שיתוף ראשון / לפני החופש

[אסתי ת.]

יפה וחזק!!!

[שירה שירים]

ממוגג

[תמר זיו]

אני מבינה שזה שיר ששווה קריאה, אבל לא הצלחתי להבין את הרעיון של ריבוי
האנטרים ומעבר השורה, וקשה מאוד מאוד לקרוא כך.
אולי זה באג כי אני דרך המייל? יצאה לי כל מילה בשורה, ולא ככה כותבים שיר…
וזה גם מאבד מאוד את החריזה.
אם הוא יהיה כתוב בצורה יותר קריאה, אשמח לנתח אותו.

[שרה קרויזהאר]

אחרי שבוע

של ערמות בגדים

מתגודדים

במזוודה.

ניצבת ומודה

שאין על הארון

הרעוע

שלבית הובא.

נצבע

התגלף

כוסה בטפט

והתקלף.

אחרי שבוע

של ישיבה

זקופה ויציבה,

על ספה

יפה,

איטלקית,

יוקרתית,

מעור טהור.

שוב חייבת להודות,

שאין כמו לשקוע

להירגע,

להיתקע

בעומק הבור.

של ספה

חלוצה

שנאספה

ויצאה

מפח האשפה.

אחרי שבוע

שבישלתי

והתבשלתי

במטבחון

קטנטן.

המצויד

ומיועד

לאנשים

שמאיישים

מנות

מלונות

מסעדות,

הבנתי שבמטבח שלי

יש שיש ומשטח

שמתאים

למוסדות.

ושני כיורים

נפרדים

מסתבר

נועדו רק לבעלי מותרות,

משפחות מאפשרות.

אחרי שבוע

מאתגר

שגרתי

וחשתי

כמו גר.

פחדתי

והחסרתי

פעימה.

שלא יזוז.

שמא מאחוריו

עומד ומציץ

עציץ

שמפיץ

רוגע, שמחה

וחוסר מנוחה.

לאחר לילות

ארוכים,

לבנים

שהתגלגלתי

מצד לצד,

והתגעגעתי נואשות

למזרן ולכרית,

ציפיתי לדבר אחד,

לנוח.

להניח ראש

ולישון.

רציתי כבר לחבק

את הקירות

שהתקשטו

התהדרו

בצבע של זאטוט.

התקלפו

התייפו

מגשם ורטיבות.

הלוואי ויכולתי להתכופף

ולנשק את הריצפה

הדביקה,

הצדיקה

שכל תכולה

מכילה

במחילה

ותחתה מסתתרת

בענווה.

גם שנה הבאה

בחופש,

נחפש נופש

להתאושש.

נסחוב טון

ונשלם הון

להתנתק

להתרחק

מהבית.

נשתזף ונתעייף

כך באופן קבוע

שאחרי שבוע

נחזור ונזכור

לנשום לרווחה

שחזרנו והגענו

למנוחה ולנחלה.

[sarabar]

אהבתי את ההומור הקליל והחריזה היפה,

אפשר עוד הרבה פחות שורות, כמו שתמר כתבה-

זה יהיה קריא וזורם יותר

[שרה קרויזהאר]

תודה לך על התגובה! שמחה ללמוד!

[שרה קרויזהאר]

יותר טוב?

תודה על התגובות, תהיו כנות, זה ממש מועיל!

אני ממש מתחילה.. מקווה שעם הליטושים שלכם אגיע לרמה של הכותבות המוכשרות כאן..🤩

[בת עין משען]

ממש מדוייק!

[אבישג]

איזה יפה שרה!

הכתיבה שלך יפה וקלילה והמסר שרצית להעביר ממש נכון…