כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה
-
תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה
-
הפסדת 😒 אני בדיוק באה להחמיא לך על הקצב…
הסיפור מהמם, משתבח מפרק לפרק. תודה על מה שהעלית עד עכשיו, ואל תילחצי, נחכה בסבלנות.
-
רק עכשיו התוודעתי לסיפור וקראתי מלמעלה..
ראיתי מלמעלה שכתבת שזה סיפור ראשון, אז בביקרותיות כזו (רעה אני!!!) ניסיתי לחפש זכר לבוסריות או חוסר מקצועיות.
ופשוט אין!
סיפור שכתוב כל כך יפה ומקצועי!! והלכת על סיפור מאתגר ברמה גבוהה במיוחד!
פשוט לא להאמין שזה סיפור ראשון.. צריכה לפנות לי זמן ולהתחיל לקרא אותו מסודר פרק אחרי פרק.. לא יכולה לפספס כזו יצירה (וכמובן ממש הישר מהסדרה של ממלכה במבחן!)
אלופה!!
-
תודה רבה! תגובה מושקעת ביותר, נהניתי לקרוא!
-
-
יו!!
זה פשוט יפהפה!!
אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלך! -
-
הסיפור מופלא.
אני בטוחה שכספר, הייתי גומעת אותו מכריכה לכריכה בנשימה אחת.
אולי כדאי להוסיף לרב – מכר, אילן יוחסין עם כל השמות המצוינים בספר, מתקשה קצת לעקוב אחרי בני הדודים של ידידיה
-
תודה רבה!
צירפתי עץ בתגובות האחרונות (נראלי דף קודם) וכמו כן בדיון של הסיפור עצמו ממש אחרי הפרולוג
תאשרי לי שראית…
-
ראיתי עכשיו. תודה
ותודה על כל פרק בנפרד!!!
את כותבת מיוחד ונוגע
-
תודה 🙂 כיף לשמוע, נותן המון כח!
-
פרק 43- הוא מאשר בהינד ראש. צופה באנשיו מתארגנים ליציאה במרץ. הם חיכו זמן רב, יותר מדי.
חבל רק שאין באפשרותו לעדכן את הבחור שלהם. הוא מן הסתם נלחץ. וזה לא טוב להם, לא טוב בכלל.
מי הוא הבחור??יכול להיות שמדובר בדן??????????????
או הכוונה לידידיה??
אני מקווה מאוד שלא מדובר בדן.
אני מרחמת על ידידיה אם יגלה שדן הוא בעצם בוגד.
כי יש הרבה סיבות לחשוב ככה,
אופן ההיכרות המזרה שלהם, איך הוא חיפש קשר איתו.
דן מאוד לחץ כדי שידידיה יצטרף לתחרות.
בנוסף ידידיה מרגיש שיש בוגד בסביבתו. -
תשובות בפרק 47…
-
-
-
-
-
-
יששש
מתקדם לאט לאט….
מחכה כבר לפרקים המותחים של הספר…
תודה על כל פרק שאת מעלה
ומקווה מאוד שאורך הספר יהיה עבה – 800 עמודים
-
בהחלט מתקדם, אני כבר מתחילה לאחוז בהם כרגע ובמתח בעצמי 🤭
הלוואי 800, כרגע יש לי 250 🤔(בחלוקת לA5 בוורד). כן מתכננת לעבות את ההתחלה שם רצתי מדי…
-
לפחות 600-650.
חייבים שיהיה לנו זמן בממלכה היפה הזאת!
-
אני מאמינה שבסיום הכתיבה, כשתעברי שוב על כל התחלת הסיפור ותערכי אותה
הוא יעבור הרבה בניה ושיפוץ ועיבוי
הרבה דברים נבנו והתבססו תוך כדי תנועה.
באופן כללי עריכה ספרותית בסיום הכתיבה ודאי תשביח, תעבה ותקפיץ את הספר המון
יש תקווה לספר של עב כרס!! (לי אישית קשה לקרוא 800, אז אני מצפה ל600😉)
ועד אז – מחיאות כפיים מהדהדות על ההתמדה
את מביאה איכות חדשה לקהילה… כל הכבוד!
ותודה:)
-
תודה רבה! גם 600 זה מספר גדול מדי כרגע. @AidiWeiss באמת אשמח שתבדקי לי איך מחשבים במדויק…
עד כמה עריכה יכולה להגדיל כמות דפים? משביחה בוודאות, אבל נניח מ400 דף כמה אפשר למשוך עוד?
