תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה

[ברכה]

ברור תעלי

נקרא בנשימה עצורה….

[תהילה ב]

פרק 54 עלה

ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה

[ליבי .]

מדהים!

ולחשוב שבתחילה כתבת:

“פעם ראשונה שכתבתי קטע סיפורי, מאד מהוססת האם להמשיך עם זה הלאה, יש לי איזשהו קו עלילתי נחמד אבל לא יודעת איך לפתח אותו.”

ממש קשה להאמין שזה קטע ראשון שלך.

את כותבת באומנות, ברמה גבוהה, עלילה מסועפת – כיף לקרוא אותך!

את האמת רציתי לכתוב לך שאם זה יהיה נחמיה הראשי שבגד, זה יהיה קצת מידי צפוי,

נתת כאן תפנית מאד יפה.

אם מתייחסים לביקורת, אני חושבת שהנקודה שאת יכולה לשים עליה דגש יותר יותר זה יותר אפיון לדמויות,

יש המון דמויות שאין להן התייחסות בכלל והתייחסות אליהן, יכולה לעזור לסיפור לזוז מכיוון של ספר מתח בלבד, לספר מוסרי עם עלילה טובה

גם הדמויות שכן מופיעות בסיפור – עוד קצת אפיון יעמיק את הטעם והקשר אליהן.

[תהילה ב]

תודה רבה!

לכתוב אני כותבת כל החיים (מבחנים בהיסטוריה זה גם סוג של כתיבה, לא?) אבל לכתוב סיפור – אף פעם. אז כן, אני חלשה בקטע האפיוני, צריכה לעשות ויש חוזר (מתכננת להוסיף פרקים על אליהו, דוד ודן גם לפני שנפגשו). עד עכשיו היתה התעלמות מכוונת מאפרים ונחמיה, כדי שלא לחשוף את האשם האמיתי.

אשמח שתצייני חוץ מהנ”ל למי אין אפיון ועד כמה את מתכוונת להתעמק, כי הסיפור ברובו נסוב סביב ידידיה.

[ליבי .]

את מוכשרת במיוחד!

דמויות שאין להן התייחסות בכלל התכוונתי – בנותיו של המלך, עוד מצאצאיו (יכול להשביח לך את הסיפור, אנשים אוהבים בני מלוכה), כל החיילים המגוונים בסיפור ועוד.

כמובן זו בחירה שלך כמה להעמיק, אבל כל איפיון וצבע יכול להשביח ולתת ענין

וכשאת כותבת שהסיפור נסוב ברובו סביב ידידיה, זה נכון, אבל אם ניקח דוג’ ממהלאל (לוקחת כדוג’ של ספר משובח ולא כהשוואה למיה קינן) על אף שהוא גיבור הסיפור, יש משמעות רבה להמון דמויות נוספות במקביל, זו דרגה נוספת לספר.

ולגבי אפיון יותר מעמיק – כיוונתי יותר לדבריה של איידי, אני לא יודעת איך ידידיה נראה, מסכימה איתך שלא חייבים לרדת לפרטי פרטים ויש בזה גם יופי לדמיין כל אחת כאהבתה, אבל בסיס כל שהוא בעיני צריך להיות

[תהילה ב]

תודה!

לבנותיו של המלך אין משמעות כרגע, מבחינתי לכתוב עליהן זה סתם לעבות ספר בלי צורך באמת (מה התקשורת שלהן מול ידידיה? אין להן מה לתרום לסיפור, ואם נניח היתי מספרת על אשתו של הבוגד לפני – היו מגלים אותו טרם הזמן)

לגבי מי נסוב – בהתחלה התמקדתי רק בידידיה, בערך בפרק 30 החלטתי לשנות גישה ולערב עוד ועוד. הוספתי גם קטעים של אביהוא (דמות משמעותית, נראה בהמשך), יצהר ונדב נכדי המלך, כמו המלך בעצמו. בהמשך יהיו גם קטעים נוספים שקשורים יותר למלוכה ואיך דברים עובדים שם (העלילה מתחילה להתפרס עוד ויש מקום לדמויות נוספות להשתלב בקטעים).

