תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה

[ליבי .]

מדהים!

[שירה שטרייכער]

הסיפור מותח ממש. וכתוב בצורה מפעימה. עקבתי מתחילתו ועד עכשיו.

תהילה בבקשה תאירי את עיניי, מישהי כתבה שהיא קראה על המרתפי כליאה ועל דניאל – אביו של ידידיה.

באיזה פרק מדובר? כי פספסתי את זה משום מה…

[שרה]

בפרק האחרון – יחסית לקראת סוף הפרק.

[תהילה ב]

פרק 57. פורסם גם אתמול, לא יכולתי לעמוד בתחנונים (וגם אני רציתי להגיע אליו, כן? כתבתי זאת עוד משבוע שעבר)

[שרה]

וחוצמיזה , תהילה, פשוט מדהים!

איזה כיף שהשארת אותו בחיים,

האמת – כל הזמן חשבתי על זה שאין מצב שהוא הרג אותו,

לא כי אפרים רחמן,

אלא כי זה ישבור את ידידיה,

שלשום אפילו הלכתי שוב לפרולוג כי זכרתי שם שיחה בינהם וגיליתי לצערי שזאת שיחה שהיתה לפני הכל…

בכל אופן – שמחה שהוא בחיים, ועכשיו שיברחו משם כבר!!!

עם או בלי עוזיה… לא הבנתי אם הוא מת או לא כל כך…

הקטע שהוא פוגש אותו פשוט מהמם!!

אולי ש”ישחררו” את אפרים בטעות ע”י מאליק או משהו כזה : )

סתם…

[תהילה ב]

חחח אהבתי שהשאלת את המונח.

הוא פצוע, עונה באכזריות כדי שיגלה מה בדיוק עשה באורווה (מסיבה שתתגלה בהמשך)

[שרה]

לא הבנתי, מי פצוע ועונה באכזריות? עוזיה? לא ראיתי שהוא עונה משהו…

תודה!

[תהילה ב]

המצב שלו לא היה תקין, כנראה דחפתי מפרק הבא.

[שרה]

תהיתי מה גילית לנו 🤭, לא הבנתי… נחכה בסבלנות לבאות, היום בשעה ____?

[שירה שטרייכער]

בדיוק קוראת עכשיו את הפרק שנוסף…וואו פשוט מטורף. יצרת לידידיה שרשרת של ניסים..שארלוט הגיע..ומאליק נאחז באמונות מיושנות. ושאברהם מחליט לשם שינוי להיות מהעושים…

מדהים

ולגבי האבא אני מניחה שזהו סוג של הזיה או חלום של ידידיה…והלוואי שהוא אכן עדיין חי.

[תהילה ב]

לא הזיה בכלל, ואם תתעמקו בפרקים הקודמים אפשר לקרוא את זה בין השורות (בכל אופן, השתדלתי לשתול משהו…) מניחה שתבינו בפרק הבא

[ד. ק]

תהילה תודה!!!!!!

ידעתי שלא תהרגי אותו כל הזמן חיכיתי לראות מאיפה הוא יצנח בחזרה

עשית את זה מדהים……….

לגבי הקול ששאלו איך הוא זיהה אותו ,לא בטוח שאם היה שומע בזמן אחר היה מזהה אך זה היה בזמן ובמקום שחיפש אוותו וחשב עליו כך הגיוני שכששמע קול קורא לא בשקט התרגש😂

מחכה לראות אותם מצליחים לברוח ולשכנע את המלך בצדקתם😵

[תהילה ב]

צודקת לגבי הקול. זו בדיוק הנקודה.

לגבי המפגש עם המלך – הדרך עוד ארוכה ומלאת הפתעות, לטובה וגם לא…

[תמר פ.]

אנחת רווחה! 😌 תודה שלא הרגת אותו…

הפרק מהמם!

[מלכה מינקוביץ]

פתאום ראיתי את הסיפור היפה הזה,

אבל אין לי את כל הפרקים, יש רק תקציר ואני לא מספיק מבינה את המהלך, איפה יש את כל הפרקים עד עכשיו ברצף?

