כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- מאורגן על ידי
-
שיתוף
שיתוף
אתמול דרכת לי על כתם.
לעגת, "מכוער".
צדקת. הכתם באמת מכוער.
ומציק.
והלוואי ולא הייתה קיימת.
אני די מתבייש בה, בכתם.
מנסה להסתיר. לא מצליח.
כי שוב ושוב אתה מגלה אותה.
מציצה.
צועק בקול, "מכוער".
היום לא דרכת לי על כתם.
היום בחרת בצלקת.
רק לאחרונה הפסיקה לדמם.
גירדת אותה שוב.
הזכרת, "לא יוצלח".
שוב צדקת. צלקת כזו היא באמת לא מוצלחת.
מביישת אפילו. כואבת מאוד.
גירדת חזק. גילית פצעים.
זה לא מנע ממך להפסיק.
או להנמיך את הצעקה, "לא יוצלח".
מחר כנראה תמצא פגם אחר.
נקודה שעדיין לא שיפצתי.
אזור שמכאיב גם בלי שתלחץ.
תיגע. תכאיב.
תלחש. או תצעק.
"חלש".
ואני אעמוד שם מולך.
אהנהן כי אתה צודק.
יש לי כתם. וצלקת. והמון נקודות חלשות.
ואשתוק.
כי אני לא יודע איך להסביר.
שצלקות יש לי כי אני בן אדם.
לכל בני האדם יש כתמים.
ואף אחד לא מושלם.
אבל פגמים הם בסך הכל מעטפת.
קליפה לדבר האמיתי שבפנים.
בסך הכל אני אדם טוב.
עם לב רגיש שמחפש להיטיב.
יהלום שלוטש שוב ושוב.
הכתמים הם חיפוי חיצוני דק.
אות לאנושיות שטבועה בי.
אם רק תפסיק לדרוך. לירות.
תוכל גם לראות שאני אפילו נסיך.
ושום עקיצה. לגלוג. השפלה.
לא ייקחו לי את הכתר שלי.
- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