-
-
אוי לא, 800 זה יותר מידי, אני לא קונה ספרים מעל 600 ותמיד מעדיפה את ה400 ופחות.
אני לא מסוגלת לעזוב ספרים באמצע ולכן לא מתחילה משהו שלא אוכל לגמור תוך כמה ימים…🤷♀️
רק תוודאי לומר לנו את שם הספר כשיוצא שאדע לעשות כאן יוצא מן הכלל בכל מקרה…:)
-
בע”ה. לבינתיים השם יהיה אליסיר, אם ובמקרה יהיה המשך הספר אחריו יהיה מאליביה (בתקווה שאצליח להרחיב את העלילה הלאה, כרגע בעיבוד)
-
-
-
-
אם זה יהיה מדי הרבה עמודים, תמיד יהיה אפשר לסיים בנקודה מסויימת ולהתחיל ספר שני 🙂
כשאת רוצה לחשב, לא מחשבים לפי עמודי A5 בוורד. אני חושבת שהחישוב הוא בדפי A4, וה’תרגום’ שלהם לדפים (לא לעמודים) – הוא פי 1.3.
מכל מקום, גם אם אני לא זוכרת כרגע מדוייק – אשתדל לברר לך את זה.
וכמו שאמרו לך, העריכה תשייף לך המון, תוסיף ותגרע, תשנה, תרכיב את הפאזל מחדש ותיצור לך יצירה מושלמת.
-
פחות מ350-400 דף זה דק מדי. הוצאות לא ששות למכור, כי ספרים עבים נמכרים יותר.
וכמו שאיידי כתבה, זה לא לפי דפי וורד
-
הגיוני, לכן אני מקווה להגיע לפחות ל400, עוד לפני עריכה.
אפרט את המצב כרגע ואיך עד עכשיו בדקתי מספור:
62K מילים, דף A5, שוליים צרים, ARIAL 12. כל פרק בדף חדש (ללא הזחות משמעותיות למחצית הדף, אלא ממש מתחילה)
יצא לי 261 עמודים עד כה.
מבחינת התכנון, אני מתקרבת יותר ויותר אל הסוף, אבל מניחה שזה יהיה יותר ארוך ממה שמרגיש לי כרגע, אם אצליח להתנהל בצורה נכונה…
כמה קשה לכתוב ספר, רק כשעושים את זה מבינים ש70 שח לספר זה קצת, קצת מדי! (ולא, אל תעלו מחירים, תנו לי להנות 😜)
-
-
מה את מתכוונת כשאת אומרת דפים ולא עמודים? דף שני צדדים? זה מפחית משמעותית אם כן 😲
אגב, מבדיקה בספר פדהאל, מיה מציינת בפירוש שהספר כולל 200K מילים ויש בו 866 עמוד/דף (תלוי למה התכוונת).
ככה שנשמע לי שהספירה שלי תקינה יחסית…
-
לעמודים (כל עמוד הוא דף בספר, לא?)
-
שכחתי לסמן את @AidiWeiss היא כתבה בדפים, לא עמודים… שמתי לב באיחור ונלחצתי כהוגן.
-
היא התכוונה לזה (ןאם בספרים עסקינן – ממליצה עליה אש. עימדה לי את הספר ‘ספרילות’ במקצועיות וסבלנות)
-
-
-
-
-
עמוד אמור לצאת כ-250 מילים, בממוצע.
-
תהילה, קודם כל, לפי צורת הכתיבה והתפתחות הסיפור פה – אני לא דואגת.
דבר שני, יש מספיק טכניקות ‘לנפח’ ספרים, תשאירי לי ברשותי כמה סודות מקצוע ;), בסדר?
דבר שלישי, החלוקה לA5 או A4 פחות משמעותית, למרות שזה עשוי לתת לך אינדיקציה. בכל מקרה, ‘שופכים’ את הטקסט כולו לתבנית בתוכנת עימוד, כך שזה לגמרי לא משנה באיזה גודל עמוד השתמשת בוורד. גם אם כתבת את הכל הכל ברצף אחד – ויש אופציה כזאת בוורד – הטקסט מתחלק בתוכנת העימוד ולא בתוכנת הכתיבה. (יש דברים יותר משמעותיים; כותרות, מספר פרק, הפרדות בין קטעים, לא זוכרת כרגע מה עוד.)