לגבי ההשוואה למהללאל – אני חושבת ששם היתה הרבה התעמקות בבית המלוכה בגלל כל הרקע הידוע לנו מאיסתרק (ששם כל העלילה נסובה סביב המלוכה, כך שאין קשר). ואם אמשיך עוד קצת בהשוואה לסדרת הספרים המהממת הזו, לי אישית היה קשה בפדהאל לעקוב אחרי כל הדמויות החדשות (בסוף הצלחתי), כך שאני כן חושבת שספר בלי רקע אמור להיות ממוקד בדמויות ספורות ולא להתפזר לאינסוף.

לגבי מה שאומרת איידי – צודקת, צודקת, צודקת. לקחתי לתשומת ליבי ואת כנראה תראי את זה בפרקים הבאים (ואולי מעט בקודמים) וכמובן בעריכה רצינית שתוסיף קטעים התחלתיים שיבארו עוד כמה דברים…

ועוד משהו קטן – בתיאור של ידידיה יותר קשה לי לתאר, מהסיבה היחידה – שהוא מספר בעצמו. מבחינה מסוימת זה מוזר לכתוב: שיערי החום מתנפנף עם הרוח (סתם ככה, לא לקוח משום מקום)

[שרה]

נראה לי שנטפרי צינזר כאן פסקה….

או שסתם עשית מלא XXXX 🙄

כי ככה זה נראה:

[תהילה ב]

לבנותיו של המלך אין משמעות כרגע, מבחינתי לכתוב עליהן זה סתם לעבות ספר בלי צורך באמת (מה התקשורת שלהן מול ידידיה? אין להן מה לתרום לסיפור, ואם נניח היתי מספרת על אשתו של אפרים לפני – היו מגלים אותו טרם הזמן)

[שרה]

אני תוהה מה גרם לרובוט של נטפרי לחשוב שיש כאן בעיה…

תודה בכל אופן…

אגב – מה הקשר לאישתו של אפרים שכתבת שהיא גם לא ידעה, איפה זה כתוב?

לא בפרק…

דבר נוסף – נחמידה לא ידע כלום? כי הוא גם לא הכי נחמד אל ידידיה,

וכם נראה כמו שמישהי כתבה שהוא ניסה להחזיר אותו לתחרות ושלא ירצה את המלוכה…

אחרי הפרק האחרון נראה שזה כן איכשהו בשיתוף פעולה,

הרי סוף כל סוף – כל המאמצים של ה”תיקון ההיסטורי” של אפרים זה כדי שנחמיה ימלוך, לא?

[תהילה ב]

את המילה שנחסמה החלפתי…

לגבי אשתו – נתתי ספוילר, לא הגענו לזה עדין.

לגבי נחמיה – נדבר עליו בהמשך.

[שרה]

אולי תעשי לך איזה מילון של מה שהם חוסמים 🙂

אולי אפשר לבקש את זה מהתמיכה 🤭…

[תהילה ב]

זה לא תמיד צפוי, לפעמים המילים עוברות ולפעמים לא, מניחה שזה תלוי בהקשר.

[‫איידי וייס‬‎]

לפני שאת מתחילה באפיונים, תתחילי בזיהוי חיצוני עם פרטים שמאפשרים ‘להתפס’ אליהם.

בסופו של דבר הם הכי מאפשרים לקורא לדמיין לעצמם את הדמות בצורה הכי קרובה למה שאת מתכוונת, ולעגן את הסיפור במרחב הזמן, המקום, והדמויות הפועלות.

מה זה אפיונים? צבע שיער, סוג, אורך, צבע עיניים, סוג מבט, אורך ריסים, סוג גבות, מילה על האף, השפתיים, השיניים, אם יש רווח בין השיניים, מידות גוף, נתוני השמנה, סוג בגד מועדף בכל מצב, צבע מועדף, התאמה מסויימת בין צבע בגד לצבע העיניים או השיער, סוג כזה.

כשאת נוקבת בפרטים האלו – את משדרגת פלאים את העלילה.

אגב בגדים, איזה בגדים הם לובשים? אין אפיונים לבגדים, כדאי לך להוסיף באופן גורף. (בעריכה, כן?)