[תהילה ב]

מצטערת, נמחקו בגלל זכויות יוצרים, בע”ה בספר… אם יש משהו לא ברור לגבי התקציר מוזמנת לשאול פה או באישי 😊

[מלכה מינקוביץ]

לא הבנתי משהו ממש בסיסי נראה לי

אם אפרים הוא הבן הבכור של המלך, מה מפריע לו דניאל בחייו? לפי השושלת שהראת בהתחלה,

מובא שארם הוא הגדול ודניאל הקטן, ידידיה בעצם רחוק מאד מהכתר?

[מרים ג]

אפריים הוא חתן המלך, לא בן.

רק בן יורש את המלוכה.

[מלכה מינקוביץ]

וכולם בנות המלך ורק דניאל הוא בן?

עכשיו הבנתי

תודה

[תהילה ב]

פרק 58 עלה.

ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה

מצטערת אם קיים עדין מתח… להבנתי הרף ירד בהרבה (הוא יחזור, אל תדאגו 🤗)

תהנו!!

[דבי קפלן]

מהמם!!

רק חסר לי שלא מתואר שעוזיה נמצא על גבו של אברהם כשהם במרתף היין, נראה כאילו שכחו שהוא נמצא שם…

חוץ מזה כתיבה מדהימה!

[תהילה ב]

תודה 😀

כתוב פעמיים:

1. ידידיה עוזר לאברהם לטפס כשעוזיה על גבו.

2. ידידיה מציע לאברהם להתחלף איתו לפני שהם יורדים במדרגות

[Hadasa]

וואו, תהילה!

הסיפור מאלף, מהמם. וכו וכו….

רק קצת הפריע לי הקטע שבו אפרים חושף קלפים בפני ידידיה כי הוא ממילא הולך להרוג אותו

קצת הרגיש לי קישטי שהקורא מבין שההסבר הזה מיועד אליו….
אולי תמצאי איזו סיבה משמועתית או סתם תדגישי את זה שאפרים מספר לידידיה מתוך שנאה תהומית והנאה סדידטית לייסר אותו בעוד ידיעות מענות לפני המוות…

[תהילה ב]

ראית את סוף הפרק הנוכחי?

הדמות של אפרים היא דמות חולת כבוד, וככזו היא אוהבת להתפאר במה שהיא עושה, הדגשתי את זה בפרקים שבו הוא חושף את הקלפים וגם בפרק הנוכחי.

[Hadasa]

ראיתי,

אבל אולי כדאי גם להדגיש שת זה יותר בקטע בו הוא מספר לידידיה

תחליטי את…

[תהילה ב]

אני לא יכולה להקרין החוצה את המחשבות שלו כשהגוף המספר הוא ידידיה. אבל יש:

1. אפריים מצפה שאגיב לו, כנראה רוצה לחוש מעט מפחדי. אני מתגבר עליהם, ממילא חיי אינם בידיו, אלא בידי ריבון העולמים. איני עונה לו, אלא מקשיח את פני, לא אתן לו את הסיפוק בראיית רגשותי, לא אקרין אותם ממני החוצה.

2. “את מקומי?” אני עוטה על פרצופי חיוך, רואה את הרוגז צף בין עיניו “מהו בדיוק?”

3.אפרים קרב אלי, פרצופו מכסה את כל שדה ראייתי. הבעתו מלאת שמחה לאיד וסיפוק.

“אני מבצע תיקון היסטורי” הוא מהנהן לי בראשו כמסכים עם דבריו הסתומים, טון קולו נלהב מדי “מתקן את הטעויות כולן”

4.”אני מבצע תיקון היסטורי” הוא חוזר על דבריו הראשונים, הבעת תסכול מופיעה על פניו לרגע בודד, נמחקת מהר מאד בחיוך אכזרי. “תיק-“

5.”הפללתו של אביך הינה הדוגמא הטובה ביותר. כל המסמכים, כל הראיות, אני הוא זה שהובלתי אליהם, אני הוא זה שגרמתי ליצירתם” חזו מתנפח בחשיבות. אני מספק בשבילו כר דשן להצגת גאוותו ביכולותיו.

לדעתי זה מספיק….

[תהילה ב]

וכמובן, איך אפשר לשכוח (סדיסטיות אמרת?)

