תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה
קדם ‹ Forums ‹ כתיבה ספרותית ‹ תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה
-
תשאירי אותן במתח, תהילה. לא יקרה כלום.
זה יהיה תרגול טוב לקראת תרגילי הגמילה 😉-
-
את ה-ז-ו-י-ה-!!!!
הסיפור שלך מתחרה בהצלחה עם מיטב הסיפורים בשוק
מה שאני במיוחד נהנית, זה שאת לא עושה מכירת חיסול בסוף הסיפור לכל האנשים ביחד!
מחכה במתח!!!!!
-
-
ב”ה
וואו, תהילה! זה פשוט מדהים… באמת שאין מילים
אני קוראת כבר תקופה ארוכה, ובכל פעם שטורחת ובאה להגיב – מתחוללת סערה קטנה, שום דבר לא מתקדם, מחכה שעות אולי משהו יסתדר בסוף, רואה שכלום לא עובד – מרעננת – כל מה שעבדתי עליו קשה נמחק ולבסוף ההודעות לא נשלחות. אויש.
מקווה שזו כן. בעזרת השם.
אבל קודם כל, יש לי כל כך הרבה מה להגיב אבל כ”כ מסובך לי.
חיבת לפחות 2 דברים (מתוך המון 🙂 )
הוא מרים את ראשו לאט, ממצמץ בתהיה מול עיניו הפעורות לרווחה של אחד מאנשי הבולשת, שידיו אוחזות בכד מים גדול למדי, ריק.
🙂
הקטע הזה כל כך כל כך טוב, וממש לא רק הוא! לכי להיות תסריטאית!
ושאלה לגבי היתכנות, משהו קצת לא מסתדר לי – מכל הסיפור עולה כמה ידידי’ה שלנו מאד לא טיפש, אבל ממש לא!
ובשני חלקים לפחות, עלתה לי שאלה איפה החוכמה המפורסמת שלו.
באחד מהם – כשאביו כועס עליו כל כך שהוא אומר שאינו נסיך. הוא באמת לא מבין, אחרי שאביו משתמש במילים מפורשות, ובכל זאת לא ברור לו למה אבא שלו כל כך כועס עליו? קצת הסתפקתי פה במהימנות התמימות שהפגין.
ועוד קטע, שגם בו הראה את תמימותו בזמן פחות הגיוני. המחשבה שאין בין המתחרים אף אחד שעוזר לאפרים – הגיוני? נראה לי מתבקש שגם שם שתול לפחות אחד שמשתף פעולה עם אפרים.
הסיפור שלך ממש תענוג, כיף לקרוא וכיף גם להרהר בו אחרי הקריאה. אכן יש עוד מה לדמין ואת עושה את הצתת הדמיון בצורה מצוינת.
ומותחת… כמובן.
תמשיכי, הכי מהר שרק אפשר 🙂
בהצלחה!
-
בהרבה ספרים גם של סופרות איכותיות
איפשהו לקראת סוף הסיפור כנראה נמאס להן מהדמויות ואז מהר מהר מסדרים את כולם שיעמדו בטור ישר ויתנהגו יפה והנה לנו ההפי אנד, מקווה שהבנת את הביטויים המושאלים…………..
-
-
-
-
-
אני כבר עכשיו לא עומדת במתח!
ואני בד”כ לא אוהבת ספרי מתח.
אבל התגעגעתי מאד לממלכה במבחן, ואמנם הכתיבה וצורת העכלילה שונים אך נראה ששאבת השראה…
-
קודם, תודה רבה על המאמץ, בסוף נשא פרות 🙂
ותודה ששמרת את מה שרצית לכתוב, חשוב מאד בעיני.
לגבי טפשות – בואי נגיד שבתור אחת שאומרים לה שהיא גאון, אני יכולה לציין לך כמה וכמה מקרים בהם יצאתי כל כך טיפשה שזה לא ייאמן. כך שגם האדם החכם ביותר, במקרי לחץ, הרבה פעמים מאבד את זה. במיוחד כשידידיה חושב שהוא עשה את הדבר הנכון, ודווקא אבא שלו, זה שהוא כל כך מעריך והשתוקק לראות אותו שנים, פתאום יוצא עליו במאה קמ”ש.