מה כן משמעותי? מס’ המילים. זה עשוי לתת אינדיקציה ראשונית.
בינתיים, לפי התקדמות העלילה ולפי התכנון שלך ‘לנפח’ קצת יותר את ההתחלה – את יכולה להיות רגועה לחלוטין.
(ומחיר של 70 ₪ לספר, זה כולל: עימוד, עיצוב כריכה, הוצאות הגהה, הוצאות דפוס, הוצאות הפצה. לא משנה אם את עושה את זה עצמאית או שאת נותנת למישהו אחר לשבור את הראש.)
-
תודה רבה!
לגבי מחיר הספר, זה רק מעצים את מה שהעליתי – המחיר לא משקף בכלל! (אני לא נכנסת לכמות מכירות וכו’, רק לבחינת ההשקעה הכספית של אדם בודד מול השקעת הסופרת)
-
לא יודעת מה הטכניקות לניפוח, אבל קניתי פעם ספר של אחת הסופרות המעולות במגזר. הספר היה יקר יחסית (שמונים ש”ח), והחלטתי שהמחיר מוצדק – מכיוון שהספר היה עבה במיוחד, ויחזיק לי כמה שבתות.
למעשה, כשהתחלתי לקרוא, גיליתי שלכל פרק יש דף שער מושקע, כשהעמוד מהצד השני ריק.
הרגשתי מרומה, ובלי קשר לכך שהספר היה טוב – הרגשתי שעבדו עליי, והתחרטתי שקניתי אותו.
אז בבקשה, שהטכניקות לא יבלטו יותר מידי…
-
טוב, אני לא נתקלתי בדבר כזה אף פעם, זה ממש מוריד הרבה, נניח ויש 70 פרקים = 140 עמודים, ממש לא נתפס.
בכל אופן, הכוונה של איידי זה עימוד הגיוני (בדרך כלל פרק מתחיל הכי נמוך באמצע הדף, לרוב בתחילת שליש שני)
וחוץ מזה דובר על ניפוח תוכן, אבל הבנתי שחלק מעריכה ספרותית זה גם להסביר איזה קטעים מיותרים – אותם צריך להשמיט ואילו לא ברורים מספיק – שם צריך להרחיב.
-
-
-
היי, שרה, טכניקות לניפוח – אם אני מבינה נכון את איידי, שהתכוונה מבחינה
ספרותית ולא כמעמדת או גרפיקאית – הן טכניקות להוספת מילים איכותיות ותוכן
מעורר תיאבון.-
מקווה…
-
אז שתלמד את הטכניקות מעורכות תוכן ולא מגרפיקאיות…
תהילה, אם את בקטע, לכי לתמי אפשטיין. היא אלופה!ויש לי עוד כמה שמות להמליץ לך…
-
קודם אני אסגור את מה שאני יכולה, בינתיים אני בונה על הפרויקט של אור החיים. לא יודעת אם הם קובעים מי העורכים וכו’… אם לא – אברר פה על כל המומלצות מכל סוגי המקצוע שצריך.
-
-
-
-
אני חושבת שאם את הולכת לאור החיים – הם קובעים לך – הם נהיים המנטורים שלך.
עריכה ספרותית ולשונית – זה אומר: א’ – אחידות סגנונית ואחידות לשונית (נניח, בכל מקום שאת כותבת את המילה ‘דווקא’ – את כותבת אותה עם שתי ו’. למשל. ואחידות לשונית גולשת לכיוון העריכה הספרותית – בו אפשר לשנות קטעים, להזיז אותם, לנסח מחדש, ואין סוף לדברים.)
ועימוד – זה אומר בחירת פונט (תורה שלמה… התאמה מבחינת צורניות, גודל, מרווח בין שורות, מרווח בין קטעים, הזחות, קישוטים מסוגננים) – ופה אני גם מרמזת לך מה אפשר לעשות מבחינה עיצובית, איך אפשר לנפח את התוכן בלי שהקורא ירגיש שהספר מנופח.
בינתיים, ספרים שעימדתי לא היו פחות מ350 עמוד. חלק עברו את ה400 בכיף.
-
תודה על ההסבר המפורט.