[תהילה ב]

בע”ה בעריכה. אם כי אני מתנגדת מראש לפירוט מלא מלא כמו שציינת, אולי משהו בסיסי + זריקות פה ושם, מה לעשות אני אוהבת את זה טבעי. (יש דמויות שבהחלט נתתי להן יותר ביטוי חיצוני, כשזה התאפשר לי)

[תהילה ב]

אגב, בלי ספוילרים, אבל תעדכנו אם הבנתן את משמעות סוף הפרק, אפילו בלייק, כדי שלא תיפלו לי מהכסא בפרק הבא.

[‫איידי וייס‬‎]

רציתי לצרוח כשקראתי את זה.

את מתכוונת ברצינות? זהו זה, סופית? אפרים עד כדי כך אכזר?

[תהילה ב]

איך מישהי אמרה לי מקבוצת הביקורת: זה היה צפוי

[חני י]

אני מקווה שזה לא מה שאת מתכוונת….

כי זה לא היה חד משמעי ונשאר פתח לקוות אחרת 😞

[מירי]

את מתכוונת לחצי הראשון של המשפט, כן?

[ליבי .]

אימלה את לא נורמלית!

תחזרי בך

[א ש]

האמת שדי היה ברור שנחמיה הוא זה שהפליל את משפחתו של ידידיה

וגם הסיבה היתה לי די ברורה

גם זה שהוא גרם לידידיה להמשיך בתחרות ולא לרצות את המלוכה

זה די הוכיח לי עד כמה הוא זה שלא רוצה שידידיה יבחר את המלוכה

רק שזה שאפרים אביו אחראי על הכל זה באמת תפנית חדה

הוא לא הוזכר אף פעם אפילו לאר בחשדות של ידידיה

[חני י]

לא בהכרח שנחמיה יודע. אולי זה רק אבא שלו (כמו שהאמא לא יודעת)

[malka lichtnshteyn]

יו איזה סיפור

אני לא עומדת בזה

תביאי אותנו כבר לסוף הטוב

[תהילה ב]

מעדכנת, בע”ה היום בין 4 ל5 פרק נוסף.

[תהילה ב]

פרק 55 עלה.

ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה

[תמר רוזן]

דחוף את הפרק הבא……..

את לא משאירה אותנו ככה—–

[ברכי שלזינגר]

אני מקווה שאני לא באשליה

אבל אני בטוחה שאברהם יכנס להציל את ידידיה

[שרה]

ברור.

וגם שבסוף זה לא דניאל שנרצח… (ואם לא זה התכנון-חייב לשנות אותו😄)

השומר נכנס לרצוח אותו-והוא התגבר עליו, וכשהדרטאני הגיע-לא זיהה שהוחלף…

איך אני?

[‫איידי וייס‬‎]

אני יותר חושבת שהוא איבד הכרה והיה נראה מת כשלמעשה – הוא כן נשאר חי. חלש, פצוע, חולה, כל מה שאפשר – אבל חי.

[‫איידי וייס‬‎]

פתאום שמתי לב לדיון על דברי ועל התהיה שלך איך אפשר לתאר אופי ומראה דווקא מלשון מדבר.

נכון שזה נראה מעושה ומלאכותי לומר ‘שערי החום מתנופף’, אבל זה גם מתבקש לא להכניס צבע שיער בקטע כזה, אלא דווקא לאפיין את הבעיה שהשיער הארוך יוצר, או את תחושת הרווחה שאין לו שיער ארוך שיתנפנף לו לתוך העיניים ויציק לו; “הרוח העזה מעיפה את העלים ומשירה עלים חדשים לאויר העולם. אני רק יכול לשמוח שסיפרתי את שערותי לפני שיצאתי לדרך, והן לא מציקות לי”. הנה, השיער שלו לא ארוך. כבר משהו. או, למשל: “אני מסתכל על עצמי בזרות. הצבע האפור של המכנסיים לא מוכר לי פתאום, למרות שזה אחד מהבגדים היחידים שאני לובש כמעט כל הזמן, ויש לי עוד כמה זוגות מכנסיים.” אלו דברים אגביים מאד, אבל כשזה נעשה בעקביות – הם מוסיפים המון טעם לקריאה.