לגבי אפרים – לא הבנתי. (את רואה…) את ציפית שידידיה יחשוש שיש גם שתול מהצד של אפרים או שאפרים ישים גם מישהו שתול? אני מניחה שהתכוונת לשאלה הראשונה – ידידיה שמע שיחה שממנה הבין שיש מישהו שתול באחד הצוותים, לכן הוא חושד ברגע שאליהו מזהה מהר מאד את הדרך לצוות השני. אם בכל זאת השאלה שניה – לא יודעת, לא חשבתי על זה, אז לא יכולתי לכתוב על זה.
-
ב”ה
בשמחה, חן חן לך על המאמץ (קדה בחיוך קל)
אכן, ברוך השם שיצא שהיתה שווה כל הטרחה. זו לא הפעם הראשונה שאני שומרת, אבל זו הפעם הראשונה שסוף סוף יש שכר לפעולתי והוא מתקדם לכדי מודעה מפורסמת ולא עוד אחת באוויר.
אוקי, אז כך – דבר ראשון באמת שווה להגיב לסיפור שמרגישים בו חשיבה הכל פרט. אני באמת בעד שתכתבי תסריטים כי השפה הציורית והמרתקת הזו מכניסה לתוך העלילה בצורה מרווחת ומובילה את הקוראים במיומנות בין תכני העלילה, כמו ההרגשה של לסוע מהר במהירות גבוהה ומרגישים שעוד שני’ה הרוח מעיפה אותנו אבל זה רק מגביר את ההנאה. אז תמשיכי להגביר מהירות 🙂
תודה על המילים החמות!
התכוונתי כשהוא נכנס למקום אליו הגיעו הנערים המתחרים כדי לספר להם על הבגידה בסבא והרצון להרוג אותו – הרי יתכן שבין המתחרים יש גם נאמנים לאפרים.
מתכוונת למקום בו אביהוא נכנס וקיבל עליו את נסיכותו של ידידי’ה והאמין לו.
-
הבנתי אותך. ציינתי שהוא די בטוח בנאמנות שלהם. שימי לב שהאופן בו נקט אפרים בהשגת אנשים משלו (מלבד הלוחמים שלהם שילם) בכך שהוא הפך אותם למוקירי טובה או לחילופין כאלה שיקבלו משהו מזה שמעמדו מתרומם.
למתחרים אין שום קשר למלוכה משום קשר שהוא (תנאי התחרות – לא בני אצולה), לא אמור להיות להם איזושהי נטייה לטובתו של אפרים כי הם לא ירוויחו ממנה כלום.
אין גם פואנטה בזה שנערים מחוץ לצוות של ידידיה יהיו לטובת אפרים, עוזיה גם לא דיווח על זה.
תכל’ס כל הנקודות שאני מציגה פה הם זווית הראיה של ידידיה, הרי בהחלט היה יכול להיות מצב כלשהוא כמו שציינת. אבל בסופו של דבר לא היה כזה. וגם אם היה, ידידיה לא היה מודע לו…
-
-
-
באמת אי אפשר להפסיק
מהר את פרק 71
ואם זו רמת המתח שם
תביאי איתו גם את 72
-
ניאלץ לחכות בסבלנות, ב72 המתח כבר ברמה אחרת, לי קשה לדעת כי אני כותבת, אבל לדעתי זה שובר הכל…
-
-
למה רק אני לא לחוצה……😜
ויודעת שהסיפור הולך להיגמר טוב…..
תודה תהילה
מתענגת על כל פרק שמתקדם .ומחכה שתעלי את הפרקים האחרונים
-
אני מחכה כבר לעימות מילולי של המלך- אפרים- דניאל- וידידיה- אולי גם נחמיה.