לגבי עימוד – לא מסכימה איתך שלא מורגש. אם אני רגילה לקרוא עמוד ב2 דקות ולוקח לי דקה, זה אומר הרבה.
ראיתי ספרים שהממוצע לדף אצלם זה 200 מילים במקרה הטוב (מודה, ישבתי לספור רנדומאלית). לדעתי יש בזה הונאה. במיוחד שזה מכוון.
-
צודקת, אם עושים את זה בצורה ילדותית ובוטה.
מצד שני, גם הפיזור חשוב.
(ולא, ספר שהעימוד שלו מדי גרוע בעיני, אני פשוט לא מסוגלת לקרוא. ואל תנסו לשכנע אותי שהתוכן שלו מעולה, כי הצורה מפריעה לי ואני לא מסוגלת להתעלם מזה.)
-
-
-
תהילה וכולן
נראה לי כדאי להשאיר את המחשבות על עובי הספר לסוף
בשלב הזה זה עלול לגרום לכך
שמרוב הרצון שיהיו לך הרבה הרבה מילים
לא תשושי למחוק…
תעדיפי כמות על פני איכות
וזה ממש לא כדאי שיקרה!
כי למחוק – זה מהדברים שהכי משביחים כל יצירה כתובה. כל מילה שאת לא מרגישה שהיא צריכה להיות פה ב100% -לפח!
יש פיתוי גדול להשאיר קטעים כתובים. הרי התאמצת עליהם כל כך… וזה גם יוריד לך בבת אחת עמוד או יותר!
ובאמת גם הסופרות הטובות ביותר נופלות בזה מידי פעם ומשאירות ‘משקל עודף’
שווה למחוק. ולמחוק. ולמחוק.
ולגבי האורך – עוד יבוא הזמן לדון בזה.
-
אם את הולכת ל’אור החיים’ לכאורה הם קובעים לך (לא מכירה את פרטי הפרויקט
לעומקו), אולם את תמיד יכולה לפני לקחת עריכה ספרותית לבד. (לא בטוח משתלם,
כמובן).
לגבי העימוד – יש הבדל בין פונט מרווח מדי לפונט קריא ונעים לעין.
בדף ממוצע (לא ראשון / אחרון בפרק, לא שחציו יומן אישי של גיבורת הסיפור עם
שוליים רחבים, ולא כל שורה היא פיסקה עם מרווח מקסימלי בין הפסקות ועוד מליון
שלוש כוכביות…) אמורים להיות כ-250 מילים. סטיה קלה (10-20) היא עדיין
הגיונית, אולם כשהעמודים שנראים מלאים ביותר בספר מכילים פחות מ-220 מילים –
ובכן, יש בזה הונאה מסוימת.
רק עוד משהו: לפני שקונים ספר לא בודקים רק כמה עמודים יש בו, אלא מדפדפים גם
לראות כמה מילים בעמוד בערך ומה אורך פרק.
אבל זה כבר נושא לשרשור אחר, איך בוחרים ספר בחנות. בל”נ לקראת חודש הספר.-
חודש הספר כבר התחיל לא? יש מבצעי 28 באור החיים, ביפה נוף לא בדקתי.
למודת אכזבות שכמוני, החלטתי שאני לא קונה ספרים אם הסופרת לא מוכרת לי, אלא אשאיל מהספריה בבוא הזמן.
גם ככה בעלי לא מתלהב מזה יותר מדי, ואם אני לא קוראת את הספר שוב הוא טורח להזכיר את זה בקניה הבאה 😂
-
-
תהילה, רעות צודקת. שימי לב.
זה בסדר לדון בזה עכשיו, אבל תמשיכי לכתוב בקצב שלך ובסגנון שעכשיו את כותבת.
את מלאכת העיבוי תשאירי לשלב הסופי, ש*אחרי *המחיקה.
(בכתיבה יש כמה שלבים: 1. כתיבה. 2. עיבוד ומחיקה. 3. כתיבה חוזרת. 4 מחיקה
חוזרת. וכן הלאה עד שהמוצר צריך לרדת לדפוס. כי להסתיים – התהליך הזה לעולם לא
יסתיים. כך אצלי, על כל פנים. נראה לי בגלל זה יש מושג של דדליין) -
הספר שכתבתי “בין הניתוקים” היה בהתחלה בסביבות 800 עמודים, העורכת הסבירה לי שלקוראים אין סבלנות לכזה אורך, מתייאשים ועוזבים באמצע.