“מתחילה טענתי שהיה עליך להבין את מקומך” הוא רוכן על אזני ולוחש. בגדיו מכסים את פני, איני רואה דבר. “חבל שלא עשית זאת” הוא מצקצק, נשיפותיו מרעידות אותי “כעת ראה למה גרמת”

[Sara Daum]

יוהו!!
את מוכשרת ברמות!!!
קראתי עכשיו 3 או 4 פרקים ברצף! איזה פינוק. דמחה כל כך שלא הייתי צריכה לסבול את המתח בין לבין…
לא הייתי עומדת בזה..

[תהילה ב]

אוהו! איזה כיף לך!

[חני י]

תודה תהילה, פרק יפה ממש.

רק לי מפריע שאין מספיק בהילות בבריחה שלהם?

יש לדניאל זמן לגעור בבן שלו על מה שאמר כאשר כל רגע יכולים לבוא ולתפוס אותם?

גם בהתחלה הוא בוחן את החתך שלו ומתעניין…

אגב היה ממש טוב שהוספת את התיאור על המראה של האבא, זה ממש הוסיף!

[תהילה ב]

לגבי הגערה – נחכה לפרק הבא…

לגבי החתך – הוא נפגש איתו אחרי עשר שנים! וזה אפילו לא לקח דקה!

אחר כך היתה הזדרזות, אם כי לא מבוהלת ממש, פנחס שמר על הפתח והם לא יכלו לברוח בלי עוזיה וכמובן להבין איך לעשות זאת. תארי לך שהם יוצאים, בורחים למדרגות, כי זה הדבר הראשון שעולה בראשו של אדם ובום – נתקלים במישהו. הם חייבים להיות מחושבים…

[ע אלון]

לא קראתי את הפרק, אבל הרבה פעמים ההשתהות בקטעים דרמטיים היא אקט של מתח, וזה מכוון.

[חני י]

אולי לכן זה הפריע לי, כי זה מתח יותר מידי 😉

היה בא לי שהם רק יעופו משם וזהו (כמובן שישתהו כדי לחשוב על תכנית בריחה, אבל לא מעבר לזה, חיבוקים ושאלות אחר כך במקום בטוח)

[תהילה ב]

כמוך כמוני, אבל מלבד לכל הלחץ והחרדה יש גם את ההבנה שמדובר באב ובן עמוסי רגשות, והרגשות האילו, לטעמי לפחות, צריכים פורקן קל כדי להמשיך הלאה. אילו יכולתי, הייתי ממשיכה את קטע הפגישה, אבל הבריחה חשובה יותר ואין זמן למפגשים סוחטי דמעות.

[חני י]

נכון.

זה כנראה הדבר הנכון מבחינה ספרותית, וזה באמת מקפיץ את המתח

[א ש]

לפי דעתי שמאריכים בפגישה

זה ממש מעלה את המתח לקוראים

וזה מוסיף המון

התחושה שיברחו כבר

[תהילה ב]

סיימתי פרק, שזה אומר שאתן זכאיות לאחד נוסף 😁

רק יש בעיה קטנה – יש בו טוויסט ואני לא רוצה להשאיר אתכן במתח הרבה זמן (שישי, מוצ”ש קשה לי להאמין שאסיים אחד נוסף).

מצד שני, המתח ינכח בפרקים הבאים, תרצו או לא, זה המצב.

בבקשה לייק אם אתן רוצות בכל זאת שאפרסם, אם כן, זה יקרה באיזור השעה 16…

[תמר פ.]

תהילה, אל תצחקי עלי, אבל חלמתי בלילה על ידידיה 😆

לא זוכרת במדויק, אבל העלית עוד פרק, ושם ידידיה שוב אומר לעצמו שהוא לא היה צריך לקחת אחריות על הכל, ולא הכל בשליטתו. הוא מגיע למסקנה שהוא צריך לשחרר, ואז, למרבה החרדה, מסתיים הסיפור.
ואני אומרת לעצמי: הוא לא נורמלית, בשביל זה היא מתחה אותנו ככה? ומה עם הצדק שהוא מנסה להשיג???

יכולות לצחוק 😴😲🤭

[תהילה ב]

צוחקת בקול חח

[רעות סימינובסקי]

לאאאאא תמר!