אין אפשרות שסתם אפרים יוענש או ימות איכשהו.
אחרי כל המתח שהוא גרם לנו, אנחנו רוצות נקמה טובה…..-
צר לי לאכזב, אבל לא יהיה כזה.
אולי אזכור בספר הבא, אם ויצליח להתרקם…
-
את מתכננת להשאיר את אפרים חי ונושם??
היכן? בכלא מסודר???-
-
אז איך הוא ישאר חי וקיים לספר הבא???
אגב, לא היה לי ברור החלק עם הבקתה, איך דניאל הגיע אל הביקתה? מה זו הבקתה הזו,
ואולי כדי להוסיף קצת פרטים על יהוידע, אפילו בתור שדניאל חושה לעצמו ומעלה זכרונות ישנים של שניהם יחד, על יהוידע או על המקום בו למדו- אם זה ענין חשוב,
כדי שיתן טיפה רקע והבנה לקוראים.-
היציאה למנהרה היא מתוך הבקתה, חשבתי שיהיה מובן בגלל כמויות האבק (גם המדים משם, כן? זה בדיוק היה הרעיון של האורחים השניים להיום)
אוסיף לגבי היציאה.
לגבי יהוידע – לא הולך להיות אזכור נוסף (יש קטנטן, אבל רק כזה שמסביר שאני לא הולכת לתאר לכן מה בדיוק היה שם ואיך נפתרה הדילמה שעולה לדניאל. לי בראש הסיטואציה בנויה לגמרי, תביני בפרק הבא).
לגבי אפרים – כתבתי אזכור וכמובן שעדין לא יודעת מה יהיה שם.
-
איזו יציאה למנהרה??
איך הם הגיעו אל הבקתה??
אולי פספסתי משהו??וכן איך אפרים הגיע לשגריר דרטאן??
-
יציאה למנהרה:
פרק 66: חשבתי שזה מסביר
זוהי לא הפעם הראשונה שהוא משתמש במעבר הזה, קדמו לכך פעמים רבות אחרות. רובן היו כאלה לשם שמירת הקיים, ניקיון ותחזוקה עקבית. לפני כן, כשהיה צעיר, בטרם נטל על עצמו את משימת התחזוקה, השתמש בבקתה כדרך מעבר מסתורית בשביל להגיע אל בית הכנסת, שנמצא לא הרחק מכאן.
איך אפרים הגיע לשגריר דרטאן:
פרק 64, קטע אחרון
-
איך הוא הגיע אל הבקתה???
לשם כך הוא יצא מהמחבוא שהיה שם???
לאן המנהרות הללו הובילו?? -
המנהרה מובילה לגינת הארמון, פתח היציאה הוא מקשת האבן הגדולה.
היא גם מובילה לעיר – אל תוך הבקתה הסמוכה לבית הכנסת.
אם יש עוד פתחים? כן, אמור להיות אחת מחוץ לעיר עצמה, אבל זה פחות מעניין אותנו באופן כללי.
-
את היצאיה הראשונה -הבנתיוהסתדר לי,
אבל לגבי היציאה שניה- הפתח לתוך הבקתה??
עוד משהו שלא ברור לי- אם דניאל לקח על עצמו את התחזוקה (של מה?) – האם בכל פעם הוא השתמש במנהרה הסודית כדי לעבור אל הבקתה?
בדרך כלל, המנהרות הללו אמורות לשמש לפעמים מועטות, לא למעבר באופן קבוע,
היא לא במקום שנוח להגיע, וקל לשימוש.
אשמח אם תפרטי יותר.אגב, הטויסט עם אביהוא ממש חזק, ומענין שדוקא הסרבול של פנחס היא זו שהובילה למקום הנ”ל.
*מה הכונה נער אמייתי? מדובר בעיר מסוימת?
-
היציאה אל הבקתה, כן.
תחזוקה – מישהו צריך לדאוג לתחלופה של אוכל (עברו 10 שנים, כולו היה עובש), כמו של השריונים (חלודה). זה לא אמור להיות פעם בשבוע, אבל נניח פעם בשנה.