ובכך עודדה אותי למחוק. מחקתי הרבה מהקובץ המקורי אבל לא מתוך המחשב. אני שומרת את הקטעים האלה לעצמי במחשב, הם היוו ביבליותרפיה בשבילי, שעשיתי לעצמי בלי הדרכת מטפלת וזה עזה ועוזר לי מאוד.
דבר ראשון – הוצאתי את כל הפוליטיקה של המשפחה שלי ושל בעלי, וכל מה שיכול להיות לשון הרע. (כי בכל מקרה עשויים לזהות את הדמויות שבספר, ויכולים לתבוע אותי על תביעת דיבה.)
הוצאתי גם מה שחוזר על עצמו, כל מיני דיאלוגים, שהיו כבר מייגעים בשעמום שלהם, לא רציתי ספר משעמם.
וכל מה שלא משרת את מטרות הספר גם כן הוצאתי.
העורכת הסבירה לי שצריך שהסוף של הספר יראה על התקדמות ולא על נסיגה, צריך שהסוף יראה התקדמות של הגיבורים של הספר. העורכת שואלת שאלות (למשל על ההיגיון של הספר והעלילה) ואני עונה לה בגוף הטקסט וככה רואים את ההקשר בין הקטע המתוקן לבין זה שלאחריו, ומלפניו.
למשל אצלי – מציאת שיטת טיפול בעצמי “סלף מדיקיישן” וההתנדבות שלי והעבודה שמצאתי, זה בגדול.
בהצלחות!
-
תכל’ס הספר מונה כיום 380 עמודים שזה יפה ומכובד אבל לא יותר מדי.
-
לתבוע על הוצאת דיבה
לא תביעת דיבה
-
צודקת, פשוט נאבדה לי המילה באמצע שכתבתי את ההודעה (דבר שנובע מתוך הבלבול שאני חווה בתקופה האחרונה כנראה כתוצאה של האסון שקרה לי)
-
-
-
-
וואו אני לחוצה כהוגן,
מתי נבין מיהם כל חבורות העוקבים? מי אויב ומי אוהב?
-
ממש בקרוב! קובץ הפרקים לא מולי, אבל נדמה לי שמהפרק הבא מתחיל האקשן האמיתי…
-
-
-
היי כולן,
חשוב לי שתדווחו על כל דבר לא ברור שצץ לכן, הפרקים האחרונים מעט מבלבלים עם כל הקבוצות…
בע”ה במעבר חוזר אעניק שמות לקבוצות ופחות מסתוריות שמטשטשת פרטים.
תודה!
-
זה חלק מההבדל בין סיפור בהמשכים לספר.
בעריכה טובה, יעמדו על הנקודה הזאת, יעבדו על הבידול וההבנה מי נגד מי, עם מי, מתי, איפה.
-
תהילה
אני ממש אוהבת את הסיפור
נהנית לקרוא. את אלופה!
אבל באמת בפרקים האחרונים קצת התבלבלתי
מחכה כבר להבין מה קורה…
-
תודה.
רק ענין הקבוצות? או משהו נוסף?
-
גם אני התבלבלתי מהקבוצות והעוקבים… באמת כדאי להוסיף עוד הסבר.
-
מסבירה פה. בעתיד אערוך לפי הצורך.
יש שתי קבוצות:
1. דרטאנים – יש להם תוכנית שלא ברורה כל צרכה, בעבורה הם רוצים לנצח בתחרות, הצוות שבו הם מתמקדים הוא הצוות של ידידיה, מכל מיני סיבות אותם תגלו בהמשך (חלק ממש בקרוב)
2. קבוצת לוחמים לא ידועה שמטרתה לשבש לצוות של ידידיה את הניצחון, יש להם עוצמה וגב חזק. החשד הוא שהם אילו שעומדים מאחורי ההפללה של דניאל
חוץ מזה יש את עוזיה – שעוד בארמון עקב אחרי ידידיה וטען בפניו שלשולח שלו יש כוונות טובות. אם זה המצב או לא – נראה בהמשך…
אם יש עוד משהו לא ברור- אני פה לשאלות 😊 כמובן שלפי זה אני מסדרת פרקים (אם לא עכשיו אז מאוחר יותר) ככה שזה עוזר לי מאד!
-
האדון לאיזו קבוצה הוא שייך?