אנחנו רוצים את ידידיה עוד איתנו אל תתני רעיונות לתהילה:)

[תהילה ב]

פרק 59 עלה.

ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה

הרבה הנאה!

[שירה ג.]

מתי יעלה הפרק הבא??

אני כבר לא נושמת…

[שולי סרף | סטודיו SARAF]

אוקיייייי עכשיו תעלי עוד בקשה ללייקים מי רוצה עוד פרק

למה לא מתאים לי לחכות עד ראשון

שהדגים לא ישרפו חלילה מהחוסר ריכוז 🤭

[אגב,

צחקתי בקול על החלום עם ידידיה, חשבתי רק אני עם הפרעה בעניין חחחחחחחחח

הקטע הכי מצחיק זה להישאב לסיפור

כאילו אין עוד דברים על הראש

רק איזה סיפור שהומצא ע”י מאן דאחת (תהילה ב זו את במקרה הזה 🙃)

ולדאוג ולהימתח מסיפור שעוד לא נכתב………..

לכי תביני ראש של חובבות סיפורת 🤭]

[תהילה ב]

כמה כיף להתארח בשבת 🙂

אז הנה לכן פרק נוסף…

פרק 60 (!!)

ניתן לקרוא כאן – <a href=”https://kedemcenter.co.il/groups/literature/forum/topic/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%a8-%d7%9b%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9d/page/2/#post-6017923562″ title=”פרק 60:
מדהים כמה מהר דברים יכולים להשתנות. אבא פ…” style=”font-family: inherit; font-size: inherit;”>סיפור בהמשכים || תהילה

שבוע טוב!

[תהילה ב]

סיפור בהמשכים || תהילה

להזכירכן, המכתב שהגיע לידידיה:

‘עשר שנים עברו, הן די והותר.

תודה על מאמציך,

מסור לאמא דרישת שלום,

כולי תקווה שניפגש בקרוב, אתה יודע היכן,

אבא’.

[שרה]

פרק שווה! כמו תמיד😊.

רק שהרבה דברים לא הבנתי.

מה היה המטרה במכתב?

כאילו-התכנון היה שידידיה יקרא אותו, וילך לחפש את דניאל? איפה?
ואז-היו מתנפלים עליו, ומה?

כנראה שהמטרה לא הייתה לחטוף אותו גם, עובדה שאח”כ כשיצא לעיר-נח והחברים רק תקפו, ושדדו אותו, ולא יותר…

וגם-עוד לא הבנתי מי היה עוזיה, שליח טוב? של מי? של המלך? לשמור על ידידיה? שלא יעשה שטויות?

ניסיתי לחפש את הקטע שהוא שואל אותו שליח של מי הוא, והוא אמר שלא של המלך, אבל כבר נמחק.
או שלא זכרתי טוב?

או שיש הסבר בהמשך הפרקים? (א”כ שיבואו מהההר! (אבל גם בלי קשר להסברים😆))

תודה!
הסיפור בדיוק בסגנון שאני אוהבת:)

[תהילה ב]

המכתב הגיע לידידיה דקה לפני שהתחילו התחרויות, במוצאי שבת. כשכלו כל הקיצין…

לגבי עוזיה – יש גילויים, הדרך אל המלך לא תמיד סלולה. נא להמתין 🙂

[תהילה ב]

המטרה במכתב: אם ידידיה היה יוצא, נתפס ובעצם נעלם. כשהיתה מתגלית הבריחה של דניאל היו מקשרים ומבינים שהוא הצטרף אליו…

התשובה שנתן עוזיה: לא אמרתי שהמלך שלח אותי. אבל אל תדאג, למי ששלח אותי יש כוונות טובות.

[שרה]

ווואוווו,

מהמם!!

בבקשה שהפיצול המדובר לא יפצל בין דניאל לידידיה,

הם היו בנפרד מספיק זמן.

[מרים ר]

סיפור מדהים ושואב

מחכה להמשך בקוצר רוח!!!!!

[תהילה ב]

תודה לכל המגיבות. באישי וכאן. נותן הרבה כח וחשק!

פרק 61 עלה.

ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה

כמו שאמרתי – הדרך עוד ארוכה. תהנו 🙂