לגבי כמה זמן – בצעירותו אחת לשבוע היה יוצא לעיר דרך הבקתה. בגדול תכננתי שיש גם יציאה נוספת מהארמון עצמו, אבל דניאל לא הציע אותה מהחשש מול מי הם ייפגשו, אז הקשת היא דרך בטוחה יותר. אם נראה לך קריטי – צייני ואוסיף.
נער אמייתי – מאמיה. העיר הגובלת בים, חמה יחסית לשאר המדינה.
-
אני כן הבנתי את זה , אבל אולי באמת כדאי שבתדרוך שדניאל נותן להם לפני שנפרדים הוא יסביר להם בכמה מילים את מבנה המנהרה . לדוג’, את מרתפי היין כבר ראינו, יש עכשיו מאחורינו דלת שנסגרה ככה – זכור לי שהוא סיבב את החרב או משהו כזה…
ויש כאן שביל אחד שבו אני אלך לכיוון הבקתה ששם אני צופה למצוא את מה שהסתיר יהוידע,
שביל נוסף יוביל אתכם לארמון… ואז תחליטי אם לספר שיש עוד יציאה או לא.
ניסוח עליך כמובן 🙂 -
אני פחות אוהבת הסברים, יותר מעשים… מה גם שאם אני מדריכה אותם, אני מגבילה את עצמי לצרכים עתידיים. וחבל לי על זה…
-
בדרך כלל הסברים נותנים הרגשה לקורא שיש לו כאן איזו שהיא שליטה והתמצאות בסיפור.
זה נותן רוגע לקורא- בלי ידיעתו, אבל זו מין הרגשה כזו.
של שתי רגליים בקרקע.
כמובן לא בקטע מוגזם, שהסיפור מידי פרוש לקורא. אבל ידע נוסף ברקע מוסיף המון.
ומסדר את הראש לקורא.
ככה ראיתי מהמון ספרים שקראתי והיתה הרגשה מעצבנת של – לא ברור לי.
למול ספרים שהוסיפו קצת ידע והיה לי נוח לקרוא -ומסקרן ומותח להמשיך הלאה. -
אני אוסיף עוד רקע לבקתה. לגבי שאר יציאות המנהרה (מלבד זו של המנהרה שגם אותה אוסיף) אין טעם.
תודה!
אם יש הארות נוספות, אשמח…
-
אני כן אוסיף שאלה של ידידיה האם אין פתח ישירות לארמון ואז דניאל יתנגד, כמו שכתבתי למעלה. חשבתי על זה ובסוף וויתרתי, אבל אולי זה כן הכרחי.
-
-
-
-
-
-
לי פחות חשובה הנקמה באפרים, יכול למות במבחינתי
אבל כן חייבת שהמלך יבין את כל מה שהלך עם דניאל וידידיה!!
הוא לא יכול למות עם כזו עוגמת נפש ובלי לדעת את כל התככים והשקרים שסבבו אותו
אנא
ומתי את הולכת להעלות את הפרק הבא?
אני כל חצי שעה לקוחת 2 דקות להפסקה לבדוק…
אולי תעדכני שנדע להיות מתוכננות, נארגן כמות הספקים מרשימה, ונקבל פרס:)
-
כנ”ל,
חבל שאי אפשר לקבל עדכון מיידי למייל כשיש הודעה חדשה בדיון מסויים,
אם היתה אופציה – כבר מזמן הייתי שמה את האופציה הזאת על הסיפור 🙂חוסך הרבה זמן וריפרושים בעמוד של הסיפור 🙂
למרות שזה נמצא לי עם סימניה – גם להכנס לוקח זמן 🙂
-
-
פרק 71 עלה.
ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה
וכדי שלא אטריח אתכן לרפרש שוב ושוב, 72 יעלה בערך ב14:30 – 15
-
מצד אחד אני במתח ורוצה כבר עכשיו את הפרקים הנוספים,
אבל מצד שני מעדיפה למתוח את האקשן והלחץ ….מה קצב בעליה- 2 פרקים ליום?? או יותר?