לא לדראטנים, אכן?
-
נכון, ללוחמים
-
שאלה ראשונה –
הדרטאנים הם קבוצה של נערים שמשתתפים גם בתחרות? זה הרי לא כל כך הגיוני…
אם לא – אז בתור מי הם רוצים לנצח?
או שהם סתם קבוצה שרוצים שהקבוצה של ידידיה תנצח?!
שאלה שניה –
איזה חבורה הופיעה באיזו סיטואציה, יעזור לי עוד טיפה סדר בראש…
במשימה הראשונה –
הדרטאנים הם אלו שהרדימו את החיילים עם התיבה,
והחמישה (או שלושה) ששיחררו את החיילים (ששבו ידידיה וחבריו ) הם קבוצת הלוחמים (שרוצים למנוע את הניצחון של קבוצתו של ידידיה)?
במשימה השניה –
שתי הקבוצות עוקבות אחרי ידידיה וקבוצתו על העצים עד שכמה מקבוצת ה____ מפילים אחד על הקרקע?
בקיצור – אחרי החלוקה של שתי הקבוצות, יעזור לי לדעת[ מי עשתה מה…
כי נראה לי שאני עשיתי סלט פירות שלם🍉🍊🍌🍐🍎🍍🍇
תודה רבה!!
ההסברים ממש מועילים, אגב – העץ שמור לי במחשב ומידי פעם אני מציצה לבדוק שמות… מועיל ביותר
-
הדרטאנים לא משתתפים בתחרות, אלא מעונינים בניצחון הצוות של ידידיה.
במשימה הראשונה – צודקת. הלוחמים הם גם אילו שאיימו על החייל שלקח את התיבה.
במשימה השניה – קבוצת הלוחמים נשארת עם דן ודוד, כי הם משערים שידידיה ואליהו יחזרו. שניים מהם נשלחים לעקוב אחרי ידידיה ואליהו.
הדרטאנים לעומת זאת מפוקסים רק בידידיה ואליהו (והם השודדים, אם זה לא היה ברור). הם מבחינים רק באחד מהעוקבים.
העוקבים מבחינים בדרטאנים ואחד מהם הולך לדווח למפקד (הם לא ידעו על נוכחותם) ומשם ממשיך לקרוא לעזרה.
כשידידיה חוזר ליער הדרטאנים מבחינים בעוקב השני (הראשון נעלם להם) ותוקפים אותו, כביכול מפספסים ועוקבים אחריו בחזרה
-
-
-
-
-
-
תהילה, העלילה מתפתחת ומסתבכת…
תפרגני לנו עוד פרק, בבקשה.
בעצם, אפשר כמה?-
בע”ה אשתדל היום בערב (אם לא העליתי עד 9 תתזכרו שאבדוק היתכנות)
-
-
אני חושבת שצריך לאפיין את שני הקבוצות (בעצם את שלושתם… גם הקבוצה של ידידיה עצמו) בצורה יותר מובחנת ומובדלת.
כרגע, הם מאד מאד ‘מעורבבים’, התיאורים הפיזיים שלהם מאד דומים. אם הייתי יכולה לדמיין איך נראה כל חייל (מספיק שני פרטים בולטים, זוכרות את שיני השפן של ההוא שהיה קשור לתמונה שצייר הצייר בכוזר? בסוף הוא ניסה לשבות את מקאן, אבל הוא נהרג) על ידי פרט בולט (רזה, גרום, חסרות כמה שיניים משמעותיות, עיניים קטנות ומתרוצצות, אף רחב ואדום ושרוט, צלקת, לא יודעת) – זה יתן כל כך הרבה אופי וזהות.
תנסי. מקסימום בעריכה תאפייני גם למפרע.
-
ראיתי את התגובה הזו אחרי שעניתי על הבאה. כמו שכתבתי – הם מנסים לא להתבלט. הדרטאנים כהים יחסית. הלוחמים לבושים מדי חיילים במכוון. אבל צודקת, ולכן אמרתי שבמעבר על הפרקים אפרט יותר על הדמויות ואוריד מהמסתוריות…
-
-
והערה נוספת: כשכתבת על שתי הקבוצות שנמצאות ביער, אחת היא זו שתפקידה לסייע והשניה – להפריע – כתבת לנו את זה בתור “מבט על”, כדי לעשות לנו סדר, נכון?