עוד משהו? “אני מתלבט איזה זוג נעליים לנעול…” (וכאן בא פירוט על שני זוגות, פחות משנה מה הוא יבחר מביניהם. העיקר – יש משהו מתואר ו’מקורקע’.)

ובאמת, כדי שסיפור יתקרקע ויהיה מציאותי ככל האפשר – את חייבת לבנות לו מסגרת גם של ביגוד, גם של צבעים (אולי אסור ללבוש שם צבע סגול שנוטה לאדום, למשל? ומה הצבע של דטראן?), לדעת אם הלכו כיסויי ראש ואיזה (כיפה לא מספיק, וכתרים, את יודעת איזה מגוון מוזר להפליא יש?) ואיך נשים לבושות.

זה תחקיר נחוץ מאד.

[תהילה ב]

אשב על זה לעומק בעריכה, בע”ה.

[תהילה ב]

מה הכוונה הצבע של דרטאן?

[‫איידי וייס‬‎]

סתם משהו שרירותי שאת מחליטה.

את יודעת שהצבע של הערבים הוא ירוק? ושהיו תקופות שליהודים היה אסור ללבוש בגדים ירוקים כי ירוק זה צבע קדוש אצל ערבים? סוג כזה, למשל. (יכול להיות שדבר כזה קיים גם במזרח הרחוק.)

[תהילה ב]

טוב, אני חושבת שאנחנו גולשות למקום אחר לגמרי. אם אני אקח מכל אומה משהו שמייחד אותה בשביל ליצור אפיון לדמויות השונות, אני באמת אגיע ל800 דף.

לדעתי, יש נורמה מסוימת של אפיון. אני יכולה לתאר צבע עיניים, שיער ונניח אף סולד, מצח רחב או כל דבר אחר בקטנה, אבל אין שום הצדקה לתאר את כל הפרצוף של כל אדם בו נפגשים, יחד עם לבושו המלא (מדי החיילים יש תיאור, גם לא מלא. השאר יטופל לפי הצורך)

אוסיף אפיונים, הוספתי גם בפרקים הקודמים אבל אולי לא הבחנתן בגלל הרווח בין הפרקים.

[א טב-אל]

שלום תהילה.

לא קראתי את הסיפור, אלא את התגובה שלך.

בהקשר לדרך לכתיבת תיאור על גוף ראשון,

בואי נצא מנקודת מחשבה שלכל בעיה יש פתרון,

זה פותח את המוח (פסיכולוגים אומרים) ומאפשר לו להגיע לתוצאות טובות יותר.

מה את אומרת על: מי הנחל שיקפו אלי בחור בעל מראה… שערותיו… המבט בעיניו…

(רק משערת שמדובר בבחור)

מישהו יכול לדבר אליו: תסדר את החולצה, או להפך: תמיד אתה נראה מטופח.

אנשים חושבים עלי שאני נראה…

לדעתה של אמא המראה שלי מזכיר… בגלל שתמיד הצווארון…

השמיים הם הגבול… ועד לאותו הגבול בעזרת ה’ עוד תצליחי מאוד!

[תהילה ב]

אני מבינה מה את אומרת, לוקחת לתשומת ליבי ועובדת על זה, בשלבים האלה של הסיפור זה נשמע לי מעט מאוחר, אז אעשה את זה יותר בהתחלה…

[א טב-אל]

קיוויתי שזה מה שתעשי…

[‫איידי וייס‬‎]

הדוגמאות שלך מבריקות!

[א טב-אל]

תודה רבה איידי!

[תהילה ב]

פרק 56 עלה.

ניתן לקרוא כאן -<a href="https://kedemcenter.co.il/groups/literature/forum/topic/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%a8-%d7%9b%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9d/page/2/#post-6017922518&quot; title="

פרק 56: חמישה רגעים הם המון, במיוחד כ…” style=”font-family: inherit; font-size: inherit;”>סיפור בהמשכים || תהילה

מקווה שתרגשנה מעט הקלה…