-
-
תמרחי אותנו עוד קצת….
אי אפשר לסיים את הסיפור הזה עכשיו,
כבר התחברנו רגשית ידידיה….
אי אפשר ככה….-
אני נגד מריחות. בע”ה התכנון לספר הבא הוא להישאר איתו, לא להחליף גיבור…
-
-
-
-
-
וואוו תהילה
אני לא זוכרת את עצמי מרותקת לסיפור כמו הסיפור הזה,
את מטורפת והכתיבה שלך גאונית
מסכימה עם מי שכתבה שאת יכולה להיות תסריטאית- תנסי אולי גם בכיון הזה
הפעולות הקטנות שאת מוסיפה שואבות פנימה
ואני ממש במתח מה קורה עם המלך שם באספה האלימה הזו,
שזה לכשעצמו מיוחד שאת מתארת אלימות ללא מילים אלימות
-
תודה רבה!
לגבי המלך – קראת את פרק 71?
לגבי אלימות – אני לא אוהבת, אז קשה לכתוב…
-
-
תהילה את הזויה!!!!!!!!!!!!!!!
מה זה הסיפור היפה הזה
אני כבר רוצה את הפרק הבא
ולמי שכתבה שהיא רוצה עוד קצת מריחה
את יכולה להחליט שאת קוראת פרק ליום אבל אנחנו ממש לא בקטע!!!
-
שירה, את יודעת שעון? 😏 תני לה לעבוד! שהבוס לא יצעק עליה! 🤣
(טוב, לא באמת… אני כבר קראתי את הפרק האחרון… אז אני לא בלחץ… 😜) -
-
פרק 72. על הדקה.
@RutRot אני מקדימה את המאוחר. מה את אומרת, מתי הפעם הבאה לפרסם? (שהלחץ יופנה אליך, לא אלי 😁)
-
-
קודם כל תגובה שלי היא :
אההההההההההההההההההה,
ובקשר לפרק סיום – ברור שהרגע!!!
בבקשה…
אתמול כמעט איחרתי למשפחתון של הבת שלי כי הייתי באמצע לקרוא וידעתי שאם אני יוצאת – אני ממשיכה רק מחר…
הגעתי דקה לפני הסיום…
אז פליז עכשיו פרק סיום…יום שלישי, פעמיים כי טוב –
מגיע לנו לסיים בשעה 15:00,
מה אומרות? רות ותהילה???
לדעתי רבע שעה הגיוני להתאפק…
לי לפחות…
אקרא שוב את הפרק בנתיים…
-
לפתע, שולי נפלה לרגליה של תהילה ושאלה בקול מותש מלא תחנונים: “התשלחי לנו את פרק הסיום עכשיו?”
-
אולי תעלי את האחוזי הנחה לכריכה שהבטחת ל50%… ותשלחי לה כמה דוגמאות והיא תעלה לכתובך עכשיו, כלומר – לכבוד השוחד…
-
50% 😂
לא הלך שוחד אמרתי אולי בבכיות
בואי נראה
איך נתרכז בגידול הילדים בצהרים?
-
-
-
-
-
-
ותען רות ותאמר: את הסבלנות לא קונים בשום חנות, והיא משתלמת. בטווח הרחוק.
(הפתגם ממשיך שחוסר סבלנות משתלם בטווח הקרוב. אבל זה כבר ענין אחר…)
תהילה, תעלי ב-8:30 בערב. נראה לי זה אחרי ההשכבה, עם כוס קפה שלפני הלילה
והחתונות.
מה אומרות? -
-
יווו איזה מתח!!! אני לא עומדת בו.
את לא עוצרת פה🙃..
רות,תני לי לנחש שאת כבר קראת את ההמשך😉
-
-
ברור שקראתי, מה חשבתן?
אני כבר מזמן לא עמדתי בסקרנות ודרשתי מתהילה (פריבילגיות של מנהלות…) לקרוא
את הסוף.