כי בנוגע לדטראנים, בסדר, הבנו. אבל בנוגע לקבוצה השניה – איך בדיוק היינו צריכות להבין שהם אלו שיש להם אינטרס להפליל את דניאל? כלומר, כן, היינו צריכים לקשר אליהם את כל השיבושים, אבל בגלל שזה מדי מבולבל – קצת קשה לי להבין איפה ואיך ומה.
והחברים הרעים שהציקו לידידיה, האם יש להם עוד תפקיד בהמשך? כלומר, האם זה מתוזמן? כי אם לא, זה מרגיש לי קצת תקוע. סתם הערת אגב.
אגב מודעה קודמת ואפיונים, אני שוב משתמשת באיסתרק: תושבי הפלאט מזוהים מאד, שמתן לב? הלבוש שלהם שייך למישורי הפלאט, הגלימה, החרב, העיניים, המבט, השיער, הצבעים – – –
הכל מאופיין.
הכוזרים בכוזר הישנה – גם מאופיינים בפשטות. בכוזר החדשה – בפאר ובנצנצנות. שמנה לב. אם הייתן פוגשות מישהו כזה ברחוב, הייתן יודעות לשים אותם בכוזר הישנה, החדשה, בגבול או בפלאט (או בכלל בבולגריה…)
-
לגבי הלוחמים – יש כמה נקודות שמובילות למסקנה הזו (מבחינת ידידיה)
התוקף שפרץ לביתם עוד לפני תחילת התחרויות וכל מיני מחשבות שסובבות סביב הנקודה הזו.
פרק 42:
“ידוע לכם שאביו של ידידיה נאשם בבגידה, גם שידידיה רוצה להוציא אותו מכלאו. חַשבו בבקשה אחד ועוד אחד.”
<x><x>חברי מבינים את מה שאני כבר יודע מזמן, את העובדה שאבא לא ב-גד מעולם אלא הופלל, שאותם מפלילים פועלים כעת כדי שהמצב לא ישתנה. אני יכול לראות זאת במבטם ההמום ובעיניהם הגולשות אלי, חודרות עמוק מדי, מטרידות.</x></x><div>
החברים הרעים – כן, יש להם משמעות מאד גדולה, גם בהמשך.
פרק 43:
אחר כך אני מוצא את עצמי חושב על הלוחם ההוא, בדגש על דמותו כזקן שמעשיו גררו אותי למפגש הראשון עם נח. אני לא טועה בזיהוי. הפנים, גוון הקול והחיוך, הם אחד. האם ייתכן שזו היתה מטרתו, שהכל היה יזום?
המפגש ההוא ריסק אותי, שאר ההיתקלויות עם נח הפכו אותי לצל-אדם. מעברי המגורים לא הועילו, גם שם רדפו אותי והציקו לי. האם גם שם היתה מעורבת ידו של אותו לוחם? מדוע? מה השיג בכך?
התשובה ברורה. הגורמים העלומים, אילו ששלחו אתמול אותו וחבריו, היו שם כל הזמן, דואגים לשים לי רגל, להפיל אותי בחבטה כזו שלא תאפשר לי לקום. אבל קמתי לבסוף, בעזרתו האדיבה של דן, מושפע מתפילותיה בוקעות הרקיעים של אמא. וכשקמתי אני, עשו זאת גם הם. והפעם, אין לי ספק בכך, הם לא יניחו לי, לא יוותרו. גם אני לא אוותר, זה אני או הם ואעשה כל שאוכל כדי שיהיה זה אני.
לגבי אזכור איסתרק לא כל כך הבנתי את ההקשר. אם התכוונת לזה שאין משהו שמדגיש את מוצא הלוחמים או הדרטאנים אז זה לא קשור, כי הם לא מעונינים להתבלט… מה שכן הזכרתי בכמה מקומות שהדרטאנים כהים מעט יותר, אבל זה לא משהו שאמור להיות מודגש מדי, רק נקודה שאני מודעת אליה ואם שמו לב – אז זה פלוס.
</div>
-
באיסתרק, את יכולה ממש לדמיין לעצמך איך כל אחד מהגיבורים נראה, נכון?
אם יש לך גישה לפרוג, תוכלי לחפש שם אשכולות שלמים בפורום ציור ובינה מלאכותית, שעוסקות בתיאור דמויותיהם הגרפיות של הכוזרים.
