לשכל, תני לקוראים לנחש.

מה דעתך?

[Gila]

תודה 😊
באמת הייתי שמחה לוותר על הכותרת, הוספתי אותה רק מחשש שאולי זה לא מובן…

[חנה פרץ]

תשמעו ממש נתתם לי רעיון לכתוב שיר סיום לחניכות איך לא חשבתי על זה?

תודה אילת על ההשראה…😉

[פייגי שיף – סוכריות]

לֹא סְתָם

סְתָם

כּוֹאֶבֶת

מִיַּלֶּלֶת

מִתְלוֹנֶנֶת עַל יֵשׁ

וְאַיִן

סְתָם

חוֹלֶמֶת

מִשְׁתּוֹקֶקֶת

מְבַקֶּשֶׁת אֶת מְלוֹא

הָעַיִן

סְתָם

מְתֻסְכֶּלֶת

מִתְיָאֶשֶׁת

עָתִיד? לְקַוּוֹת?

עֲדַיִן?

לֹא סְתָם

שׁוֹמֶטֶת

מַרְפָּה

בּוֹטַחַת

וְלִבֵּךְ כַּמַּיִם

[מירי]

<font size=”6″>“רבה אמונתך”</font>

קוטפת רגעים

רגעים של שקט

מקשיבה היטב לעצמי

קוטפת רגעים

רגעים קסומים

מרגישה ש-ה’ הולך איתי

חוטפת רגעים

רגעים קשים

מכות עזות נפילות

ושברים….

שברים שנותרו בי

מהפעמים הקודמות

חוטפת רגעים

רגעים בלי רגש

חלל עמוק שפעור

ימים אפורים

ואין משמעות

חרטות על הירדמות

ואין-

תמורה

מידע

סיפרה

אחיזה-במציאות

זה רגע ריק

בלי מונולוג

וקול דממה דקה

ואז שומעת

קול ה’

“רבה בי אמונתך”

[חיה ל.]

הנה גדלת, פרצת לך דרך

ליבך נפתח גם לשינוי

צועדת לך בשביל

אחרי אב שמוביל

כן, יעדך קרב

כל יום אצלך גדוש בערך

אין רגע קט שסתם פנוי

רוצה להתעלות

לגדול עוד, לעלות

רק אל אב להתקרב

תודי לאבא, תודי בקול

תראי שאבא יכול הכל

מליבך אזי תצא תפילה

אל אביך קרבן עולה

[חיה ל.]

תפילה מלב של אמא

בסער השמימה

אמא כה דואגת, לבן יקיר כל כך

דמעה אחת נוטפת,

ועוד אחת נוספת

את אלו הדמעות ד’ אליו ייקח

זה ילדך שמגן על כולם

לומד תורה, שומר היטב על העולם

אוי אוי אם יקרה, איזו זכות

הנה לך שמור כתר של מלכות

[חיה ל.]

במנגינה של :כד יתבון ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי.

תפילה אשא אל אב אוהב

יושב מרומים

תפילה אשא מלב כואב,

אב רחמים

הוא אבי, עליו אסמוך, ובו אבטח

ארגיש שהוא אומר אני איתך

אוי אבי, אני ביתך,

יחידתך, אהובתך,

עזור נא לי אבי, שלא אחדל

בקושי, בצרה

יש גם הארה

אב ממעל מביט, אומר לך גדל

[רחל R Y]

חיה את טובה בשירים עם מנגינה:)

אני כל פעם מחדש נהנת לשיר אותם;))

[רותי כהן כהן]

אני באה לשיר את זה ויוצא לי השיר

“רק תפילה אשא” של אברהם פריד.

[מימי קדוש]

[מימי קדוש]

סליחה שזה מסובבבב—

[מרים נ]

זה שיר מדהים! איזה שפה מיוחדת!

[חיה ל.]

בית על גלגלים…

מרחיבים אופקים ועוברים דירה

והפעם לירושליים המעטירה

מדירה גדולה של שתי קומות

לדירה עם פחות אמות…

החום והשחור שולטים בחדרים

אשפתונים וארגזים מלאי אביזרים

מתחברים יפה עם האבק…

ולנו נותר להצטרף למאבק…

רושמים לכל ארגז את שמו

וכך יכיר הוא את מקומו

לאיזה חדר עליו להשתייך

והעיקר להמשיך לחייך…

[מרים נ]

<b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>לא הבנתם

התנצלתי ודיברתי
עם המון נימוקים
וסיבות שגרמו לי
לחשוב
שאולי זה לא
ממש במקום
להטריד כך
הלוך ושוב
ואולי בעצם
לא צריך הסבר
כי הכל מובן
מאליו
אז רק הבהרתי
שזה לא התנצלות
כי אף אחד לא
נעלב
התחלתי בכנות
לספר ולשפוך
את כל האמת
כולה
אחר כך הסברים
שאמנם זה ארוך
אבל חשובה
כל מילה
בסוף הפטרתי
שבכלל לא אכפת
זה היה רצון
לעזור
ואם רוצים
עוד תובנות
שיגידו ואני
אחזור
הם לא הבינו
רק חייכו בחמלה
והנהנו הנהון
עגמומי
אז חשבתי אולי
כדי שיבינו אותי
אני צריכה להבין
את עצמי‎‎