אמנם מאז היא שינתה אותו כמה פעמים, אבל עדיין – – –
נראה לי נישאר עם שמונה וחצי. סופית.-
חחחח. רות את עושה לי בעיות!
טוב, היא גם דאגה לבקר לי את הפרקים, גם מבחינה לשונית, אז אתן סולחות לי, נכון?
-
תהילה אולי בינתיים עד 20:30 תכתבי עוד פרק 😄
בפרק הבא מגיעים אל הסוף הטוב שחיכינו לו כמה חודשים, נשמח שיהיה עוד קצת לקרוא על מה שיהיה אחרי העידן של אפרים, ונראה שלא יהיה לך חסר על מה להרחיב 😉 בדגש על איחוד המשפחה וגם על דן
-
-
בע”ה מפרסמת ב15:45.
ומאוחר יותר סיכום ככה, כמה מילים על התהליך הזה. (אני כמעט מתחילה עכשיו, אז מפסיקה)
-
רות את ממש מרגשת אותי!
הדאגה הכנה שלך והעבודה שלך על המידות שלנו!!!🤣
-
-
התכוונתי להגיד
שזה לא הוגן שאת דוחה את הסיפור ל8.30
את גם לא היית עומדת במתח
רק שאת קראת את זה….🤔
-
-
ווווואו, סוף מושלם!
כל כך יפה וכל כך לא קיטשי!
אליפות!
רק תעדכני מתי את הולכת למחוק את כל הפרקים הקיימים שאספיק לקרוא שוב…
זה תחביב די מוזר שלי, לסיים ספר טוב ולפתוח שוב בעמוד הראשון…
תמיד אני מגלה דברים חדשים בפעם השניה (ויש ספרים שגיליתי דברים גם בפעם החמישית… לא 5 ברצף, לאורך תקופה…)
ובסיפור כזה – כל מילה שיתכן שדילגתי כי קראתי מהר – מגלה ומסתירה עוד משהו 🙂
-
-
ואוו,
תהילה אין מילים!
סיפור מדהים, מרתק, כתיבה טובה ומשובחת.
נהניתי מכל מילה וחבל שניגמר😏
-
בטוח אין המשך? זה סוף סופי? 😢
תהילה, הסיפור כובש, נוגע בלב, מתח במינון המדויק. את מוכשרת, והכתיבה שלך ממש מקסימה! אהבתי את הסוף, אבל עד שהגענו אליו, חסר לי קצת פירוט איך בדיוק היה הזיכוי של דניאל, רציתי שידידיה יהיה שם, אולי איזו התייחסות של הסבא לכל המאמצים של ידידיה במילים נכבדות כאלו. מגיע לו, לא?
מחכה לפגוש את ידידיה בספר, ומאחלת לך הצלחה בכל התהליך. תמשיכי לכתוב לנו דברים יפים, ותודה שהתחלת היום משהו חדש, זה נותן תקווה…
-
תהילה, מצטרפת לכל מילה מחמיאה.
תמר פ’, אני מאוד אהבתי את החלק הזה שמשאיר מקום לדמיון של הקורא. בעצם הסיפור
נגמר בסוף פרק 72, ופרק 73 זה סוג של אפילוג. מה שקרה בין לבין – צריך לדמיין.
ואם קשה לך עם הסוף הסופי, אז ספויילר: יום אחד (אין הבטחה מתי, אבל אני
אופטימית) תהילה תכתוב לזה חלק ב’. -
וואי תהילה, תודה תודה תודה!!!
זה בדיוק מסוג הספרים שהייתי הופכת לצד השני ומתחילה מההתחלה להתענג עליו. מינונים מדוייקים של רגש, מחשבה, עלילה מרתקת ודמויות עומק. נפעמת ממש.
תודה שנתת בנו אמון ראשוני לקרוא. נהניתי מכל רגע
וזה שיש עוד סיפור מתרקם מאוד משמח
Log in to reply.