מה זה אומר? שיש להם אפיון מאד מאד ברור, עד כדי שהקוראים עצמם מדמיינים את הדמויות בצורה מאד דומה. מה זה אומר? שלכל אחד מהם יש אפיון ברור מאד (סוג שיער, עובי, כמות, צבע, עיניים, לחיים, פה, שפתיים, אף, מצח, סנטר, צדעיים, אוזניים, צוואר) – בקיצור – כל מה שאת יכולה לתאר עד הפרט הכי קטן.
למה אני מביאה את זה פה? כדי להסביר עד כמה חשוב האפיון המדוייק, והשימוש באפיון הזה. ממש ממש לתת שם וזהות ואופי לכל פרט. כשזה נעשה בחכמה (ואת בהחלט יכולה, לפי מה שקראתי עד עכשיו) – זה מקפיץ את הכתיבה כולה לרמותל אחרות לגמרי.
-
יש לי חולשה בקטע הזה, קשה לי להכניס תיאורים כאלה בתוך הכתיבה כשהם לא זורמים לי בטבעי. אם יש לך טיפים אשמח…
ואגב, אני לדוגמא לא זוכרת איך ניראים פניו של קהה (מנהיג הקווארים) ואת הפנים של איסתרק ומהללאל קל לי לדמיין בגלל התמונה בכריכה. איסתרק מאופיין באף ארוך ושיער זהוב, את זה אני זוכרת רק מהדיוקן שהיה לקווארים, מיכאל סנטר חד ושיער שחור מתולתל. מהללאל עיניים תכולות נראלי וגם שיער שחור מתולתל. אבל להגיד לך שאני יודעת בפירוט כל תו ותו בפנים שלהם – ממש לא. את רב הדמות משלים לי הדמיון שלי. וזה לדעתי אחת מהחלקים הכיפים בספר. שאת זו שקובעת בסופו של דבר איך נראית הדמות. בדרך כלל הדמיון מתגבש גם לפי האופי.
בפרוג עצמו ראיתי כמה אפשרויות של דמויות ותגובות כמו: ממש לא דמיינתי אותו ככה, אז לא חושבת שזה נקודה נכונה.
בכל אופן, אני אתן לזה פוש אחרי סיום כתיבת העלילה פה, גם ככה את הפרקים הראשונים אני מתכננת לערוך באופן משמעותי.
-
-
-
-
תודה לכל המגיבות והמחדדות!
פרק 47 עלה – סיפור בהמשכים || תהילה
מכאן והלאה שכחו מהתחרויות, האתגר האמיתי מתחיל…
הרבה הנאה, אל תשכחו להשאיר תגובות 🙂
-
הופה,
איזה בלאגן.
איך הם מתקשרים עם אליהו?, או שהכל הם סיכמו קודם ותפקידו הוא רק לא לשבש את המטרה?
מה ידידיה הבין?
לאן הוא מתכנן ללכת? להלחם איתם?פיזית? לבד?
זה נועז. מידי. חסר סיכוי.
או אולי גם לו יש שליחים וקבוצות??-
אליהו – בפרק הבא
ידידיה –
“עשו זאת בעצמכם, אני לא חוזר כעת” אני מצהיר. מעיף מבט אחרון בדוד, שנראה מאושש יותר ומתחיל לצעוד לכיוון אליו מורות העקבות, היכן שאולי אקבל תשובות לכל הקורה סביבי, אולי אצליח גם לחלץ את פנחס, איני יודע מהי תוכניתם לגביו.
אולי לא היה ברור – אין לו כוונה להילחם מולם, כמו שאמרת זה נועז מדי וחסר סיכוי. הוא מתכנן ללכת אחרי העקבות ולנסות להבין מי הם ואם יצליח – לחלץ את פנחס, אולי לא היה מובן ענין המעקב, אחדד…
-
-
-
-
ואוו תהילה תודה! פותחת כל יום לראות אם פינקת בעוד פרק:) כתוב מדהים ומרתק מלא אקשן ומה שהכי אהבתי בלי “דם” יש מלחמות פציעות איבוד הכרה אבל בינתיים חוץ מהסוהר המסכן אין הרוגים וגם אצלו זה היה בעדינות וגם דמות לא מוכרת … תמשיכי לפרגן לנו פרקים זה פינוק מושלם ליום עבודה!
-
תודה 🙂
-
Log in to reply.
